קרן העושר של נורווגיה הפסידה כ-30 מיליארד דולר ברבעון: האג"ח גררו את התשואה מתחת לאפס

קרן העושר הנורווגית, המשקיעה הבודדת הגדולה בעולם, סיימה את הרבעון השלישי בהפסד חשבונאי של 278 מיליארד כתרים, כ-29.7 מיליארד דולר. התשואה הכוללת הסתכמה במינוס 0.5%, וזאת אחרי מחצית ראשונה חזקה במיוחד, שבה הקרן הניבה כ-9.4% והמניות לבדן כ-13%. גם מול מדד הייחוס היא פיגרה, בפער של 0.18 נקודת אחוז.

המקור העיקרי להפסד הוא תיק האג"ח, שירד ב-3.5%. מדובר בכרבע מנכסי הקרן, כ-25.8% מהתיק, וכ-70% ממנו מושקעים באג"ח ממשלתיות. הרבעון התאפיין בגל מכירות רחב בשוק החוב העולמי: הבנקים המרכזיים, ובראשם הפדרל ריזרב והבנק המרכזי האירופי, העלו ריביות על רקע האינפלציה, והחשש מהיקף החוב הממשלתי בארה"ב ובאירופה דחף את התשואות לרמות הגבוהות ביותר מאז 2008. נזכיר שבאירופה ההשפעה הורגשה היטב: תשואת האג"ח הצרפתית ל-10 שנים חצתה 5% לראשונה מאז 2002.

המנגנון פשוט יחסית. כשהריבית בשוק עולה, אג"ח חדשות מציעות תשואה גבוהה יותר, ולכן המחיר של אג"ח ישנות יורד. משקיע שמחזיק אג"ח עם קופון של 3%, למשל, ימצא קונים במחיר מוזל בלבד אם בשוק כבר נסחרות איגרות דומות בתשואה של 4.5%. בתיק בהיקף של כ-5.7 טריליון כתרים, ירידה של כמה אחוזים מתורגמת למאות מיליארדים.

המניות, שמהוות כ-72% מהקרן, הוסיפו 0.5% בלבד. מאחורי המספר השטוח הסתתרו פערים גדולים בין הענפים. חברות האנרגיה עלו יותר מכולן, בזכות הזינוק במחירי הנפט על רקע המלחמה בין ארה"ב לאיראן, ואילו ענפים רגישים לריבית, כמו חברות התשתית והנדל"ן, ירדו. בהנהלת הקרן ציינו שנקטו גישה זהירה מעט כלפי שוק המניות וכלפי חלק מענקיות הטכנולוגיה הגדולות. נדגיש שהקרן מחזיקה בממוצע כ-1.5% מכל החברות הנסחרות בעולם, ובין האחזקות הגדולות שלה נמצאות אנבידיה, עם אחזקה בשווי של כ-65 מיליארד דולר, לצד אפל, אלפאבית ומיקרוסופט.

הנדל"ן הלא סחיר הניב 0.4%, והתשתיות לאנרגיה מתחדשת בלטו עם תשואה של 7.5%. עם זאת, שני האפיקים יחד מהווים כ-2% מהתיק, ולכן תרומתם לתוצאה הכוללת קטנה. בשקלול לפי המשקל של כל אפיק, תיק האג"ח גרע מהתשואה הכוללת כ-0.9%, והמניות החזירו כ-0.35%. הנדל"ן והתשתיות הוסיפו יחד כ-0.05%, וכך התקבל המינוס של 0.5%.

שווי הקרן ירד ברבעון ב-670 מיליארד כתרים והגיע לכ-22 טריליון כתרים בסוף ספטמבר. מעבר להפסד מההשקעות, חלק גדול מהירידה נבע מהתחזקות הכתר הנורווגי, שקיזזה כ-472 מיליארד כתרים מהשווי כשהוא נמדד במטבע המקומי. זהו אפקט חשבונאי שמשקף את המעבר בין מטבעות, ונפרד מאיכות ההשקעות עצמן. מנגד, המדינה העבירה לקרן כ-80 מיליארד כתרים נטו מהכנסות הנפט והגז.

התוצאות מגיעות כחודש אחרי שהקרן הודיעה שהיא מתכוונת לצמצם את האחזקות באג"ח ממשלתיות אמריקניות, כחלק מתוכנית רחבה יותר להפחית את משקל החוב הממשלתי בתיק. ייתכן שהמהלך נועד בדיוק למצבים כאלה, אבל ברבעון הנוכחי ההשפעה שלו הייתה מוגבלת. בקיץ כבר הזהירה הנהלת הקרן שמשקיעים צריכים להנמיך ציפיות, ולהביא בחשבון שהקצב של המחצית הראשונה יתקשה לחזור.

התוצאות של הקרן משמשות מעין מדד לשוק כולו: תיק מפוזר כמעט על כל העולם, עם כ-7,100 חברות ו-1,664 אג"ח ב-51 מדינות, סיים את הרבעון כמעט במקום. מי שמחזיק תיק מאוזן של מניות ואג"ח כנראה הרגיש תנועה דומה, כשהרווחים במניות האנרגיה כוסו בירידות בחוב הארוך. במחצית הראשונה, לשם השוואה, קרן העושר הנורווגית הרוויחה 184 מיליארד דולר, בעיקר בזכות הטכנולוגיה.

