עוד שעת אור בערב או שינה טובה יותר: למה ישראל לא מבטלת את שעון החורף

בלילה שבין שבת לראשון יוחזרו המחוגים שעה לאחור, וכמו בכל שנה נגלה שהחושך מגיע כל כך מוקדם. עם המעבר לשעון חורף חוזרת גם השאלה מדוע ישראל אינה מאמצת שעון קיץ קבוע, שיאפשר ליהנות מעוד שעה של אור בשעות אחר הצהריים.

מאחורי ההחלטה עומדים שיקולים דתיים, בריאותיים וכלכליים, לצד מחלוקת פוליטית ארוכת שנים. ולצד הטיעונים המוכרים בעד הארכת שעות האור בערב קיימת גם עמדה מדעית שעשויה להפתיע את מי שממהרים להיפרד משעון החורף: דווקא הוא מתאים יותר לשעון הביולוגי שלנו. בינתיים, על אף השינוי משמעותי בחוק ב-2013 וניסיונות נוספים לבטל את שעון החורף, ישראל ממשיכה להזיז את המחוגים פעמיים בשנה.

התומכים בשעון קיץ קבוע מצביעים על יתרונות שחורגים הרבה מעבר לחיסכון בחשמל. הארכת שעות האור אחר הצהריים עשויה לאפשר למשפחות לבלות יותר זמן בחוץ, לעודד פעילות גופנית ולתרום לענפי הבילוי והפנאי. גם יוזמי הצעות החוק לביטול שעון החורף הצביעו על שיפור איכות החיים ואף על תרומה אפשרית לבטיחות בדרכים, בזכות יותר אור בשעות שבהן רבים חוזרים מהעבודה וממסגרות החינוך.

גם במגזר העסקי תומכים בהארכת שעון הקיץ. התאחדות התעשיינים טענה לאורך השנים כי הארכתו עשויה לתרום לפריון העבודה, לעודד פעילות בענפי המסחר והתיירות ולצמצם צריכת חשמל. עם זאת, היתרונות הכלכליים שיוחסו להארכת שעון הקיץ אינם מעידים בהכרח על תועלת דומה מהפעלתו גם בחודשי החורף. טיעון נוסף בעד ביטול המעבר העונתי הוא הרצון להימנע משיבוש שעות השינה וסדר היום פעמיים בשנה.

מה הקשר בין שעון החורף לדת?

כדי להבין את הוויכוח הישראלי צריך להכיר את אחת הסוגיות שהעסיקו את הכנסת במשך שנים: תפילת שחרית. על פי ההלכה היהודית, זמני התפילה נקבעים בהתאם למצב השמש, ולכתחילה זמן תפילת העמידה של שחרית מתחיל עם הנץ החמה.

כאשר שעון הקיץ נמשך לתוך חודשי הסתיו והחורף, הזריחה מתרחשת בשעה מאוחרת יותר לפי השעון. עבור יהודים דתיים הנוהגים להתפלל שחרית עם הנץ החמה, המשמעות היא קושי להספיק להתפלל ולהגיע בזמן לעבודה, במיוחד כשהיא מתחילה בשעה מוקדמת. זו גם הייתה אחת הטענות המרכזיות שהעלו נציגי המפלגות הדתיות בדיונים על הארכת שעון הקיץ ב-2013.

ההלכה מאפשרת בתנאים מסוימים להתפלל גם לפני הנץ החמה, ולכן אין מדובר באיסור גורף על תפילה בשעות מוקדמות, אלא בעיקר בקושי מעשי עבור מי שמבקשים לשמור על זמני התפילה המועדפים.

בעבר נקשר הוויכוח גם ליום הכיפורים, בשל הרצון לסיים את הצום בשעה מוקדמת יותר לפי השעון. עם זאת, שינוי השעה אינו מקצר את משך הצום בפועל, ומאז הארכת שעון הקיץ עד סוף אוקטובר ב-2013, הקשר בין המעבר לשעון חורף לחגי תשרי נחלש משמעותית.

איך הפך שעון הקיץ לסוגיה פוליטית בישראל?

