ההצעה החדשה של פרופ' שמחון: לבטל את חובת ההפרשה לפנסיה

החדשות בקצרה:

• המועצה הלאומית לכלכלה מציעה לבטל חובת הפרשה לפנסיה עד גיל 40.
• המהלך צפוי להגדיל את שכר הנטו של העובדים בכ-500 שקלים בחודש.
• הקצבה החודשית של העובד בגיל פרישה תקוצץ בכ-2,000 שקלים.
• המהלך מוותר על השנים שבהן החיסכון מניב את התשואה הגבוהה ביותר.
• ההשלכות: פגיעה משמעותית בהיקף החיסכון הפנסיוני ובקצבה העתידית.

הצעה חדשה שמפרסמת היום (שני) המועצה הלאומית לכלכלה מציעה לבטל את חובת ההפרשה לפנסיה עבור עובדים עד גיל 40. על ההצעה חתומים יו"ר המועצה ויועצו של ראש הממשלה פרופ' אבי שמחון וחוקר המועצה אברהם זופניק. המחקר המלא שעליו מבוססת ההצעה צפוי להתפרסם בהמשך.

לפי ההצעה, ברירת המחדל בפנסיה תשונה כך שעובד עד גיל 40 לא יפריש יותר משכרו לפנסיה, אך יוכל לשנות זאת בבקשה מפורשת. המעסיק, לעומת זאת, ימשיך להפריש כרגיל לפנסיה של העובד. בפועל, משמעות השינוי היא תוספת של כ-500 שקלים בנטו מדי חודש לעובד. המחיר לפי חישובי שמחון: קיצוץ של 2,000 שקלים בחודש מגובה הקצבה החודשית שיקבל העובד בגיל פרישה.

ההצעה מגיעה על רקע מהלכים שבוחנים בחודשים האחרונים אנשי משרד האוצר ורשות שוק ההון בתחום החיסכון הפנסיוני. אלא שהיוזמות ההן עוסקות בעיקר בצמצום הטבות המס שמקבלים חוסכים ולא בביטול ההפרשה עצמה. הצעה להקטנת סכום ההפרשה המזכה בהטבת מס בהפקדה לפנסיה הועלתה גם במסגרת דיוני תקציב המדינה האחרון.

מחקרים שפרסמה בעבר חטיבת המחקר בבנק ישראל הראו כי בעשירוני ההכנסה הנמוכים קיימות קבוצות שמאופיינות במה שהוגדר "חיסכון יתר" - כלומר, שההפרשות שלהן לפנסיה יוצרות מצב שבו הקצבאות שמשולמות בגיל פרישה גבוהות מההכנסה הממוצעת של האדם בשנות העבודה. לפי המחקרים, קבוצות אלו אכן יכולות להרוויח משינוי בחובת ההפרשה לפנסיה, אך בצורה מדודה ולא באמצעות שינוי גורף.

הרפורמה שמציע שמחון מרחיקה לכת הרבה יותר: היא מתעלמת מהטבות המס או מהבדלים בין קבוצות האוכלוסייה והולכת ישירות לחובת ההפרשה לפנסיה - דבר שעלול להוביל לפגיעה משמעותית בגובה הקצבה העתידית.

סימני שאלה לגבי השלכות ההצעה

היוזמה החדשה מתנגשת חזיתית עם שתי אמיתות רווחות בתחום הפנסיה, שמעלות סימני שאלה לגבי השלכותיה ארוכות הטווח.

• חשיבות ההפרשה לפנסיה מגיל צעיר: שקל שמופקד לפנסיה בגיל 25 נשאר בחיסכון כ-45 שנה עד הפרישה ומניב ריבית מצטברת גדולה בהרבה משקל שמופקד בגיל 50 ונשאר בחיסכון רק כ-20 שנה. זו בדיוק הסיבה שמתכנני פרישה ממליצים תמיד להתחיל לחסוך לפנסיה מוקדם ככל האפשר, ומזהירים מפני משיכת כספי פיצויים בתחילת הקריירה. ביטול ההפרשה דווקא בשנים שבהן לכסף יש הכי הרבה זמן לצמוח מסכן במיוחד את היקף החיסכון הסופי.
• גובה קצבת הפנסיה נמוך גם כך: כבר היום מחצית מהישראלים מגיעים לגיל הפרישה עם קצבת פנסיה חודשית שמכסה רק כ-55%-60% מהמשכורת האחרונה שלהם לפני פרישה. המשמעות היא שגם כך הקצבה שלהם נמוכה מדי בשביל לשמור על רמת החיים שהייתה להם לפני הפנסיה. כל צעד שמקטין את החיסכון בשנים הפוריות ביותר צפוי להוריד עוד יותר את היקף הכיסוי.

