פיצוצים 500 מטרים מהמעיין: בית המשפט יכריע את עתיד עין ירקעם

החדשות בקצרה:

• בית המשפט המחוזי בבאר שבע ידון מחר בעתירה נגד כרייה בעין ירקעם.
• התוכנית כוללת כריית פוספטים במרחק של כ-500 מטרים מהמעיין בנגב.
• פעילי סביבה טוענים כי הליך אישור התוכנית בתחילת המלחמה היה פגום.
• חברת ICL: "העבודה מגובה ומלווה על ידי רשות הטבע והגנים".
• המאבק מציב אלף משרות בפריפריה אל מול חצי מיליון מטיילים בשנה.

"לא ברור איך מישהו חושב שהארכת חיי המפעל בשבועות ספורים שקולה כנגד ערכו של אתר תיירות מרכזי ושל אתרי עתיקות נדירים". כך מתאר יוני שטרן, מורה דרך וממובילי המאבק, את המחלוקת על עתידה של שמורת עין ירקעם בנגב.

מצד אחד עומדת חברת ICL (כיל לשעבר), שמבקשת לכרות פוספטים סמוך לנווה המדבר. מצד שני עומדים פעילי סביבה ותושבי האזור, שחוששים שהכרייה תוביל להרסו. מחר (רביעי) יגיע המאבק לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שידון בעתירה נגד התוכנית.

התוכנית מרחיבה את מכרה אורון צפון, וכוללת כרייה באמצעות פיצוצים כ-500 מטרים בלבד מהמעיין, שהוא אחד מאתרי הטיולים המבוקשים בנגב ושוכן על שביל ישראל. החששות עלו גם מצד גורמי מקצוע. בדיוני הוועדה שאישרה את התוכנית אמרה נציגת רשות הטבע והגנים כי "פיצוצים נשמעים עד דימונה", ודרשה שיועץ בטיחות יבדוק אם קיים סיכון למפולות ולדרדור סלעים על מטיילים בנחל.

"לציבור לא ניתנה ההזדמנות להתנגד"

לטענת שטרן, גם הליך האישור עצמו היה פגום. "התוכנית אושרה ממש בתחילת המלחמה, כאשר רובנו היינו מגויסים", הוא אומר. "פרסום התוכנית לא עמד בדרישות החוק, לציבור לא ניתנה ההזדמנות להתנגד לה. העובדה שלא הוגשה ולו התנגדות אחת לתוכנית שיש לה התנגדות ציבורית כל כך רחבה מעידה כאלף עדים על הפגם שנפל באישורה".

ב-ICL דוחים את הטענות. "התוכנית אושרה כחוק וכל העבודה מגובה ומלווה על ידי פיקוח של רשות הטבע והגנים", אמר ל-N12 סימון וולין, גיאולוג ראשי ומנהל חומר גלם ברותם אמפרט. לדבריו, התוכנית מתייחסת גם לקרבה לשמורה וגם לנשרים שמקננים באזור.

"הוראות התוכנית מגבילות את כמות הפיצוצים ואת עוצמת הפיצוצים, ובעונות הקינון של הנשרים אנחנו לא מפוצצים", הסביר. "חצי שנה של עבודות הופסקו בגלל תקופת הקינון, מדצמבר ועד מאי לא מפוצצים".

אלף עובדים מול חצי מיליון מטיילים

החברה מדגישה גם את חשיבות הכרייה לתעסוקה בדרום. "יש כאן 1,000 עובדים בפריפריה, זה במעגל ישיר. במעגל העקיף זה עוד אלפים", אמר וולין. "בסוף כל פגיעה בתוכנית כזאת זה יכול להיות משמעות של אנשים שהולכים הביתה, וחלופות התעסוקה באזור הזה הן לא יותר מדי גדולות".

שטרן דוחה את הטיעון הזה. "ICL מאיימת בכל פעם מחדש איומי סרק שאם לא יינתן לה מבוקשה, היא תיאלץ לסגור את המפעל ולפטר את מאות עובדי רותם", אמר ל-N12. "הפוספטים במכרה עין ירקעם יספיקו לחודשיים או שלושה. מדובר על שטח שיש בו מיליון טון פוספט, מתוך כ-5 מיליון טון שהחברה כורה בשנה".

לדבריו, על השמורה ועל אתרי העתיקות שסביבה מתבססת התיירות בדימונה ובירוחם: "מדובר הוא בכחצי מיליון מבקרים בשנה".

"הרים של כסף במתנה"

גילי סופר, בעל מתחם אירוח וטיולי מדבר ופעיל בעמותה הסביבתית מדבר קיימא, מצביע על התמריץ הכלכלי של החברה. "לדעתי, אחת הסיבות להרס חסר המעצורים של המדבר בעין ירקעם נובעת מכך שהמדינה נותנת להם הרים של כסף במתנה", הוא אומר.

"אולי אם הם היו מתבקשים לשלם על חומר הגלם, הם היו פשוט קונים אותו במקום אחר. צריך להבין את גודל התמריץ - כמות הפוספט בעין ירקעם שווה 250 מיליון דולר, ומהם מקבלת המדינה תמלוגים בסכום מגוחך של פחות מ-2 מיליון דולר".

הביקורת על התמלוגים לא מגיעה רק מהפעילים. מבקר המדינה פרסם בשנה שעברה דוח שקבע כי המדינה התרשלה בפיקוח על החברה ולא גבתה ממנה מספיק תמלוגים. על זיכיון הכרייה במתחם אורון צפון שילמה ICL 250 אלף שקל בלבד, כאלף שקל לדונם, וזה על שטח שנמצא מטרים ספורים מאחת השמורות המטוילות בנגב.