המעסיקים נואשים למצוא עובדים - אז למה השכר לא עולה?

חדשות בקצרה:

• מספר המשרות הפנויות במשק זינק ב-10% בחצי שנה והגיע ל-152 אלף.
• השכר הריאלי הממוצע במשק עלה במהלך שנת 2025 ב-0.3% בלבד.
• משרד העבודה: "היצע העובדים הזרים מחסל את התמריץ להתחרות על עובדים".
• לראשונה אחרי עשור יש יותר מפתחי תוכנה מחפשי עבודה מאשר משרות פנויות.
• לפי המשרד: אי-הוודאות הביטחונית והכלכלית מרסנת את עליות השכר בהייטק.

שוק העבודה הישראלי הדוק כמו שלא היה שנים: מספר המשרות הפנויות במשק זינק ב-10% בחצי שנה ובסוף 2025 הגיע ל-152 אלף משרות שמעסיקים לא מצליחים לאייש - מספר שלפי משרד העבודה מייצג "שיעור גבוה במונחים היסטוריים". אלא שגם במציאות הזו, דוח חדש שמשרד העבודה מפרסם היום (חמישי) חושף תמונה מטרידה: השכר הריאלי - זה שמבטא כמה אנחנו באמת מרוויחים בקיזוז השפעת האינפלציה - נותר קפוא. העלייה האמיתית בשכר הממוצע בכל 2025 הסתכמה ב-0.3% בלבד. גם מי שראה עלייה בשכר, בקושי הרגיש אותה בכיס.

השכר הממוצע משקלל את השינויים בשכר שמשולם למגזרים השונים במשק. בשנה רגילה יש מספיק מגזרים שימשכו אותו למעלה, אבל ב-2025 לפחות שניים מהכוחות החזקים בזמני שגרה - המגזר הציבורי וההייטק - בלמו בחוזקה. משרד העבודה מצביע על שתי סיבות לבלימה הזו ומוסיף גורם ממתן שלישי: הפחתת השכר במגזר הציבורי בעקבות הסיכום בין ההסתדרות לממשלה, ריסון השכר בענף ההייטק - ותלות גוברת בעובדים זרים בענפי שכר נמוך.

הסיבה שעליות השכר בהייטק התמתנו

עדכוני השכר הממוצע שמפרסמת הלמ"ס מציגים כמעט מדי חודש זינוק נוסף בשכר הממוצע בענף ההייטק, אך במשרד העבודה מספרים סיפור אחר: העלייה הריאלית בשכר בענף הסתכמה ב-0.8% בלבד - שיעור מתון מאוד בהשוואה לנורמות ההיסטוריות בקטר של המשק.

הסיבה להתמתנות הזו, לפי הדוח, היא שאחרי גלי הפיטורים והקפאת גיוסי העובדים של 2023-2022, חברות הטכנולוגיה לא חזרו להתחרות על עובדים כמו בשנות הצמיחה המהירה מ-2018 ועד השיא של 2021. לפי מחברי הדוח, "אי-הוודאות הביטחונית והכלכלית ממשיכה לרסן את נכונות המעסיקים להתחייב להעלאות שכר גדולות". לצד זאת, החוקרים מונים אפשרות נוספת למיתון עליות השכר: "ייתכן שגם החשש מהשפעת הבינה המלאכותית על הענף מצמצם את כוח המיקוח של העובדים בו".

התמונה הזו מסתדרת עם מה שרשות החדשנות כבר אמרה על הענף: בעוד שמשרד העבודה מצביע על עלייה של 2.3% במספר העובדים כ"חזרה לצמיחה מתונה", ברשות החדשנות בחרו לתאר את אותה תופעה במילה אחרת לגמרי - קיפאון. כך או כך, המספרים מאחורי הנתון הזה מספרים סיפור מטריד יותר: לראשונה אחרי עשור יש יותר מפתחים שמחפשים עבודה מאשר משרות פנויות שמחפשות להעסיק אותם.

באקדמיה כבר מתחילים להרגיש את גלי ההדף של התופעה הזו: דוח משרד העבודה מציין שמספר הנרשמים לתואר ראשון במדעי המחשב ירד, בשעה שהרישום לתארים מתקדמים בתחום ממשיך לגדול בהתמדה. אפשר לפרש את זה כסימן מדאיג להאטה בענף - אבל אפשר גם לראות בזה משהו אחר: רגיעה טבעית אחרי בום גיוס העובדים החריג שאפיין את שנת השיא של 2021, כשנדמה שכל מי שידע כמה זה אחד ועוד אחד ושתי מילים באנגלית חלם על עבודה בהייטק.

"היצע העובדים הזרים מחסל את התמריץ"

מספר העובדים הזרים שהועסקו בשנה שעברה בענפי השכר הנמוך - בינוי, מסחר, אירוח ותחבורה - גדל בצורה ניכרת. וזה, לפי משרד העבודה, סיבה בולטת לכך שהשכר לא זז: "היצע העובדים הזרים מחסל את התמריץ להתחרות על עובדים ישראלים באמצעות שכר גבוה", כותבים מחברי הדוח.

זה עשוי להישמע מעט מוזר, הרי ישראלים ממילא נוטים לא לעבוד בענפים האלה, אבל הדוח מסביר את ההיגיון בטיעון: בלי עובדים זרים זמינים, מעסיק שמתקשה לאייש משרה היה נאלץ להעלות את השכר, עד שהיה נעשה כדאי גם לישראלי לעבוד בענף. לפי משרד העבודה, קליטת עובדים זרים "פותרת" את המחסור בלי שהמעסיק נדרש להגיע לנקודה הזו.

אם עדיין לא השתכנעתם, זה גם בסדר: משרד העבודה מודה בדוח שלו שאין לו עדיין נתוני שכר מעודכנים שיאפשרו לבסס את הטענה לגבי משלחי יד ספציפיים. בינתיים, הדוח מתאר שעובדים זרים מילאו את הוואקום שנוצר בענפי השירותים, אחרי שישראלים רבים (בעיקר ערבים ישראלים) עזבו כדי לעבוד דווקא בשכר גבוה יותר בתחום הבינוי. ספציפית, הדוח מציין שנוצר מחסור חריף בעובדים בתחום המוסכים ושמספר העובדים הישראלים בסדרנות מדפים, ניקיון ומטבח לא גדל בקצב שסיפק מענה לזינוק בביקוש.

ויש כמובן עוד גורם שממשיך למתוח את שוק העבודה: גיוס המילואים. בשיא המלחמה, ב-2023, יצאו מהעבודה כ-3.1% מכוח העבודה בכל רגע נתון בגלל גיוס מילואים. הנתון הזה התכווץ במהלך 2025, אבל גם בסוף השנה - אחרי יותר משנתיים של לחימה - עדיין עמד על כחצי אחוז, גבוה בהרבה מהרמה כמעט-אפסית שאפיינה את השוק לפני אוקטובר 2023. כל עוד המצב הביטחוני לא מאפשר לחזור לרמה ההיא, שוק העבודה הישראלי כנראה יישאר הדוק יותר מהרגיל, גם בלי קשר לשאלת השכר.