שיטת הפעולה החדשה של הנוכלים: מתחזים לעורכי דין ועיתונאים ומפתים להצטרף לקבוצות השקעה

גל התחזויות ברשתות החברתיות ובאפליקציות המסרים מנצל בימים האחרונים את שמם, תמונותיהם והמוניטין של עורכי דין ואנשי תקשורת מוכרים. המתחזים פונים באופן יזום לגולשים, מציגים את עצמם כדמויות מוכרות ומזמינים אותם להצטרף לקבוצות וואטסאפ וטלגרם העוסקות לכאורה בהשקעות, מתוך מטרה לייצר אמון ראשוני, לאסוף פרטים אישיים ופיננסיים, ובהמשך להוציא כספים במרמה.

בתוך הקבוצות הללו מופעל מנגנון מתוחכם של בניית אמינות: למראית עין מדובר בקבוצה רגילה לחלוטין. המנהלים מעלים עדכונים, ניתוחים והמלצות באופן שוטף, ומנהלים שיחות ודיונים ערים עם החברים כדי ליצור תחושת מקצועיות וביטחון. רק לאחר שמצג השווא מתבסס ונבנה אמון מלא בקרב המשתתפים, מתחיל השלב השני: פניות יזומות בהודעות פרטיות אל חברי הקבוצה עם הצעות להשקעה באפיקים שונים.

בין הנפגעים מהתופעה נמצאות עורכות הדין ענת קאופמן ועדי לוי סקופ. במקרה של קאופמן, המתחזה שלח הודעות ישירות תוך שימוש בשמה ובתמונתה בנוסח: "יצרתי קבוצת וואטסאפ במיוחד לדיון בנושאי השקעה, במיוחד נדל"ן, מניות, קרנות סל וזהב. האם תהיו מעוניינים להצטרף?".

בעקבות הפניות פרסם משרדה של קאופמן אזהרה רשמית: "מדובר בהתחזות. לעו"ד ענת קאופמן ולמשרדנו אין כל קשר לקבוצה זו או להצעות ההשקעה המופצות במסגרתה. עו"ד קאופמן אינה פונה לאנשים בהצעות השקעה ואינה מנהלת קבוצת וואטסאפ להשקעות". המשרד קרא לציבור: "לא להצטרף לקבוצה, לא ללחוץ על קישורים, לא להעביר כספים ולא למסור פרטים אישיים או פיננסיים". גם עו"ד עדי לוי סקופ הזהירה מפני פרופיל מזויף שפעל בשמה וביקשה מהעוקבים לא לאשר בקשות חברות ולדווח עליו.

השימוש בזהותן של דמויות בעלות אמון ציבורי אינו מוגבל לעולם המשפט. השבוע הזהירה גם העיתונאית אדוה דדון מפני התחזות שפעלה באופן דומה והזמינה גולשים לקבוצת וואטסאפ "חינמית" שלכאורה הציעה ייעוץ פיננסי ותכנון פרישה. במקביל, גם עיתונאית תאגיד השידור "כאן", גילי כהן, התריעה על התחזות לזהותה ברשת הטלגרם.

מנגנון ההונאה וסימני האזהרה

לדברי יואב קרן, מנכ"ל חברת הסייבר BrandShield המתמחה בניטור והסרת אתרים ופרופילים מזויפים, הבחירה בדמויות אלו מחושבת היטב: "השלב הראשון בהונאה הוא אמון. התוקפים משתמשים בשם, בתמונה ובמוניטין של אדם אמיתי כדי להוריד את רמת החשד של הקורבן. לאחר מכן הם מעבירים אותו לסביבה שנמצאת בשליטתם, כמו קבוצת וואטסאפ, ושם מתחיל השלב של איסוף מידע אישי, הצעות השקעה ולבסוף ניסיון להוציא כספים".

קרן מדגיש את החשיבות של זיהוי סימני האזהרה: "שם ותמונה של אדם שאתם מכירים אינם הוכחה שאתם באמת מדברים איתו. כשעיתונאי, עורך דין או איש מקצוע מציע לכם לפתע להצטרף לקבוצת השקעות, צריך לעצור ולאמת את הפנייה דרך הערוצים הרשמיים שלו. לא ללחוץ על קישורים, לא למסור פרטים ולא להעביר כסף לפני שבודקים מי באמת נמצא בצד השני".