גם שמחון וזופניק מודים שההצעה שלהם נסמכת על תרחיש אופטימי: קריירה רצופה וכמעט נטולת הפסקות תעסוקתיות מגיל 25 ועד גיל 70, ללא משיכת כספים באמצע הדרך. במציאות הנוכחית ואחרי השנים האחרונות שבהן המוני ישראלים נאלצו לצאת משוק התעסוקה לתקופות ממושכות - על רקע משבר הקורונה, גיוסי מילואים ממושכים שהובילו לא פעם לשינוי תעסוקתי וגלי פיטורים - התרחיש של שמחון נשמע כמעט דמיוני.

"הצעה מסוכנת"

ד"ר אלכס קפלון, גרונטולוג וכלכלן, מומחה לכלכלת אריכות הימים ולתכנון פיננסי לאורך החיים במכללה למינהל, מגדיר את ההצעה "מסוכנת". לדבריו, היא "מבקשת לפתור את מצוקת ההווה באמצעות משיכת משאבים מהעתיד, ובדרך עלולה לפגוע באחד ההישגים הכלכליים והחברתיים החשובים של ישראל - החיסכון הפנסיוני ארוך הטווח".

קפלון מצביע על אתגר נוסף שלדבריו ההצעה מתעלמת ממנו: תוחלת החיים העולה, ואיתה תקופת הפרישה המתארכת. "עבור רבים מהצעירים של היום, החיסכון הפנסיוני יצטרך בעתיד לממן תקופה ארוכה מאוד של חיים", הוא אומר. "ככל שאנחנו חיים יותר, האחריות שלנו למימון שנות החיים המאוחרות לא קטנה אלא גדלה".

בנוסף, הוא מסביר את הסכנה בשינוי ברירת המחדל לחיסכון: לדבריו, בני אדם נוטים להעניק משקל יתר להווה ולדחות החלטות שהתועלת מהן רחוקה, ולכן שינוי ברירת המחדל צפוי להשפיע בפועל על מי שימשיך לחסוך ומי לא. קפלון מזהיר גם מפני פגיעה לא שוויונית: מי שמבין בפיננסים ובעל יכולת כלכלית לוותר על צריכה בהווה צפוי להמשיך להפקיד מרצון, ואילו משקי בית עם תקציב לחוץ יותר צפויים לנצל מיד את התוספת לנטו - מגמה שעלולה, על פני עשורים, להעמיק פערים כלכליים בגיל הפרישה.

עומר אשכנזי, מומחה לפרישה ב"אג'נדה פתרונות פיננסיים", מסר כי "מדובר בכלכלת בחירות. הצבירה הכי גדולה היא בשנים הראשונות בגלל התשואה. בהצעה של פרופ' שמחון אין התייחסות לאפשרות של קריסת הביטוח הלאומי, באופן שייפגע בקצבת הזקנה - ואם לא יהיה ביטוח לאומי, שמחון יממן את הקצבה?" לדבריו, גם ההשפעה הצפויה של בינה מלאכותית על שוק העבודה לא הובאה בחשבון: "מה יקרה במציאות של פיטורי מאות אלפי עובדים? האם אז המדינה תסבסד את הפנסיה שלא תצטבר?".

ההסתדרות: ניסיון להחליש את חיסכון העובדים

מההסתדרות נמסר בתגובה: "ההסתדרות מתנגדת לכל ניסיון להחליש את החיסכון הפנסיוני של העובדים בישראל באמצעות הצעות שמבטיחות הקלה רגעית ופוגעות בביטחון הכלכלי של דור שלם. שנות העבודה הראשונות הן השנים הקריטיות ביותר לחיסכון הפנסיוני, בזכות היתרון המשמעותי של ריבית דריבית לאורך עשרות שנים. ויתור על הפרשות העובד פוגע ממשית בחיסכון העתידי ובקצבה שתעמוד בעת הפרישה".

בהסתדרות מציינים כי "כבר היום כ-21% מהגמלאים בישראל חיים מתחת לקו העוני, וכ-20% נשענים על השלמת הכנסה מביטוח הלאומי", ומזהירים כי עם העלייה בתוחלת החיים, ההצעה "תביא לזינוק במספר הגמלאים הזקוקים לסיוע מהמדינה בעתיד".

ממשרד האוצר נמסר: "במשרד האוצר פועל צוות מקצועי רחב שבוחן את הנושא לעומק ועוד לא גיבש עמדה סופית. במסגרת עבודת הצוות יבחנו גם ההמלצות של פרופ' שמחון".