הואנג מחוץ לאנבידיה: המחקר שבודק מה צפוי לקרות למניה
בנק לאומי בחן 11 מקרים של חילופי מנכ"לים בחברות ענק ומה עשתה המניה שלהן בחמש השנים לאחר מכן • לפי הסקירה, כשהעזיבה פתאומית ונובעת מבעיות ממשל תאגידי, המניה נוטה לספוג ירידה מהירה • ירון פרידמן מלאומי מעריך: אלו שלושת המשתנים שיקבעו את עתיד מניית אנבידיה


החדשות בקצרה:
- סקירת בנק לאומי בחנה את השפעת חילופי מנכ"לים על מניות חברות ענק.
- ב-HP ובאינטל עזיבה פתאומית הובילה לירידות של עד 10% בשבוע הראשון.
- במקדונלד'ס מינוי מהיר של יורש הוביל לעלייה של 54% בערך המניה.
- בלאומי מעריכים כי תוצאות אנבידיה בשנתיים הקרובות אינן תלויות במנכ"ל.
- שימור שכבת ההנהלה והפיתוח הגלובלית ישפיע על אלפי עובדי החברה בישראל.
אחרי הטלטלה באנבידיה, המשקיעים תוהים לאן הולכת מניית החברה, בין היתר על רקע החשיבות הגדולה שלה לתיקי ההשקעות של הישראלים. סקירה חדשה שחוברה בבנק לאומי בחנה 11 מקרים של חילופי מנכ"לים בחברות ענק ואת תגובת השוק אליהם. לפי הממצאים, תגובת השוק הראשונית היא רק חלק מהסיפור, ובטווח הארוך הגורם המכריע הוא עומק התשתית שהמנכ"ל היוצא השאיר אחריו.
ירון פרידמן, מנהל תחום מחקר במערך ההשקעות בבנק לאומי, שחתום על הסקירה, מסביר כי המקרים נבחרו מתחומי הטכנולוגיה, התעשייה, הפיננסים והצריכה, ותגובת המניות נבדקה כעבור שבוע, חודש, שנה וחמש שנים מההודעה על העזיבה.

באנבידיה האתגרים לא נעלמו עם עזיבת המנכ"ל ג'נסן הואנג, שהתפטר בשבוע שעבר על רקע רומנים עם חשודה בריגול סיני ועם בכירה בחברה, ושלפי דיווחים כבר מגשש את דרכו חזרה לחברה. מייסד ענקית השבבים זומן להופיע בפני הקונגרס, שיעבור בינואר הקרוב לשליטת המפלגה הדמוקרטית.
מה הראו מקרי העבר של נטישת מנכ"ל דומיננטי?
לפי הסקירה של לאומי, כשפרישת המנכ"ל מתוכננת והעברת השרביט מסודרת - כמו באפל, באמזון, בגולדמן זאקס ובאורקל - תגובת השוק מתונה. לעומת זאת, כשהעזיבה פתאומית ונובעת מפרשת אתיקה, כמו ב-HP ובאינטל, אי הוודאות סביב ההנהגה החדשה הובילה לירידות חדות בימים הראשונים: ב-HP ירדה המניה בכמעט 10% בשבוע שאחרי ההודעה, ובאינטל בכ-6%. גם מקדונלד'ס, שפיטרה ב-2019 את המנכ"ל סטיב איסטרברוק על רקע פרשת אתיקה, ספגה ירידה, אך מתונה יותר, של כ-3%.
אלא שתגובת הפתיחה אינה סוף הסיפור: לפי בנק לאומי, השנה הראשונה היא תקופת מבחן, שבה השוק מתמחר את המניה מחדש ונותן להנהלה החדשה זמן להוכיח שהחברה ממשיכה לעבוד גם בלי המנהיג הקודם.
ההבדלים בין שלוש החברות התבררו בחמש השנים שאחרי:
- ב-HP נאלץ מארק הרד לעזוב ב-2010 בלי תוכנית ירושה סדורה, וחוסר ההמשכיות הניהולית פגע באמון המשקיעים והוביל לשורת החלטות אסטרטגיות שגויות. המניה ירדה בכ-25% בחמש השנים שאחרי.
- באינטל, שבה בריאן קרזניץ' התפטר ב-2018, הפגיעה הייתה איטית יותר אך עמוקה יותר: החברה המשיכה להציג תוצאות עסקיות חזקות בטווח הקצר, אך איבדה בהדרגה את יתרונה הטכנולוגי, ומנייתה ירדה בכ-34%.
- במקדונלד'ס, לעומת זאת, הדירקטוריון פעל במהירות, מינה יורש פנימי והבטיח רציפות אסטרטגית. החברה חזרה במהירות למסלול, ומנייתה עלתה בכ-54%.

המשתנים שיקבעו את עתיד אנבידיה
לפי פרידמן, שלושה משתנים יקבעו את גורלה של אנבידיה:
- מהירות המינוי וזהות היורש: בכל מקרי ההצלחה שנבחנו, קיצור תקופת אי-הוודאות היה קריטי לשיקום אמון המשקיעים, אך השוק גם ירצה להרגיש שנבחר המנכ"ל הנכון ולא מינוי חפוז, שמא יתגלה בעתיד ככישלון.
- הביצועים העסקיים: לפי הערכת לאומי, בזכות פלטפורמת התוכנה שעליה נשענים מפתחי הבינה המלאכותית בעולם וצבר ההזמנות של ענקיות הענן, תוצאות אנבידיה בשנתיים הקרובות אינן תלויות מהותית בזהות המנכ"ל.
- שימור ההון האנושי: זו הנקודה שפרידמן מגדיר כחשובה ביותר, ומציין שבכל מקרה של שחיקה ארוכת טווח קדמו לה עזיבות של מנהלים בכירים, ארכיטקטים ומהנדסים.

מאז רכישת מלאנוקס הישראלית ב-2020 גדל מספר העובדים של אנבידיה בישראל פי יותר משניים וחצי, ליותר מ-5,000, והחברה מקדמת הקמה של קמפוס בקריית טבעון לכ-10,000 עובדים. יציבות שכבת ההנהלה והפיתוח הגלובלית של החברה תשפיע גם על אלפי עובדיה בישראל.
בלאומי סבורים כי עזיבה כפויה של מנכ"ל דומיננטי אינה גזירת גורל עסקית: במרבית המקרים שנבחנו, מה שהכריע לא היה האירוע עצמו אלא איכות הממשל התאגידי והאופן שבו נוהל המעבר. לפי הערכתם, אם הדירקטוריון יפעל במהירות, ישמר את ההנהלה הטכנולוגית ויבטיח המשכיות של תוכנית הפיתוח, ייתכן שהירידות האחרונות יתבררו בדיעבד כמבחן אמון זמני מצד השוק ולא כמשבר מנהיגות.
