בעקבות משבר המים והשבתת מתקני ההתפלה: העלייה במחיר המים בינואר | פרסום ראשון

החדשות בקצרה:

• מועצת רשות המים הצביעה על העלאת תעריף המים בכ-2.3% בינואר.
• ברשות המים ובמשרדי האוצר והגנת הסביבה ביקשו להעלות את התעריף בשיעור כפול.
• הנימוק לעלייה גבוהה יותר: מימון השקעות בתשתיות ובמתקני טיהור שפכים.
• העדכון יביא לתוספת של 55-40 שקלים בשנה להוצאות של משפחה.
• לפי דוח ה-OECD, בישראל צפויה בצורת קיצונית עד סוף המאה.

תעריף המים צפוי לעלות ב-1 בינואר הקרוב בכ-2.3% בעקבות החלטה שקיבלה השבוע מועצת רשות המים. לחדשות 12 נודע כי ההחלטה על גובה העדכון בתעריף התקבלה בניגוד לעמדת משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה ורשות המים, שביקשו להעלות את התעריף בגובה כפול מכך על רקע משבר המים בישראל. כך חשפנו הערב (חמישי) בתוכנית שש עם.

ישראל סובלת ממחסור מתמשך במים, שנובע משנות בצורת רצופות ומעיכובים בהקמת מתקני התפלה חדשים. המשבר עלה למודעות הציבורית רק בקיץ האחרון, לאחר שחמישה מששת מתקני ההתפלה המרכזיים הושבתו בגלל אצות.

מה החליטה מועצת המים?

• ישיבת מועצת רשות המים שנחתמה שלשום עסקה בעלויות ספקי המים לשנת 2027. בין היתר הוחלט בה על העלאת התעריף, כך שישקף את העלויות המעודכנות של מקורות, מתקני ההתפלה והתאגידים העירוניים.
• לפי הסיכום בפרוטוקול הישיבה עליית התעריף תהיה אחידה: המחיר יעלה באותו שיעור גם על הכמות הבסיסית שכל בית מקבל במחיר מוזל, וגם על כל מטר מעוקב שנצרך מעבר לה.
• ההחלטה היא עדיין בגדר טיוטה: המועצה אישרה לפרסם אותה להערות הציבור, ורק אחר כך היא תאושר סופית.

מה המשמעות לצרכנים?

• כל אחוז נוסף בתעריף המים שווה כ-100 מיליון שקל למשק המים, ומגלם עליית מחיר של 2-1.5 שקלים בחודש למשק בית. המשמעות היא תוספת של כ-230 מיליון שקל למשק המים והוצאה נוספת של כ-55-40 שקלים בשנה למשפחה.
• אף שמדובר בעלייה מתונה עבור צרכני המים הביתיים, עליית מחירי המים מהווה מחולל אינפלציה לצד מחירי הדלק: העלייה בתעריפי המים צפויה להתגלגל לצרכן גם בערוצים נוספים דוגמת מחירי התוצרת החקלאית ומוצרי תעשייה.

חילוקי הדעות מאחורי הקלעים

• במשרד האוצר, במשרד להגנת הסביבה וברשות המים ביקשו להעלות את התעריף פי 2 מהשיעור שנקבע לבסוף. זאת, כדי לממן השקעות בתשתיות מים כמו מתקני טיהור שפכים ובתאגידי מים מקומיים, וכן במטרה לעודד צמצום צריכה.
• במשרד האנרגיה התנגדו להעלאה גבוהה יותר מזו שנקבעה, ככל הנראה על רקע חשש הממשלה מהעלאת מחירים נוספת למשקי הבית.
• המועצה החליטה, ברוב של 4 מול 3, להפחית את כמות המים המותפלים שתירכש ב-2027 לעומת החלטתה הקודמת מהחודש שעבר - מה שהוריד 61 מיליון שקל מהעלויות הכלולות בחישוב התעריף. מנהל רשות המים יוכל לרכוש במהלך השנה עד 40 מיליון מטרים מעוקבים נוספים, לפי הצורך.
• החלטה אחרת, שגם היא הוכרעה ברוב של 4 מול 3, הפחיתה מהעלויות שמהן מחושב תעריף המים כ-40 מיליון שקל, שמנהלת ההתפלה העריכה שיתווספו בעקבות אירוע האצות.
• עם זאת, חישוב התעריף החדש כבר מביא בחשבון 120 מיליון שקל שהמדינה הוציאה השנה בגלל אירוע האצות. מזה 73 מיליון שקל בתוספת תשלום למתקני ההתפלה ו-47 מיליון שקל לרכישת מסננים שמשמשים בהתפלה.

ברקע הדברים: החשש מהשפעות משבר האקלים

• דוח האקלים השנתי שפרסם היום ארגון המדינות המפותחות ה-OECD מונה את ישראל בין מדינות הים התיכון שצפויה בהן ההחמרה החדה ביותר בבצורת ארוכת הטווח. לפי הדוח, בישראל צפויה בצורת קיצונית עד סוף המאה, לצד מדינות נוספות באגן הים התיכון ובהן יוון, ספרד וטורקיה.
• נושא השפעת משבר האקלים על משק המים לא זוכה להתייחסות רבה בישראל, ועלה לכותרות בסוף הקיץ לאחר שהשפעותיו צוינו בין הסיבות לבעיית האצות שהביאה להשבתת מתקני ההתפלה.