הכלכלנים בטוחים: בנק ישראל יוריד היום את הריבית - איך נרגיש את זה בכיס?

החדשות בקצרה:

• בנק ישראל צפוי להודיע היום על הורדת הריבית לרמה של 3.5%.
• קצב האינפלציה השנתי של 1.9% מאפשר לבנק מרחב תמרון להורדה.
• הפחתת הריבית תחסוך כ-66 שקלים בחודש בהחזר המשכנתה הממוצעת.
• כלכלנים מעריכים כי הריבית תמשיך לרדת ותגיע לסביבת 3% בעוד שנה.
• הבנק יפרסם היום תחזית צמיחה מעודכנת לאחר סיום מבצע "שאגת הארי".

אחרי המתנה מורטת של חודש וחצי, בנק ישראל יפרסם היום (שני) את החלטת הריבית. לפי הערכות הכלכלנים ההחלטה צפויה להוריד את הריבית מ-3.75% ל-3.5%, ואיתה את ריבית הפריים מ-5.25% ל-5%. למרות הקונצנזוס בקרב האנליסטים, צריך להיזהר מעודף ביטחון: בנק ישראל כבר הצליח להפתיע את כולם כשהוריד את הריבית בינואר השנה, בהמשך להפחתה ראשונה בחודש נובמבר בתום כשנתיים ללא שינוי. כך שתיאורטית, תיתכן הפתעה גם היום.

במקביל להודעת הריבית צפוי הבנק לפרסם גם את תחזית הצמיחה המעודכנת שלו - הראשונה מאז סיום מבצע "שאגת הארי" ותחילתה של הפסקת האש השברירית בלבנון. N12 עושה סדר ומסביר: איך נרגיש את הפחתת הריבית בכיס ובמשק, מה השיקולים המשמעותיים שמתווים את החלטת בנק ישראל - ומה ההערכות לגבי הפחתות ריבית נוספות בשנה הקרובה.

מה מוביל את בנק ישראל להורדת הריבית?

הגורם המרכזי שמאפשר לבנק ישראל להוריד את הריבית הוא האינפלציה, שלדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי-טפחות, נמצאת בדיוק במקום שהבנק אוהב: קרוב לאמצע היעד של 1%-3%. "קצב האינפלציה במשק, שכל אחד מאיתנו מרגיש אותו ביום-יום, יחסית נמוך בהשוואה לעולם", הוא אומר. קצב האינפלציה השנתי של 1.9% מאותת לבנק ישראל שיש לו מרחב תמרון להוריד ריבית בלי לחשוש מהתפרצות אינפלציונית מוזינוק במחירים.

לצד זה, בנק ישראל מרגיש גם צורך לתמוך בפעילות הכלכלית במשק. ברבעון הראשון של השנה התוצר התכווץ בכ-3.3%, וסימני ההתאוששות עדיין מתונים יחסית. "בנק ישראל הוא גם היועץ הכלכלי לממשלה", מסביר מנחם, "והוא ינסה לפחות לראות איך הוא יכול לסייע לצמיחה של המשק באמצעות הורדה של הריבית".

למה הפחתה של רבע אחוז ולא יותר?

אם האינפלציה כל כך נוחה, למה בנק ישראל לא מוריד את הריבית בקצב מהיר יותר? כאן לדברי מנחם נכנס שיקול השקל. הורדת ריבית מחלישה בדרך כלל את המטבע המקומי, ובנק ישראל מעדיף תהליך שמתבצע בצעדים מדודים ולא בזעזוע חד בשוק המט"ח.

שיקול נוסף הוא פרמיית הסיכון של המשק המקומי והסכנה הגיאו-פוליטית. "עדיין לא חזרנו לפרמיית הסיכון מלפני המלחמה", אומר מנחם, ומזכיר גם את חוסר הוודאות סביב היחסים בין ארה"ב לאיראן ואת המצב בגבול הצפון - גורמים שמשקיעים זרים מתייחסים אליהם ברצינות רבה.

מה משמעות הפחתת הריבית לכיס שלנו, ולמשק?

