שבועיים ימי עבודה, וכחצי מיליארד שקל בשנה: החיסכון של הרמזורים החכמים לנהג הישראלי
תשכחו מהמתנה מייאשת מול צומת ריק: משרד התחבורה וחברת נתיבי ישראל פרסו כ-170 רמזורים חכמים מבוססי בינה מלאכותית בכבישים הבין-עירוניים. נתונים חדשים מוכיחים כי המערכת מקצרת את התורים בזמן אמת, חוסכת כ-10 דקות מכל נסיעה - וצפויה להניב למשק תועלת אדירה של למעלה מחצי מיליארד שקלים בשנה


תשכחו מכל מה שהכרתם על עמידה מייאשת ברמזור אדום מול צומת ריק לחלוטין. הסיוט היום-יומי של הנהג הישראלי בדרך לעבודה או הביתה מתחיל לקבל פתרון טכנולוגי מתקדם. בשנים האחרונות פרסה חברת נתיבי ישראל כ-170 רמזורים אדפטיביים מבוססי בינה מלאכותית בכבישים הבין-עירוניים, כחלק ממהלך נרחב שמקדמים משרד התחבורה והחברה. נתונים חדשים מניתוח מדגם מייצג של כ-25 צמתים ראשונים חושפים כי בכל צומת נחסכות בממוצע כ-400 שעות-רכב ביום. בחברה מעריכים כי הפרויקט יחסוך לנהג הישראלי כ-10 דקות בכל נסיעה, שהן במצטבר כמשך זמן של שבועיים ימי עבודה בשנה.
בפריסה נרחבת של 100 צמתים, החיסכון הזה עשוי לייצר למשק תועלת שנתית המוערכת בלמעלה מחצי מיליארד שקל. החישוב בוצע בהתאם לעקרונות נוהל פר"ת 2021, המשמש את משרד התחבורה ומשרד האוצר לבחינת כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים. חשוב לציין כי אומדן זה מבטא רק את ערך הזמן שנחסך, ואינו כולל תועלות אפשריות נוספות כמו חיסכון בדלק, הפחתת בלאי לרכב, צמצום זיהום האוויר ושיפור הבטיחות בדרכים.
כדי להבין את גודל השינוי, צריך להבין איך פועל רמזור רגיל. המערכות הישנות פועלות בדרך כלל לפי תוכניות זמנים קבועות מראש, המבוססות על ספירות תנועה תקופתיות. אלא שהמציאות בכביש משתנה ללא הרף: הביקושים עולים ויורדים, כיווני העומס מתחלפים ולעתים נוצר אירוע בלתי צפוי שמשנה בתוך דקות את מצב התנועה.
הרמזור האדפטיבי פועל בצורה שונה לחלוטין. מצלמות המותקנות בצומת מזהות את כלי הרכב, ומערכת ראייה ממוחשבת המבוססת על בינה מלאכותית מנתחת את הביקושים ואת אורכי התורים עד למאות מטרים מהצומת בכל כיוון. האלגוריתם מתאים בזמן אמת את זמני הרמזור למצב בשטח תוך הפעלת כלים מתקדמים של ניתוח וחיזוי. כך ניתן לנהל את זמן האור הירוק באופן גמיש ומדויק יותר ולנצל טוב יותר את התשתית הקיימת.
המערכת פותחה בשנים האחרונות בחברת ITC בשיתוף מקצועי הדוק עם חטיבת התפעול והאחזקה, אגף ניהול התנועה ואגף מו"פ הנדסי בחברת נתיבי ישראל. הפריסה הרחבה מסמנת מעבר מפיילוט טכנולוגי למערך מבצעי הפועל בכל שעות היממה, במגוון צמתים ובתנאי תנועה משתנים.
מהנתונים שנאספו עולה כי החיסכון הממוצע בכל צומת עומד על כ-25 שניות לרכב. בצומת פוריידיס למשל, נאמד החיסכון בכ-800 שעות רכב ביום, ובצומת הכניסה לקריית טבעון נמדד קיצור של עד כ-56 שניות בזמן המעבר לכל רכב. אלה אולי נשמעים כמו שיפורים נקודתיים, אך בצמתים שבהם עוברים מדי יום עשרות אלפי כלי רכב, השניות הללו מצטברות למאות שעות רכב ביום. גם עבור הנהג הבודד, מעבר יומי בכמה צירים וברצף של רמזורים אדפטיביים עשוי להצטבר לאורך השנה לעשרות שעות שנחסכו בפקקים.
השלב הבא בפרויקט כבר אינו עוסק רק בצומת הבודד. חברת נתיבי ישראל בשיתוף חברת ITC מתקדמת לניהול צירי תנועה אדפטיביים, שבהם כמה צמתים משתפים מידע ומתאימים את פעולתם זה לזה, ובהמשך גם לניהול ברמת רשת הכבישים כולה. הקפיצה הבאה אינה עוד רמזור חכם אחד, אלא כמה רמזורים חכמים שפועלים יחד ברשת הכבישים הארצית ומשתפים ביניהם מידע, כדי שהנהג היוצא מביתו יוכל להגיע ליעדו מהר יותר ובבטחה.
איתן זילברשטיין, מנהל מחלקת טכנולוגיות באגף ניהול התנועה בחברת נתיבי ישראל, מציב חזון ברור שלפיו בתוך חמש שנים כל 750 הצמתים המרומזרים שבאחריות החברה יהיו אדפטיביים. לדבריו, המטרה אינה רק להפוך עוד ועוד רמזורים לחכמים, שכן חיסכון של 30 שניות בצומת אחד שמלווה בעיכוב בצומת הבא אינו משיג את המטרה. הקפיצה האמיתית תתרחש כשהציר כולו יהיה אדפטיבי והרמזורים ידברו זה עם זה, מתוך ראייה של התנועה כרשת אחת שמייצרת סינרגיה בין הצמתים.
זילברשטיין מדגיש כי מדובר בתהליך שחייב להיעשות בצורה אחראית ומבוקרת, ללא הוספת מאות רמזורים בשנה בשיטת שגר ושכח. כל רמזור שעולה לאוויר מנוטר ונבדק באופן רציף כדי לבחון את ההשפעה שלו על התנועה ולהמשיך לשפר את המערכת. אדם פוגש בממוצע כ-3 צירי תנועה בדרך לעבודה, כשבכל אחד מהם 5 עד 10 צמתים. כשהרשת כולה עובדת באופן חכם, השניות הללו מצטברות לחיסכון ממוצע של כ-10 דקות בכל נסיעה, שבחישוב שנתי שוות ערך לשבועיים של ימי עבודה.
