בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי - מתי צפויה ההורדה הבאה?

בנק ישראל הודיע היום (רביעי) כי השאיר את הריבית ללא שינוי על 3.25%, בהתאם להערכות האנליסטים כי יימנע מהורדת ריבית שבוע לפני הבחירות. כתוצאה מכך גם ריבית הפריים, שממנה נגזרות הריביות על רוב המשכנתאות וההלוואות במשק, תישאר ללא שינוי על 4.75%.

בהודעת בנק ישראל צוין כי "מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת ביציבות מחירים, תמיכה בפעילות הכלכלית ויציבות השווקים. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לאי הוודאות הגיאו-פוליטית ולהתפתחויות הפיסקליות".

בדברים שנשא הנגיד פרופ' אמיר ירון במסיבת העיתונאים שקיים בנק ישראל ציין הוא קרא שוב להגדלת בסיס המס ושיעור המשתתפים בשוק העבודה - דבר שיאפשר לדבריו להימנע מהעלאות מיסים נוספות.

הנימוקים העיקריים להחלטה, לפי הודעת בנק ישראל:

• האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עמדה בחודש ספטמבר על 1.6%, מעט מתחת למרכז תחום היעד.
• אי־הוודאות נותרה גבוהה על רקע המשך המתיחות הגיאו-פוליטית, אך פרמיית הסיכון של ישראל המשיכה לשהות ברמות הדומות לאלו ששררו לפני 7 באוקטובר.
• מאז החלטת הריבית האחרונה, פוחת השקל בשיעור של 3.1% מול הדולר ויוסף מול האירו ב-0.3%. במונחים נומינליים אפקטיביים פוחת השקל ב-2.2%.
• האינדיקטורים השוטפים לפעילות הכלכלית מצביעים על המשך צמיחה לאחר ההתאוששות המהירה ברביע השני מהשפעות מבצע "שאגת הארי".
• על פי תחזית חטיבת המחקר, התוצר צפוי לצמוח ב-5.6% וב-7.5% בשנים 2026 ו-2027 בהתאמה. התחזית לתוצר ללא ייצור בחו"ל (כינוי המתייחס בעיקר להשפעות של פעילות אנבידיה) עומדת על 3.4% בשנת 2026 ועל 5.1% בשנת 2027.
• שוק העבודה מוסיף להיות הדוק ומגבלת היצע העבודה עדיין משמעותית. קצב עליית השכר הנומינלי במשק בחודשים יוני-אוגוסט התמתן לאחר האצה בשל גורמים זמניים, ועמד על 4.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
• בחודשים יולי-אוגוסט ירדו מחירי הדירות ב-0.6%, ובמונחים שנתיים ירדו מחירי הדירות ב-1.8%. קצב העלייה השנתי בסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי ועמד בספטמבר על 3.8%.

מה משמעות השארת הריבית ללא שינוי על הכיס שלנו?

• משכנתאות בריבית משתנה הצמודה לפריים ימשיכו להיגזר מריבית של 4.75%, כך שההחזר החודשי של הלווים במסלולים האלה לא יקטן.
• גם הלוואות וחריגות במסגרת האשראי, שהריבית עליהן נקבעת לפי הפריים, יישארו ביוקר הנוכחי.
• הריבית במשכנתאות קבועות אינה נקבעת ישירות בהחלטת בנק ישראל אלא לפי תשואות האג"ח והציפיות לריבית בהמשך, ולכן מי שלוקח משכנתא חדשה מושפע בעיקר מהערכות על ההורדה הבאה.
• חוסכים ימשיכו ליהנות מתשואות גבוהות יחסית על פיקדונות וחסכונות בריבית קבועה, שלא צפויות לרדת בעקבות ההחלטה.
• ריבית גבוהה יחסית תומכת בדרך כלל בשקל, מה שמרסן את התייקרות היבוא והנסיעות לחו"ל.

מתי צפויה הורדת הריבית הבאה?

כלכלן יחידת המחקר של הבורסה ניצן אברהם מסר כי המסר המרכזי שעולה מהחלטת הריבית של בנק ישראל הוא שכיוון הריבית עדיין כלפי מטה, אך הדרך להפחתה הבאה צפויה להיות ארוכה יותר. חטיבת המחקר צופה כי הריבית תעמוד בממוצע על 3.0% ברבעון השלישי של 2027, לעומת תחזית יולי שבה צפתה ריבית דומה כבר ברבעון השני של 2027.

אברהם מוסיף כי מהרמה הנוכחית נגזרת הפחתה נוספת של רבע נקודת אחוז בלבד במהלך השנה הקרובה. כלומר, בנק ישראל לא שינה את תחזית הריבית, אלא דחה את מועד ההגעה אליה, עדות לכך שבבנק עדיין רואים מקום להקלה מוניטרית נוספת, אך אינם ממהרים להמשיך בתהליך.

לפני הודעת בנק ישראל היו האנליסטים חלוקים בשאלה מתי צפויה הורדת הריבית הבאה:

• במיטב ברוקראז' העריכו שהריבית תרד ל-3% כבר בחודשים הקרובים.
• בפסגות בית השקעות העריכו שבנק ישראל יחזור להפחתות מתונות ברבעון הראשון של 2027, אם תקום ממשלה שתגבש תקציב מעודד צמיחה. אחרת, הפחתה תגיע רק אם תהיה האטה משמעותית בפעילות הכלכלית, כי בבנק ישראל חוששים מהגדלת התקציב ומעליית יחס החוב לתוצר.
• בלידר שוקי הון צפו שהריבית תישאר ללא שינוי לפחות עד סוף 2027.
• בבנק הפועלים העריכו שהסיכוי להפחתת ריבית בשנה הקרובה דומה לסיכוי להעלאה.

התחזית העדכנית לצמיחת המשק

יחד עם הודעת הריבית פרסם הבנק גם את התחזית המעודכנת של חטיבת המחקר. הנחת העבודה בבסיס התחזית היא כי עצימות הלחימה נותרת נמוכה, בדומה לרמה הנוכחית. בתרחיש זה, בבנק מעריכים שהתוצר במשק יצמח ב-5.6% וב-7.5% בשנים 2026 ו-2027 בהתאמה.

אלא שכפי שמציינים החוקרים, הנתונים משקפים את "התרומה הגדולה של הייצור בחו״ל של חברות ישראליות" - ביטוי מורכב שפירושו הוא בעיקר ההשפעה של מכירות אנבידיה בחו"ל. בבנק מפנים לנתון "התוצר ללא ייצור בחו"ל" ללא מכירות אלו, שלדברי אנשי חטיבת המחקר "משקף טוב יותר את הפעילות המקומית של הכלכלה הישראלית". התחזית לתוצר ללא ייצור בחו"ל עומדת על 3.4 אחוזים בשנת 2026 ועל 5.1 אחוזים בשנת 2027.

בדבריו הוסיף הנגיד ירון כי התחזית לא כוללת התייחסות לצעדי חקיקה תקציביים אפשריים שתאמץ הממשלה שתקום אחרי הבחירות הבאות.

בנוסף, ככל שתקציב הביטחון לא יוגדל עוד מעבר לרזרבות שהוקצו בתקציב, הגירעון בתקציב הממשלה צפוי להסתכם ב-4.4% תוצר בשנת 2026 וב-4.6% בשנת 2027.