המדדים של תל אביב: המפה שמסבירה מה באמת קורה בשוק

מדד הבנקים סיים יום מסחר אחד באוגוסט 2026 בעלייה של 2.45%, ומדד הביטחוניות צנח באותן שעות עצמן בכ-4%. מי שהביט בת"א 35 בלבד ראה תנודה מתונה, ופספס את שני הסיפורים הגדולים של אותו יום: כסף שזרם אל הבנקים, ומימוש חד בחברות הביטחוניות שאחרי ראלי היסטורי.

מדד מניות הוא סל מוגדר של מניות, שהשינוי המצרפי במחיריהן מתורגם למספר אחד. במקום לעקוב אחרי 125 מניות בנפרד, המשקיע מקבל מדחום אחד לכל קבוצה: הגדולות, הקטנות, הבנקים, הנדל"ן או הטכנולוגיה. הבורסה בתל אביב מחשבת עשרות מדדים כאלה, מפרסמת את ערכם מדי 15 שניות בזמן המסחר, וקובעת לכל אחד מהם כללי כניסה ויציאה שקופים.

איך מדד מחושב: שווי שוק צף ותקרת משקל

משקל של מניה במדד נקבע לפי שווי השוק הצף שלה - שווי המניות שמוחזקות בידי הציבור וזמינות למסחר, להבדיל מגרעין השליטה. חברה ששוויה הצף 40 מיליארד שקל תזיז את המדד פי ארבעה מחברה עם שווי צף של 10 מיליארד, גם כששתיהן עולות באותו אחוז.

תקרת משקל היא הבלם שמונע ממניה אחת להשתלט על המדד: 7% למניה בת"א 35, 5% בת"א 125 ו-2% בלבד בת"א 90. בלעדיה, מניה ענקית כמו אלביט מערכות הייתה מרכזת חלק עצום ממדד הביטחוניות, וכל תיק שעוקב אחרי המדד היה הופך להימור על חברה אחת. גם עם תקרה של 10% במדד הביטחוניות, שתי החברות הגדולות בו מגיעות יחד לחמישית ממנו.

תשואה כוללת ברוטו היא שיטת החישוב של מדדי המניות בתל אביב, כלומר הדיבידנדים שמחלקות החברות נספרים בתוך המדד עצמו. מדד S&P 500 הוא מדד מחיר, בלי דיבידנדים, ולכן השוואה ישירה בין שני הגרפים מיטיבה עם תל אביב בכמה אחוזים בשנה בלי שאף משקיע הרוויח יותר. מי שמשווה ביצועים בין שווקים צריך לוודא ששני המספרים נמדדים באותה שיטה.

למדריכים כלכליים נוספים מביזפורטל - לחצו כאן

ת"א 35, ת"א 90 ות"א 125: מי נכנס לאן

ת"א 35 מרכז את 35 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר שעומדות בתנאי הסף, ת"א 90 את 90 הבאות בתור, ות"א 125 מאגד את שתי הקבוצות למדד הדגל הרחב של הבורסה. ההרכב מתעדכן פעמיים בשנה, בפברואר ובאוגוסט, ולצידו פועל מסלול מהיר שמכניס למדדים חברות ענק חדשות זמן קצר אחרי רישומן למסחר.

כניסה למדד שווה כסף גדול, מסיבה מכנית לגמרי: קרנות מחקות וקרנות סל שעוקבות אחרי המדד מחויבות לקנות כל מניה שנכנסת אליו ולמכור כל מניה שיוצאת. כשפאלו אלטו נכנסה לת"א 35 נרשמו ביקושים של כ-800 מיליון שקל, וביום עדכון מדדים אחד ב-2025 הגיע המחזור במכרז הנעילה ל-7.7 מיליארד שקל.

ימי עדכון המדדים הפכו לאירוע מסחר בפני עצמו: מניות שנכנסות נהנות מביקוש אוטומטי עוד קודם, כשסוחרים מנסים להקדים את הקרנות, ומניות שיוצאות סופגות היצע. משקיע שמחזיק מניה שמתקרבת לסף כניסה או יציאה חייב להכיר את לוח הזמנים הזה, כי התנודות סביבו קשורות לזרימת כסף ופחות לעסקי החברה עצמה.

המדדים הסקטוריאליים: הסיפורים שרצים במקביל

מדד הבנקים - לאומי, פועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי - הוא הברומטר של הכלכלה המקומית: אשראי, ריבית ורווחיות המערכת הפיננסית. מדד הביטוח רגיש לשוקי ההון עצמם, כי חלק גדול מרווחי חברות הביטוח מגיע מהשקעות. מדד הנדל"ן חי ומת על סביבת הריבית, ומדד נפט וגז נע עם מחירי האנרגיה והתמלוגים ממאגרי הגז.

מדד הביטחוניות, שהושק בסוף 2025 עם 18 מניות, הפך במהירות לאחד המדדים המסוקרים בבורסה: הוא מרכז את אלביט, נקסט ויז'ן ויתר החברות שנהנו מגל ההזמנות העולמי, והוא רגיש בחדות לכל כותרת גיאופוליטית. מדד הטכנולוגיה, מנגד, נע עם הביקוש הגלובלי ועם הנאסד"ק, ומתנהג פעמים רבות הפוך מהמדדים המקומיים. ההיגיון הזה עובד באותה צורה בחו"ל.

היום שבו הבנקים עלו 2.45% והביטחוניות צנחו כ-4% ממחיש את הערך של המפה הזו: מבט על שני מדדים סקטוריאליים גילה בתוך שניות שהשוק מגלגל שני נרטיבים במקביל - רוטציה מהסקטור שרץ קדימה אל הסקטור שנשאר מאחור. קריאה כזו חוסכת שעות של מעבר על מניות בודדות.

SME60 וקרנות מחקות

ת"א SME60 מרכז את 60 המניות בעלות שווי אחזקות הציבור הגבוה ביותר מחוץ לת"א 125 - השוליים של השוק. הנזילות שם דלילה יותר, התנודות חדות יותר וכיסוי האנליסטים מצומצם, ולכן דווקא שם תנועה של גוף מוסדי אחד מסוגלת להזיז מניה בעשרות אחוזים. למשקיע סבלני זה מגרש של הזדמנויות, ולמי שרגיל לנזילות של ת"א 35 זה שטח שדורש זהירות כפולה.

קרן מחקה וקרן סל הן הדרך המעשית להיחשף למדד שלם בקנייה אחת: שתיהן מחזיקות את מניות המדד לפי משקלן, ההבדל ביניהן נוגע בעיקר לאופן המסחר, ודמי הניהול על מדדי תל אביב הגדולים נמוכים במיוחד.

הכתבה המלאה פורסמה במקור בביזפורטל.