משרד הביטחון והאוצר לא הגיע להסכמות - נתניהו החליט בלעדיהם על תוספת תקציב

החדשות בקצרה

• ראש הממשלה נתניהו החליט על תוספת לתקציב שנת 2026 של משרד הביטחון.
• ההחלטה הגיעה דרך המל"ל - ועל רקע חוסר ההסכמה בין משרדי האוצר והביטחון.
• מדובר בתוספת הדרגתית שתעבור בשלוש פעימות עד סוף השנה.
• התוספת תעמיד את תקציב משרד הביטחון על 183 מיליארד ש"ח - כ-70 מיליארד ש"ח יותר מהסיכום המקורי.
• התוספת מגיעה אף לאחר שבמערכת הביטחון הזהירו כי אם זו לא תגיע - תיפגע הפעילות המבצעית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט היום (חמישי) על תוספת הדרגתית לתקציב שנת 2026 של משרד הביטחון - שתעמוד על 40 מיליארד ש"ח. החלטתו של נתניהו מגיעה לאחר שמשרדי הביטחון והאוצר לא הצליחו להגיע להסכמות.

המל"ל הפיץ היום למשרד האוצר ומשרד הביטחון סיכום תקציבי שבו הוחלט על תוספת הדרגתית של 40 מיליארד ש"ח לתקציב שנת 2026 של משרד הביטחון - שתעבור בשלוש פעימות עד סוף השנה. התוספת תעמיד את תקציב משרד הביטחון על 183 מיליארד ש"ח - כ-70 מיליארד ש"ח יותר מהסיכום המקורי בממשלה.

לפי הסיכום, 15 מיליארד ש"ח יועברו באופן מיידי לתקציב הביטחון, ובמהלך החודשים אוקטובר ונובמבר יועברו שתי פעימות תקציביות נוספות של כ-25 מיליארד ש"ח בהתאם לצרכי הצבא.

בנוסף, האוצר יאלץ לאפשר את תחילת היישום של תוכנית רה"מ נתניהו להעביר 350 מיליארד ש"ח למשרד הביטחון במהלך העשור הקרוב, ומשרד הביטחון יוכל לבצע כבר באופן מיידי התקשרויות בגובה של 131 מיליארד ש"ח - מה שיאפשר לצבא להניע התקשרויות של תחמושת, אמל"ח והנעת פסי ייצור של חימושים.

בסיכום התקציבי צוין כי משרד הביטחון וצה"ל יעשו "ככל שניתן" כדי לצמצם את ההוצאות בשנת 2026. בממשלה מעוניינים לממן את התוספת לביטחון באמצעות גידול בהכנסות וללא פתיחת תקציב נוספת בשנת 2026.

צה"ל נגד האוצר

אמש פרסמנו לראשונה ב-N12 את המתקפה החריפה של משרד הביטחון וצה"ל נגד משרד האוצר, על רקע הפערים לגבי הסיכום התקציבי לשנת 2026.

המחיר של היעדר הסיכום התקציבי לפי מערכת הביטחון:

• מניעת רכישת חלפים לטנקים ול"פלטפורמות יבשתיות אחרות" - ככל הנראה נגמ"שים כמו הנמ"ר והאיתן - ולכלים של חיל הים. עוד נטען כי הדבר כבר הוביל להשבתה של "כמות אדירה" של מערכות צבאיות מבצעיות שכבר לא ניתן יהיה להשמיש אותן.
• בניית מוצבים ובסיסים בתחומי הקווים הצהובים ברצועת עזה ובדרום לבנון הוקפאה - דבר שלפי גורמים במערכת הביטחון משפיע על יכולת החיילים לפעול ולהגן על עצמם בשטחים אלו.
• ללא סיכום תקציבי בזמן הקרוב יושבתו קווי ייצור של פגזים ולא תהיה ברירה אלא לשחרר חיילי מילואים בניגוד לצורך המבצעי. עוד נטען כי לא ניתן יהיה לבצע רכש עתידי מול ארצות הברית.

גורמים בצבא הזהירו כי אם לא יושלם הפער התקציבי, הפעילות המבצעית תיפגע בטווח הזמן הקרוב, כך פרסמנו אמש ב"מהדורה המרכזית". בשנה החולפת נדרש גיוס מילואים רב, הלחימה נמשכה בעצימות כזו או אחרת בכמה חזיתות, מה שהביא לצורך אקוטי בתקציב נוסף כעת - לדברי מערכת הביטחון.

"בעוד שבועיים-שלושה זה יתחיל לפגוע בפעילות המבצעית", אמרו גורמים בצה"ל. "ריבוי הגזרות הפעילות, ריבוי המשימות שהן פרי החלטת הממשלה, והדרישה לעוד ועוד סד"כ (סדר כוחות, עוד כוחות מגויסים, נ"ד), לא מאפשרים ליצור את הביטחון הנדרש עבור אזרחי ישראל".

גורמים בכירים במשרד האוצר אמרו בתגובה: "מערכת הביטחון קיבלה עד כה תקציב דמיוני שלא היה כמותו. ממשלת ישראל והכנסת אישרה למשרד הבhטחון תקציב ענק בסך של 143 מיליארד שקלים. כעת מתברר שמשרד הביטחון וצה"ל חרגו מהתקציב המוגדל בעוד עשרות מיליארדים בניגוד לחוק התקציב".

עוד הוסיפו באוצר: "העובדה שאזרחי ישראל משלמים תקציב ענק וחסר תקדים ולבסוף צה"ל בוחר לכאורה לקצץ דווקא בטנקים ובבניית מוצבים, מצביעה על בעיית ניהול קשה ומדאיגה. הסירוב (של מערכת הביטחון) לבקרות תקציביות פשוטות מביא את מדינת ישראל למצב שבו היא משלמת מחיר ענק בהעלאת מיסים ובקיצוץ בחינוך, בבריאות וברווחה, בלי תוחלת אפקטיבית".