אם המפלגות החרדיות יישארו מחוץ לממשלה: כמה כסף יאבד הציבור החרדי?

ישראל צפויה להיכנס בעוד פחות מחודשיים לתקציב המשכי, והמצב הזה מאיים במיוחד על המגזר החרדי. בתקציב המשכי אין כספים קואליציוניים - המקור התקציבי לרבים מהסעיפים שקידמו חברי הסיעות החרדיות. החשש מסיום הזרמת זרימת הכספים עשוי להסביר את הלחץ של חלק מהח"כים החרדים לבחון ממשלה בהובלת יו"ר ישר גדי איזנקוט ולהימנע מבחירות נוספות.

בתקציב המשכי הממשלה מתנהלת בתקציב חלקי: בכל חודש מחלקים ל-12 את בסיס התקציב לשנה הקודמת - במקרה זה של 2026 - ועם הסכום הזה צריך להסתדר. גם אם תקום ממשלה בקרוב, כנראה שלא יהיה אפשר להימנע מהמצב הזה לגמרי, כי אישור תקציב חדש לוקח זמן. אבל הקמת ממשלה יכולה לקצר את התקופה הזאת.

בלי הכספים הקואליציוניים, הסיעות החרדיות יאבדו קצת יותר מחצי מיליארד שקל, כ-535 מיליון שקל, מתקציבים שתפורים במיוחד למגזר.

אלה הסעיפים שבסכנה:

• סמינרים חרדיים: כ-100 מיליון שקל.
• תמרוץ וטיפוח במוסדות חינוך הפטור והמוכש"ר: כ-100 מיליון שקל.
• ארגוני נוער חרדיים: כ-85 מיליון שקל.
• תרבות יהודית-חרדית: כ-80 מיליון שקל.
• בית הספר של החופש הגדול וצהרונים: כ-70 מיליון שקל.
• תוכנית "חנוך לנער": כ-50 מיליון שקל.
• שרתים ומזכירים במוסדות פטור ומוכש"ר שאינם שייכים לרשתות: כ-30 מיליון שקל.
• נוער נושר: כ-20 מיליון שקל.

הפגיעה הזאת מצטרפת לקיצוצים שכבר נעשו בתקציבים ובהטבות לחרדים. מאחר שחוק גיוס לא חוקק, הקיצוצים נעשו בהתאם להנחיות בג"ץ והיועצת המשפטית לממשלה. תקציב הישיבות, למשל, ירד מ-1.7 מיליארד שקל ל-1.1 מיליארד, ובתקציב המשכי הוא עלול לצנוח לשפל של 300 עד 700 מיליון שקל.

הטווח רחב כי תקציב הישיבות נקבע לפי מספר התלמידים שזכאים לו. המספר הזה תלוי בשאלה כמה רחוק תלך המדינה באכיפת חובת הגיוס, ואם תפרש בהרחבה או בצמצום מי נחשב משתמט. בפועל מעגל המשתמטים מתרחב, ולכן מספר התלמידים שלפיו מחושב התקציב הולך וקטן.

במקביל, חרדים שחייבים בגיוס ולא הסדירו את מעמדם כבר מתמודדים עם סנקציות כלכליות: שלילת סבסוד מעונות יום, שלילת קצבאות והטבות בביטוח לאומי וביטול הזכאות להנחות בדיור. בהמשך ייתכן שיישללו מהם גם הנחות בארנונה, בצהרונים ובתחבורה הציבורית.