הולנד העבירה חוק נגד סחר עם ישראל, והחריגה חברת ענק

הולנד הצטרפה בימים האחרונים לרשימת המדינות האירופיות המחרימות סחורה מהתנחלויות. אך החוק ההולנדי מחמיר יותר מאלו שאימצו מדינות אחרות ביבשת - כמו ספרד, בלגיה ואירלנד - ועלול ליצור תגובת שרשרת שתרתיע חברות וארגונים הולנדים מלעשות עסקים עם חברות ישראליות, לפי שיחות עם גורמים המעורבים במצב. החוק עבר בהסכמה רחבה בקואליציית המרכז-שמאל השולטת במדינה כצו, ללא דיון בפרלמנט, כבר פורסם ברשומות וייכנס לתוקף ב-22 בספטמבר.

החוק ההולנדי מחמיר במיוחד, מכיוון שחרם הסחורות בו לא תקף רק להתנחלויות מעבר לקו הירוק בגדה המערבית, כפי שנעשה במדינות אחרות, אלא גם לרמת הגולן.

בנוסף, החוק אינו אוסר רק יבוא של מוצרים וסחורות מאזורים אלו, אלא אוסר באופן גורף על קנייה או מכירה שלהם. המטרה היא למנוע עקיפה של הסנקציות על ידי יבוא של מוצרים למדינה אירופית אחרת, ואז מכירה שלהם בתוך הולנד.

לפי החוק, ייאסר על רשתות מזון או על יחידים למכור או לקנות סחורה שמקורה בהתנחלויות או ברמת הגולן, או שאפילו חלקים או רכיבים שלה מקורם באזורים אלו. כך למשל יין שמקורו בכרמים ברמת הגולן, או תמרים מבקעת הירדן, או מוצרים מצפון ים המלח יהיו לפי ההערכות אסורים ליבוא, לקנייה או למכירה החל מהסתיו הקרוב.

בוקינג הוחרגה

סעיף מחמיר נוסף הוא העובדה כי הוא תקף לכל אזרח הולנדי, כולל בזמנים בהם אינו נמצא בתחום המדינה. העונש המקסימלי הנקבע בו הוא עד שש שנות מאסר, והחוק מבדיל בין מי שעוברים עליו ביודעין לבין מי שעושים זאת באופן אגבי. כך, למשל, אזרח הולנדי שמבקר בישראל ורוכש ביודעין מוצרים שיוצרו מעבר לקו הירוק עשוי לעמוד לדין על כך כשישוב להולנד, לפי החוק החדש.

בנוסף, מי שמחליט, למשל, למכור יין מהגולן או מיקבים בשטחים באופן פרטי בהולנד, ויעקוף את הסנקציות באופן מכוון - צפוי לעונש המקסימלי הקבוע בחוק, לפי דברי הסבר שפורסמו על ידי הממשלה. החוק תקף רק לסחורות, ולא לגבי שירותים. החרגה זו תאפשר לפלטפורמות כמו בוקינג (שמקום מושבה בהולנד) להמשיך ולפרסם מודעות למלונות ובתי הארחה באזורים שמעבר לקו הירוק.

הפגיעה הכלכלית

הפגיעה הכלכלית הישירה קשה להערכה. לפי דוחות של משרד האוצר והערכות בשוק, בערך 1% מיצוא הסחורות של ישראל מקורו בהתנחלויות. בהינתן שהאיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל עם כשליש מהיצוא, ניתן להעריך את היצוא מהתנחלויות לאיחוד ב-0.3% מהיצוא הכולל, שהם בערך 200 מיליון דולר בשנה. אך בשלב זה מדובר רק בארבע מדינות אירופיות החברות באיחוד שהטילו את החרם, כך שהפגיעה המיידית אינה משמעותית.

אבל בצד הישראלי רואים בצו ההולנדי "התפתחות מדאיגה מאוד" בעיקר בגלל החשש כי החוק יסמן לחברות הולנדיות כי עליהן להתרחק מעסקים עם חברות ישראליות, בשל רצון שלהן לצמצם סיכונים. הולנד נמצאת היום בצמרת מדינות היעד ליצוא סחורות ישראלי, עם 5% מהיצוא, לפי נתוני מאגר COMTRADE של האו"ם. החשש הוא מיישום קפדני של החוק, או אפילו מפנייה של ארגונים פרו-פלסטינים לבתי משפט במדינה במטרה ליישם בפועל פרשנות מחמירה שתרתיע חברות מעסקים עם ישראל. החוק ההולנדי, חוששים בישראל, גם יכול לשמש כמתכון לחוקים במדינות נוספות.

המדיניות ההולנדית בנוגע לישראל "התהפכה" בשלוש השנים האחרונות בעקבות המלחמה בעזה, ומבירה המנהלת מדיניות שקולה מול ירושלים הפכה האג לביקורתית מאוד כלפי ישראל, תחת שתי ממשלות שונות. ההולנדים היו אלה שיזמו את בחינת הסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד לפני כשנה, ושינוי העמדה שלהם הביא מדינות אחרות להצטרף ליוזמה. גם כעת, מצוין בדברי ההסבר לחוק, הולנד שואפת להטיל סנקציות על סחר עם התנחלויות במסגרת האיחוד האירופי, והיא פנתה לדרך עצמאית רק בשל כישלון היוזמה הזו. מדינות כמו גרמניה ואיטליה מטרפדות בשלב זה הסכמה אירופית בנושא.

חשש לפגיעה ביחסים

"הולנד היא מדינה מאוד חשובה בנוף האירופי, בדיוק משום שהיא לא היתה קיצונית מלכתחילה כמו ספרד או אירלנד בנוגע לישראל", אומרת ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, מנהלת תכנית יחסי ישראל-אירופה במכון מתווים ומרצה בפורום אירופה באוניברסיטה העברית.

שיאון-צדקיהו מסבירה כי דעת הקהל בהולנד פנתה באופן חד לכיוון ביקורתי כלפי ישראל בעקבות המלחמה, מה שהפעיל לחץ על הממשלה לנקוט צעדים, וההתנחלויות נמצאות בקונצנזוס כיעד ראשון במעלה. "מדובר בשילוב בין צעד פוליטי שמקורו בדעת הקהל במדינה לבין כיבוד חוות הדעת של ICJ מיולי 2024 ופעולה לפיה".

אחת השאלות הגדולות, לדברי גורמים ישראלים, היא באיזו מידה החוק ייאכף, ואם הולנד תתחיל במשטר קפדני של בירור מקור סחורות. "אפשר לראות שיש באירופה מדינות שמבצעות את הצעד הזה, של חרם על מוצרי התנחלויות, בזריזות כצעד הצהרתי, ופחות חשוב להן מה יקרה בשטח", אומרת שיאון-צדקיהו. "כך למשל היה עם ספרד שהעבירה צו מלכותי בזריזות". גם באירלנד, למשל, החוק עדיין לא נחתם על ידי הנשיא ולכן טרם נכנס לפועל.

גורמים ישראלים הביעו עם זאת חשש מאפקט מצטבר בשל העובדה כי הולנד היא גם אחת המדינות האירופיות שבהן המערכת האקדמית כבר הטילה חרם כמעט מוחלט על האקדמיה הישראלית, ההולנדים גם דוחפים מאחורי הקלעים לנתק את ישראל מתוכנית "הורייזן" לשיתוף פעולה מדעי. ובישראל חוששים כי השילוב של חרם אקדמי ביחד עם חרם על מוצרים מאזורים מסוימים עשוי ליצור אפקט מצנן ליחסי הסחר בין המדינות.

הכתבה פורסמה לראשונה בגלובס