"משרד האוצר טומן את הראש בחול": התעשיינים מזהירים מפגיעת ענק ביצוא

החדשות בקצרה:

• הבנקים הפועלים ודיסקונט יפסיקו לספק שירותי תיווך בנקאי למערכת הפלסטינית.
• התאחדות התעשיינים מזהירה מפגיעה ביצוא וביבוא בשל השפעות ניתוק השירות.
• ההערכה: פגיעה של 15 מיליארד שקל ביצוא, ושל עוד 5 מיליארד שקל ביבוא.
• צמצום היבוא מהרשות עלול להוביל להעלאת מחירים ולפגיעה בתחרות בשוק.
• הניתוק עשוי להקשות על תשלום שכר לפועלים פלסטינים המועסקים בהתנחלויות.

התאחדות התעשיינים מזהירה מפני פגיעה קשה ביצוא הישראלי, לקראת הניתוק הצפוי של המערכת הבנקאית הפלסטינית מהבנקים בישראל. להערכת ההתאחדות, הניתוק בצורתו הנוכחית צפוי להביא לפגיעה בסחר הישראלי בהיקף של כ-20 מיליארד שקלים בשנה: כ-15.2 מיליארד שקלים ביצוא ישראלי, וכ-5 מיליארד שקלים נוספים ביבוא מהרשות הפלסטינית.

מאחורי האזהרה עומדת כוונתם של הבנקים הפועלים ודיסקונט להפסיק לספק לבנקים הפלסטיניים שירותי תיווך בנקאי - שירות שמאפשר למערכת הבנקאות ברשות הפלסטינית לבצע העברות כספים לחו"ל, ובכך לקיים מסחר שוטף עם העולם. לפי נתוני רשות המטבע הפלסטינית - המקבילה לבנק המרכזי של הרשות - דרך שני הבנקים עוברות עסקאות בהיקף של כ-51 מיליארד שקלים בשנה.

לאורך השנים סיפקו שני הבנקים את השירות כפתרון זמני, תחת הגנה משפטית מהמדינה באמצעות כתבי שיפוי. אולם, בממשלה הנוכחית הפך שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את השיפוי המשפטי לקלף מיקוח ואיים לא פעם לבטל אותו - צעד שלפי הערכות יוביל לקריסת המערכת הבנקאית הפלסטינית.

על רקע זה הודיעו לאחרונה הבנקים הישראליים כי יפסיקו לספק את שירותי התיווך, ובנק הפועלים אף הציב יעד: 1 באוקטובר. לפי התאחדות התעשיינים, מפרסומים בנושא עולה כי המהלך של הבנקים הישראליים צפוי להביא לניתוק של קרוב ל-10 בנקים מהמערכת השקלית.

"התוצאה: התרחבות כלכלת צללים מבוססת מזומן"

"משרד האוצר לא יכול עוד לטמון את הראש בחול", כתב נשיא ההתאחדות אברהם (נובו) נובוגרוצקי במכתב ששלח בשבוע שעבר לבכירי המשרד, ובו הזהיר מהשלכות צעדי הבנקים. מעבר לפגיעה בסחר, נובוגרוצקי מזהיר שהפסקת השירות של הפועלים ודיסקונט לא תעצור את המסחר בין ישראל לרשות הפלסטינית - אלא רק תדחוף אותו לערוצים מסוכנים יותר: "התוצאה הצפויה היא התרחבות של כלכלת צללים מבוססת מזומן, על כל הסיכונים הנלווים לכך".

מעבר לפגיעה הישירה ביצואנים וביבואנים, ודרכם בהכנסות המדינה ממיסים, הפסקת המסחר עלולה להתגלגל גם לכיסו של הצרכן הישראלי: צמצום היבוא עלול לפגוע בתחרות בשוקו המקומי, להוביל להעלאת מחירים ולהגביר את יוקר המחיה.

"תעשיינים אומרים שהמצב הזה הזוי", מתאר מנהל אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים נתנאל היימן. לדבריו, ברגע שהערוץ הבנקאי המוסדר ייחסם, חברות ישראליות שסוחרות עם הרשות הפלסטינית ייאלצו לבחור בין שלוש אפשרויות בעייתיות: להפסיק לסחור כדי שלא לעבור על החוק, לעבור למסחר במטבע חוץ, או לפנות לערוצים לא מפוקחים - ובכך להגדיל את הסיכון להלבנת הון ומימון טרור, בדיוק התוצאה שהמנגנון המקורי נועד למנוע.

ההשלכות העקיפות - פגיעה בבנייה בהתנחלויות

היימן מציין שהמשבר צפוי להקשות גם על תשלום שכר לפועלים פלסטינים המועסקים בהתנחלויות ביהודה ושומרון. לאחר 7 באוקטובר נאסרה כמעט לחלוטין כניסתם והעסקתם של פלסטינים בתוך ישראל, בעוד שביהודה ושומרון היא עדיין מותרת ומאושרת תוך מגבלות מינימליות. המשמעות היא שצעדי הענישה של סמוטריץ' נגד הרשות הפלסטינית עשויים להקשות בעקיפין על המשך הבנייה בהתנחלויות.

התאחדות התעשיינים דורשת מהאוצר להיערך למועד ניתוק הבנקים ברשות הפלסטינית מבעוד מועד, ולא להמתין לרגע האחרון. "על משרד האוצר להבטיח, לפני מועד הניתוק, מסלול תשלום חוקי, מתועד ומפוקח", כתב נובוגרוצקי, "שיאפשר לבנקים להמשיך ולפעול בתחום ללא חשיפה משפטית, ויאפשר לחברות ולתעשיינים בישראל להמשיך לספק מוצרים, לקיים סחר ולקבל תמורה".