הדולר צנח ב-2% ל-3.04 שקלים: מה מפיל את הדולר ואיך זה קשור לבחירות?

הדולר מאבד גובה מול השקל בקצב חד. במסחר הרציף נסחר המטבע האמריקני סביב 3.04 שקלים, ירידה של כ-1.1% לעומת הבסיס, אחרי שהשער היציג של בנק ישראל נקבע על 3.078 שקלים - ירידה של 1.09%. גם האירו נחלש מול השקל: השער היציג שלו עומד על 3.4462 שקלים, ירידה של כ-1.1%, ובמסחר הרציף הוא ממשיך ליפול בכ-1.07% ונסחר סביב 3.39 שקלים.

מה שמעניין במיוחד הוא הפער מול העולם. מדד הדולר העולמי, ה-DXY, נסחר סביב 102.2 נקודות בעלייה של כרבע אחוז. כלומר הדולר מתחזק מול סל המטבעות המרכזיים, ובמקביל נחלש מול השקל. זו אינדיקציה שהמהלך המקומי נשען יותר על כוחות ישראליים מאשר על בריחה גלובלית מהמטבע האמריקני.

לכתבות נוספות ממדור מט"ח בביזפורטל - לחצו כאן

בחירות, פד וגידורים: למה השקל מתחזק

סביב הבחירות לכנסת השוק נוטה לתמחר ירידה באי-הוודאות הפוליטית, לפחות בטווח הקצר. חלק גדול מהמשקיעים מעריכים שתוצאה של שינוי שתיראה יציבה יותר למדינה, עשויה להקטין את פרמיית הסיכון על נכסים ישראליים ולמשוך הון פנימה. זה יוביל לחיזוק הכלכלה, לעלייה בשוק המניות ולירידה בשער הדולר. גופים זרים ייכנסו ימכרו דולרים ויורידו את השער.

מנגד, תרחיש של מבוי סתום ממושך או של ממשלה שתיתפס כמסלימה סיכונים מוסדיים וביטחוניים עלול להחזיר את הביקוש לדולר במהירות.

ברקע עומדת גם החלטת הריבית הקרובה של הפד. השוק מתמחר בעיקר השארה של הריבית האמריקנית בטווח 3.75% עד 4%, ועוקב אחרי הטון של ההודעה ושל מסיבת העיתונאים. ריבית בנק ישראל עומדת על 3.25%, כך שפער הריביות עדיין לטובת הדולר. בפער כזה היינו מצפים דווקא לתמיכה במטבע האמריקני, ולכן הירידה מול השקל מדגישה שוב את המשקל של הגורמים המקומיים.

גם הגידורים של הגופים המוסדיים משחקים תפקיד. כששוקי המניות בחו"ל עולים, החשיפה הדולרית של התיקים גדלה, והמוסדיים מוכרים דולרים כדי לחזור ליעד החשיפה. כשיש ירידות חדות בוול סטריט הם קונים דולרים בחזרה. המנגנון הזה מסביר למה השקל מתחזק לעיתים דווקא כשהשווקים בחו"ל רגועים יחסית, ולהפך. השקעות זרות בהייטק ומימושי אופציות של עובדים מוסיפים היצע דולרי בשוק המקומי כשהפעילות העסקית נמשכת.

ליצואנים, דולר נמוך יותר מקשה על ההכנסות במונחי שקל. חברת תוכנה שמקבלת מיליון דולר בחודש מקבלת כ-30 אלף שקל פחות לעומת שער של 3.07 שקלים, בהנחה שהיקף המכירות נשאר קבוע. יבואנים וצרכנים נהנים מהכיוון ההפוך: חופשה של 5,000 דולר זולה בכמה עשרות עד מאות שקלים לפי נקודת המוצא, ומוצרים מיובאים עשויים להוזיל מעט את עלות הרכישה - אם כי מרווחי ההמרה בבנקים מצמצמים חלק מההשפעה.

מה זה אומר למשקיעים ולבנק ישראל

למשקיע ישראלי עם תיק דולרי, ירידת הדולר מקזזת חלק מהתשואה במונחי שקל. עלייה של 1% במניות אמריקאיות לצד ירידה של 1% בשער הדולר עשויה להשאיר את התשואה השקלית קרובה לאפס. בקרנות מגודרות התוצאה שונה, בהתאם לשיעור הגידור ולעלותו. מי שמחזיק דולרים נזילים לקראת נסיעה או רכישה בחו"ל עשוי להמתין ולבחון אם המהלך נמשך, או לפרוס המרות בכמה פעימות כדי לצמצם את הסיכון לתנודה חזרה למעלה.

בנק ישראל שומר לעצמו את האפשרות להתערב במסחר במט"ח, אבל ההתערבות אינה אוטומטית בכל ירידה. כשהשקל מתחזק במהירות על רקע תנועות הון, הבנק עשוי לרכוש דולרים כדי למתן את המהלך ולהגן על היצוא. ועדיין, כשהמהלך נשען על שינוי בפרמיית הסיכון או על זרימות גדולות, ההשפעה של ההתערבות מוגבלת. האינפלציה בישראל עומדת על 1.6%, והריבית על 3.25%, כך שלבנק יש מרחב להמשיך לעקוב בלי לשנות מיד את המדיניות.

המצב לשני הכיוונים נשאר פתוח. מצד אחד, שקל חזק משקף אמון יחסי בנכסים המקומיים סביב הקלפי, ותומך בכוח הקנייה של הצרכן. מצד שני, החלטת הפד, התפתחויות ביטחוניות ותוצאות פוליטיות שיתפסו כמעלות סיכון עלולות להחזיר את הדולר למעלה בחדות.

הכתבה המלאה פורסמה במקור בביזפורטל.