הקרן, שנבנתה מהכנסות הנפט והגז של נורווגיה, נחשבת לגורם בעל השפעה גם מעבר לתשואות, דרך זכויות ההצבעה הרבות שלה בחברות הגדולות בעולם. בשנים האחרונות היא עוררה סערה גם בישראל, כשמכרה אחזקות בחברות מקומיות, בהן הבנקים הישראליים וקאטרפילר.

לכתבות כלכליות נוספות ממדור גלובל בביזפורטל - לחצו כאן

ישראל: 29 חברות, בלי אג"ח

ברשימת האחזקות של סוף 2024 הופיעו עוד 65 חברות ישראליות, בשווי של כ-1.95 מיליארד דולר (22.2 מיליארד כתרים). המפנה הגיע באוגוסט 2025, אחרי פרסום על אחזקה בחברה ישראלית שמייצרת חלקים למנועי מטוסי קרב. משרד האוצר בנורווגיה הורה לבחון מחדש את ההשקעות בישראל על רקע ההחמרה בעזה ובגדה המערבית, והקרן מכרה בתוך ימים את כל המניות של 11 חברות ישראליות שאינן חלק ממדד הייחוס שלה, סיימה את ההתקשרות עם מנהלי ההשקעות החיצוניים בישראל והעבירה את הניהול לידיה.

בסוף אותו חודש, בהמלצת מועצת האתיקה, הוחרגו בנק הפועלים, בנק לאומי, מזרחי טפחות, הבינלאומי וחברת האם שלו, וגם קאטרפילר האמריקנית, בשל השימוש בדחפורים שלה בהריסות בשטחים. עוד קודם לכן הוחרגו בזק ופז, והשאלה אם הקרן תצא מהשקעות ישראליות נוספות עלתה שוב ושוב באותם שבועות.

בסוף 2025 נותרו בתיק 29 חברות ישראליות, והשווי שלהן כמעט לא השתנה, כ-2.1 מיליארד דולר (21 מיליארד כתרים), וזה סימן שרוב החברות שנמכרו היו קטנות. בסוף יוני כבר הגיע השווי לכ-2.4 מיליארד דולר (23.9 מיליארד כתרים), באותן 29 חברות, כ-0.1% מהתיק כולו. כמחצית מהסכום מרוכזת בטבע, שבה הקרן מחזיקה כ-3.2% מהמניות, בשווי של כ-1.25 מיליארד דולר (12.4 מיליארד כתרים). אחריה ברשימה טאואר, נובה, כיל, הפניקס והראל, וגם הבורסה לניירות ערך בתל אביב, שכ-1.7% ממנה בידי הקרן.

אג"ח ישראליות אין בתיק בכלל. בסוף 2022 עוד החזיקה הקרן אג"ח של ממשלת ישראל בשווי של כ-480 מיליון דולר (4.7 מיליארד כתרים), ומסוף 2023 הסעיף הזה ריק, כך שהירידות בשוק האג"ח העולמי ברבעון לא עברו דרך ישראל.

ההחרגה של קאטרפילר עוררה ביקורת חריפה בארה"ב, ובנובמבר 2025 ביקש הפרלמנט הנורווגי מהממשלה לבחון מחדש את כללי האתיקה של הקרן. עד שתושלם הבחינה, מועצת האתיקה ממשיכה לעקוב אחרי החברות בתיק, אבל הפסיקה להמליץ על החרגות. הוועדה שמונתה לנושא, בראשות נגיד הבנק המרכזי לשעבר, הגישה את הדוח שלה לפני שבוע. לפי ההמלצות, ההכרעה אם להחריג חברה או לנסות להשפיע עליה כבעלת מניות תעבור לבנק המרכזי, והקרן עשויה לחזור להשקיע גם ביצרניות נשק גרעיני ממדינות בעלות ברית. הדוח פתוח להערות הציבור עד אמצע ינואר, והממשלה מתכוונת להציג את עמדתה באביב 2027.

בטורקיה הקרן נקשרה לפרשת הרצה

בספטמבר פרצה בטורקיה פרשת חשד להרצת מניות, שבמרכזה בתי ההשקעות טרה ופוסולה. הרגולטור הטורקי הורה לפרק כ-130 קרנות השקעה של שבעה מנהלים, ועשרות חשודים נעצרו, בהם מייסד טרה. ברשימת האחזקות של הקרן הנורווגי מסוף יוני מופיעות כמה מהחברות שנקשרו לפרשה: כ-2% מאסטור אנרג'י, יצרנית ציוד חשמל שהנכסים של יו"ר החברה הוקפאו, בשווי של כ-117 מיליון דולר (1.15 מיליארד כתרים), ואחזקות קטנות יותר בדסטק פיננס ובקטילימוויים, שהמניות שלהן מופיעות בתלונות על הרצה.

באותו מועד החזיקה הקרן מניות של 98 חברות טורקיות, בשווי של כ-2.1 מיליארד דולר (20.4 מיליארד כתרים), מעט פחות מהאחזקות בישראל. הקרן מעדכנת את רשימת האחזקות פעמיים בשנה ואינה מוסרת אם מכרה בינתיים, ולכן היקף הנזק מהפרשה יתברר כנראה עם פרסום הרשימה של סוף 2026.

הכתבה המלאה פורסמה במקור בביזפורטל.