באיזו עיר מחירי החניה התייקרו הכי הרבה?

זה היה אמור להיות הניצחון הצרכני הגדול של השנה: "חוק החניונים", תיקון לפקודת התעבורה שנכנס לתוקף בדצמבר 2025, הבטיח לשים סוף לשיטה המקוממת שבה נהגים שחורגים בדקות בודדות מהשעה הראשונה נאלצים לשלם על שעה מלאה או רבע שעה שלמה. המטרה של יוזמי החוק, ובראשם ח"כ נעמה לזימי, הייתה פשוטה והוגנת: לחייב את בעלי החניונים לעבור למודל של גבייה מדויקת לפי דקת שימוש כבר מהרגע הראשון.

אלא שהמציאות הישראלית, כדרכה, הפתיעה לרעה. במקום שהמעבר לגבייה לפי דקה יוזיל את העלויות לצרכן, חברות החניונים גלגלו את השינוי ישירות לכיס של הנהגים. כדי לפצות על "הפסדים" פוטנציאליים ממי שחונה לזמן קצר, החניונים פשוט הקפיצו את המחיר הממוצע לדקה (לרמות של 50–60 אגורות לדקה), והפכו את השהייה הממושכת בחניון לסיוט כלכלי. נהגים שחזרו לרכב אחרי שעתיים ויותר גילו קבלות של עשרות שקלים וזינוקים של עשרות אחוזים.

כעת, נתונים בלעדיים של חברת פנגו לשנים 2025 ו-2026, המנתחים את השפעות הרגולציה והתנהגות הנהגים, חושפים את מפת ההתייקרויות המלאה של המהלך ברחבי הארץ.

מי שמובילה את מגמת ההתייקרות הארצית היא העיר ראשון לציון, שרשמה את העלייה החדה ביותר בישראל עם זינוק של 30.2% בתעריפי החניונים בתוך שנה בלבד, נתון שהקפיץ את המחיר הממוצע לשעת חניה מ-8.54 שקלים ל-11.12 שקלים. במקביל, בני ברק ביססה את מעמדה כעיר היקרה ביותר לחניה בחניונים מבין כל הערים שנבדקו, עם תעריף ממוצע חסר תקדים של 18.85 שקלים לשעה, המגלם עלייה של 19.1% לעומת השנה שעברה. המומחים מסבירים את התעריף החריג בבני ברק בריכוז הגבוה של פעילות עסקית ותעסוקתית בעיר, המייצר ביקוש קשיח וגבוה לחניה יומית לאורך כל שעות היום.

מגמת ההתייקרות הדו-ספרתית לא פסחה גם על ערים מרכזיות אחרות, כאשר חיפה ופתח תקווה מציגות שתיהן זינוק משמעותי של כ-15.5% במחירי החניונים. תל אביב-יפו הציגה גם היא עלייה של כ-11% במחירים, אך בניגוד לרוב חלקי הארץ, משך השהייה הממוצע של הנהגים בה כמעט שלא השתנה וירד ב-3.2% בלבד, כך שהעיר ממשיכה להוביל בבטחה במשך החניה הממוצע בישראל עם כמעט שלוש שעות מלאות לכל ביקור.

מנגד, העיר נתניה מסתמנת כיוצאת הדופן המרכזית בדוח, בהיותה העיר היחידה שבה מחירי החניונים דווקא ירדו ב-7.2%, ובתגובה ישירה לכך משך השהייה של הנהגים בה זינק ב-18.3%. עם זאת, נתניה פיצתה על כך ברחוב, כאשר תעריפי החניה בכחול-לבן בעיר רשמו את העלייה הגבוהה ביותר בקטגוריה עם זינוק של 11.7%.

את רשימת הערים סוגרות אשדוד, שרשמה עלייה של 17% במחירי החניונים, ובאר שבע ששמרה על יציבות עם עלייה מתונה של 1.4% בלבד. שתי ערי הדרום הללו ממשיכות להציע את החניה הזולה ביותר ברחוב, כאשר אשדוד מובילה כעיר המשתלמת ביותר בישראל לחניה בכחול-לבן עם תעריף ממוצע של 3.66 שקלים לשעה בלבד, לאחר עלייה מתונה של 2.5% לעומת אשתקד.

הצרכן מיהר לקצר את השהייה, הפוליטיקאים מיהרו לבטל

השוק הגיב במהירות למחירים החדשים. במודל הגבייה לפי דקה, הנהגים הבינו שכל רגע קובע. ב-7 מתוך 9 הערים שנבדקו נרשמה ירידה ברורה במשך השהייה הממוצע של כלי הרכב בחניונים, כשהבולטות ביותר הן כאמור חיפה (11.4%-) ואשדוד (10.6%-).

הזעם הציבורי שפרץ מיד עם כניסת החוק לתוקף, שכלל עדויות על חניונים פרטיים ומרכזי קניות (כמו קניון TLV בתל אביב שהעלה מחירים בשיעורים של עד 50%, או חניונים שהקפיצו תעריף שעתי בעשרות אחוזים), הגיע במהירות גם למסדרונות הכנסת.

בדיונים סוערים בוועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן, הודו מנהלי חברות החניונים (כמו סנטרל פארק) ביושר כי המחירים עלו בממוצע בכ-20% ומעלה כדי לפצות על פגיעה במודל הכלכלי שלהם. ח"כ נעמה לזימי האשימה את בעלי החניונים בהתנהלות כוחנית: "הם ניצלו חוק חברתי ככסות להתייקרות דרקונית". מנגד, באוצר הרימו ידיים במהירות והכריזו על המהלך כ"חוק טיפשי".

התוצאה? שבעה חודשים בלבד לאחר שנכנס לתוקפו בקול תרועה רמה, ועדת הכלכלה כבר אישרה לקריאה שנייה ושלישית את ביטולו של חוק החניונים.

איך זה ישפיע עלינו בקרוב?

אם הביטול יאושר סופית במליאת הכנסת, המצב יחזור לקדמותו: החניונים יחזרו לגבות תשלום עבור שעה ראשונה מלאה, ולאחר מכן לפי יחידות של רבע שעה. עם זאת, ח"כ ביטן עצמו הודה בדיונים כי החוק לא קובע מחיר מקסימלי כדי לא לפגוע בתחרות החופשית, ולכן אין שום ערובה לכך שבעלי החניונים אכן יורידו את המחירים חזרה לרמתם המקורית.

עדי הנגבי, סמנכ"לית שיווק פנגו, מסכמת את התהליך: "הנתונים הם הוכחה לכך ששינויים רגולטוריים ומדיניות עירונית משפיעים באופן ישיר על הרגלי הנהיגה והחניה, ועל האופן שבו נהגים מתכננים את הנסיעה, בוחרים היכן לחנות ומנהלים את זמנם במרחב העירוני". בינתיים, עד שהממשלה והחניונים יסיימו להתווכח ביניהם – הצרכן הישראלי הוא זה שממשיך לשלם ביוקר, דקה אחר דקה.