כל מי שמשלם משכנתה שצמודה לריבית פריים צפוי להרגיש את ההשפעה ישירות בכיס. חישוב של התאחדות יועצי המשכנתאות מעלה שהפחתת הפריים מ-5.25% ל-5% תיתן ללווים במשכנתה ממוצעת של 450 אלף שקל, במסלול פריים ל-25 שנה, חיסכון של 66 שקלים בהחזר החודשי - ולאורך כל תקופת ההלוואה, כמעט 20 אלף שקל בעלות הכוללת. עבור משכנתאות בהיקף דומה לתקופה של 30-10 שנים החיסכון החודשי נע בין 55 ל-69 שקלים.

ההקלה החודשית אולי לא תשנה את החיים של נוטלי המשכנתאות, אבל היא חלק ממגמה שכבר מורגשת בשטח. מאיר וידר, מנכ"ל וידר משכנתאות, מתאר עלייה במספר הרוכשים שחוזרים לחפש דירות, במשפרי דיור שמחדשים תהליכים ובעניין הגובר במיחזור משכנתאות. "אם מגמת ההקלות תימשך", הוא אומר, "נראה חזרה הדרגתית של פעילות לשוק הנדל"ן ועלייה ברמות העסקאות".

לא רק משקי בית ירגישו את השינוי: גם עסקים שלוקחים אשראי אמורים ליהנות מריבית נמוכה יותר, ולגייס הון בעלות מוזלת יותר.

מה צפוי לקרות עם הריבית מעבר להחלטה הנוכחית

מעבר להחלטה הנוכחית, ישראלים רבים תוהים מה הכיוון הצפוי של הריבית. לפי מנחם, אם לא תהיה הרעה ביטחונית פתאומית, סביר שהריבית תרד עוד פעם אחת השנה, ופעם נוספת ברבעון הראשון של 2027 - מה שיביא אותה בעוד כשנה לסביבת 3%. באופן דומה, יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, מעריך שבנק ישראל יתווה כיוון לטווח ריבית של 3%-3.25% לעוד שנה.

אבל מנחם ממתן את ההתלהבות: הריבית שבנק ישראל קובע היא ריבית קצרת טווח בלבד, שיש לה השפעה חלקית בלבד על ריביות ארוכות יותר, כמו אלה שקובעות את עלות המשכנתאות הקבועות. הריביות הארוכות הן תלויות גם בהיקף גיוסי החוב של הממשלה בשוק הון, שהולכים וגדלים על רקע הזינוק בתקציב הביטחון והעמקת הגירעון.

לדבריו, דבר דומה כבר קורה בגרמניה: אף שהבנק המרכזי האירופי הוריד את הריבית בחדות, גיוסי החוב הגדולים של ממשלת גרמניה למימון הוצאות הביטחון הביאו לעליית הריביות הממשלתיות הארוכות במדינה.

למה תחזית הצמיחה שתתפרסם היום כל כך משמעותית?

מעבר להחלטת הריבית עצמה, בנק ישראל יפרסם היום עוד מסמך שכדאי לשים אליו לב: תחזית הצמיחה המעודכנת, והראשונה מאז סיום "שאגת הארי". מנחם מעיר שהתחזית הקודמת, שפורסמה בחודש מרץ, נכתבה בעיצומה של אי-ודאות ביטחונית גבוהה במיוחד - ובנק ישראל נאלץ אז להניח שהעצימות הצבאית בשתי החזיתות תדעך רק לקראת סוף אפריל.

עכשיו, כשהמצב השתנה, הבנק צריך לבחור מחדש איזו הנחת עבודה ביטחונית לאמץ קדימה. מנחם מסביר שהנחת העבודה הזו היא שתקבע כמה מהר בנק ישראל יאמין שהמשק יתאושש, וכתוצאה מכך - כמה הוא ירגיש בנוח להמשיך ולהוריד ריבית בחודשים הקרובים. תחזית אופטימית תשדר שהבנק סומך על ההתאוששות ופחות חושש מהתחדשות האינפלציה; תחזית זהירה תרמז שהוא עדיין רואה סיכונים שיאטו את קצב ההקלות.

את התשובות לכל זה נדע לקראת סוף היום, כשבנק ישראל יפרסם את החלטתו הרשמית, והנגיד אמיר ירון יסביר את הדברים לציבור.