ההיסטוריה של שעון הקיץ בישראל רצופה מאבקים בין שיקולים דתיים, כלכליים ופוליטיים. ב-1958 הופסק השימוש בו, בין היתר בעקבות לחצים מצד גורמים דתיים. ב-1980, לאחר התערבות בג"ץ, הוא הונהג מחדש ל-42 ימים בלבד, בהחלטת שר הפנים דאז יוסף בורג. רק משנת 1984 החל שעון הקיץ לפעול בישראל באופן קבוע מדי שנה, אם כי מועדי המעבר השתנו לאורך השנים.

נקודת מפנה הגיעה ביולי 2013, כאשר הכנסת אישרה את הארכת שעון הקיץ עד סוף אוקטובר, ברוב של 73 תומכים ו-15 מתנגדים, בהם חברי כנסת מהסיעות החרדיות. אלא שהוויכוח לא הסתיים: באוקטובר 2025 נדחתה בכנסת הצעת חוק לביטול שעון החורף לחלוטין, ברוב של 48 מתנגדים, 30 תומכים ונמנע אחד.

מה עדיף לגוף שלנו: שעון קיץ או שעון חורף?

על אף היתרונות שמייחסים לשעון הקיץ, מתברר שדווקא לשעון החורף יש יתרון משמעותי מבחינה ביולוגית. "השעון הסטנדרטי מאפשר לשעון הביולוגי להיות מסונכרן טוב יותר למחזור השמש", מסביר פרופ' ערן טאובר, ראש המעבדה לחקר שעונים ביולוגיים באוניברסיטת חיפה. לדבריו, בקרב חוקרי שינה ושעונים ביולוגיים קיימת הסכמה רחבה כי שעון קיץ קבוע עלול לפגוע בבריאות ובאיכות השינה, גם אם הציבור מעדיף ליהנות משעות אור נוספות בערב.

הסיבה נעוצה באופן שבו הגוף שלנו מגיב לאור ולחושך. "חשיפת יתר לאור בלילות הקיץ מעכבת את הצטברות הורמון השינה מלטונין, וחוסר באור בשעות הבוקר בזמן החורף, מפריע לסינכרון השעון הביולוגי", מסביר פרופ' טאובר. לדבריו, הנהגת שעון קיץ קבוע עלולה לגרום למחסור כרוני בשינה ולפגיעה בבריאות.

עמדתו מקבלת חיזוק גם מנייר עמדה שפרסמה ב-2024 האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה (AASM). הארגון תומך בביטול המעברים העונתיים בין השעונים, אך ממליץ דווקא על אימוץ הזמן התקני, כלומר שעון החורף, לאורך כל השנה. הנימוק: התאמה טובה יותר בין השעון הביולוגי למחזור הטבעי של אור וחושך.

כך נוצר פער בין השיח הציבורי לעמדת המומחים: בעוד שהוויכוח הציבורי מתמקד לא פעם ביתרונות של שעון קיץ קבוע, מומחי השינה מזהירים מפניו. מבחינתם, הפתרון אינו לוותר על שעון החורף אלא לשקול להישאר בו כל השנה.

ומה קורה במקומות אחרים בעולם?

גם בעולם לא קיימת הסכמה גורפת בשאלה איזה שעון עדיף. באיחוד האירופי הוצעה ב-2018 תוכנית לביטול המעברים העונתיים, וב-2019 תמך הפרלמנט האירופי במהלך. אלא שהמדינות החברות לא הצליחו להגיע להסכמה שתאפשר להשלים את השינוי, והמעבר בין השעונים ממשיך להתקיים.

בארצות הברית רוב המדינות ממשיכות לעבור בין שעון קיץ לשעון חורף, אך הוואי ורוב אריזונה אינן מפעילות שעון קיץ ונשארות בזמן התקני לאורך השנה. מקסיקו עשתה צעד משמעותי יותר ב-2022, כאשר ביטלה את שעון הקיץ ברוב שטחי המדינה. עם זאת, באזורים מסוימים לאורך הגבול עם ארצות הברית נותרו הסדרים שונים כדי לשמור על תיאום בין המדינות.

נכון לעכשיו, אין החלטה לבטל את המעבר העונתי בישראל. בהתאם לחוק קביעת הזמן, שעון הקיץ מסתיים ביום ראשון האחרון של אוקטובר, וב-2026 זה יקרה ב-25 באוקטובר בשעה 02:00 לפנות בוקר, אז יוזזו המחוגים שעה אחת לאחור, ל-01:00. בינתיים נרוויח שעת שינה נוספת, אבל אל תמהרו להתלהב: נחזיר אותה באביב.