באופן נדיר - שופטת ביטלה הסכם ממון בין בני זוג | "האישה עשקה את הבעל וניצלה את תלותו בה"

החדשות בקצרה:

• בית המשפט בירושלים ביטל הסכם ממון שאושר לפני 11 שנה בשל עושק.
• השופטת קבעה כי ההסכם נחתם תוך ניצול תלותו הקיצונית של הבעל באשתו.
• במקור נקבע ששתי דירותיהם יעברו לאישה, וכעת הן יחולקו חצי חצי.
• השופטת: "הנתבעת הייתה מודעת לחולשת התובע והיא ניצלה זאת".
• הוכח כי הבעל חתם ללא ייעוץ משפטי והאמין שמדובר ב"הסכם מגירה".
• לפי פסק הדין שניתן ביום חמישי, מימוש ההסכם המקורי היה מותיר את הבעל חסר כל.

באופן נדיר, שופטת ביטלה הסכם ממון שנחתם לפני 11 שנה וקיבל אישור מבית משפט, בנימוק שהאישה עשקה את בעלה. על פי ההסכם, 2 הדירות שבבעלות השניים, בהן גם דירת מגוריהם, ירשמו על שמה של האישה והיא תהיה הבעלים הבלעדית.

ביטול ההסכם משמעותו שהבעלות על הדירות, שנרכשו במשותף, תחולק חצי חצי בין בני הזוג. השופטת אורית בן דור ליבל מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים קבעה כי ההסכם נחתם תוך תלות קיצונית של הבעל באשתו, וכי בפועל אם ימומש, הבעל יישאר חסר כל.

ההסכם: הדירות יעברו לאישה

בני הזוג, מהחברה החרדית, היו נשואים במשך 28 שנים, ולהם ארבעה ילדים. לאחר נישואיהם, השניים רכשו 2 דירות, חלקן בעזרת ההון של ההורים של הבעל. 18 שנים לאחר שנישאו, התגלעו בין השניים חיכוכים, והם החליטו לערוך הסכם ממון למקרה שיחליטו להתגרש.

על פי ההסכם, כל הדירות שרכשו יהיו בבעלותה היחידה והבלעדית של האישה, ונקבע בו שכל אחד יישאר עם הזכויות הסוציאליות והפנסיוניות שרשומות על שמו ועם חשבון הבנק שרשום על שמו. ההסכם קיבל אישור מבית המשפט לעניי משפחה בירושלים.

לפני שלוש שנים, לפני שהתגרשו, ביקשה האישה מבית המשפט לאכוף את ההסכם ואילו הבעל תבע לבטל אותו. השופטת בן דור ליבל קבעה כי הבעל עמד בנטל ההוכחה הכבד שמוטל עליו, לבסס את זה שחתם על ההסכם לא מרצונו החופשי, אלא בשל התלות הקיצונית שלו באשתו.

כעולה מפסק הדין שניתן ביום חמישי האחרון, הבעל, שיוצג על ידי עו"ד וטוען רבני יהושע שוורץ, היה נוהג להסתבך בחובות והיה סובל מהתמכרויות, אך בפועל מי שמימן חלק מהנכסים היו הוריו.

תלות מוחלטת והסכם קיצוני: נימוקי השופטת

השופטת נימקה מדוע הבעל בכלל חתם על ההסכם: הבעל "היה חרד מפני אפשרות של גירושין ועל כן היה נכון למלא את כל מבוקשה רק כדי להסיר את איום הגירושין. השתכנעתי שבמצב זה חתם על ההסכם שהיה פרי יוזמה של הנתבעת ונערך על ידי עו"ד מטעמה והוא חד צדדי לטובתה וזאת מבלי שקיבל ייעוץ ומבלי שהתנהל מו"מ.

"הוכח שהמצג שהאמין בו התובע, ואליו הייתה מודעת הנתבעת, הוא שההסכם נועד להגן על הרכוש מפני נושים בשל חובות שהוא יוצר כביכול וכי אין כוונה לממשו", נימקה השופטת.

לשיטתה, לבית המשפט שאישר את הסכם הממון לא היה את התמונה המלאה, ובדק אותו רק באופן פורמלי. היא קיבלה את טיעוניו של הבעל, שטען שהיה תלוי באופן מוחלט באשתו, שאצלה היו שמורים כל הכספים, גם כאלה שהוא העביר מעבודתו, ושהיא אסרה עליו להיות בעל חשבון בנק משלו, ושאת הסכם הממון ערך עורך דין מטעמה, מבלי שהוא נועץ עם עו"ד אחר.

לא מאוזן בצורה קיצונית

השופטת גם נתנה משקל לכך שההסכם לא היה הוגן: " ההסכם מותיר את כל הזכויות במקרקעין שנצברו במהלך הנישואין באופן בלעדי בידי הנתבעת ומותיר את התובע במקרה של פקיעת הנישואין ללא קורת גג". גם מבחינת הזכויות הסוציאליות ועצמאותו הכלכלית - הוכח שלא היה לו חשבון בנק, שכל הכספים היו בשליטתה, ושרק היא זו שצברה זכויות פנסיוניות וסוציאליות מעבודתה. "לא ניתן לחלוק על כך שלצורך כך נטל ההסכם כל ביטחון כלכלי מהתובע ולא הותיר בידיו מאום פרט לחיוב במזונות".

השופטת ביקרה את התנהגותה של האישה: " הנתבעת הייתה מודעת לחולשת התובע שיעשה כל דבר על מנת להבטיח שלא תיפרד ממנו, והיא ניצלה זאת תוך שהיא הציגה לו מצג להיות ההסכם 'הסכם מגירה' שלא ימומש... ניצלה זאת כדי להשיג הסכם שתנאיו מיטיבים עמה באופן מובהק".

למה בית המשפט ביטל הסכם שכבר אושר?

עו"ד אמיר כהן שמשרדו מתמחה בענייני משפחה וגירושין מסביר על פסק הדין החריג: "להסכם ממון שקיבל תוקף של פסק דין יש מטרה מרכזית - להעניק לבני הזוג ודאות לגבי חלוקת הרכוש במקרה של פרידה, ולחסוך הליכים משפטיים יקרים ומכבידים נפשית.

עם זאת, פסק דין קובע כי גם הסכמים כאלה ניתנים לביטול במקרים חריגים. השופטת מתייחסת לפער המהימנות בין הצדדים והדגישה כי גרסת התובע מתיישבת עם הראיות. המסקנה: גם הסכמי ממון בשווי מיליוני שקלים אינם חסינים מביקורת שיפוטית, ולכן חשוב לבנות אסטרטגיה משפטית ברורה ועקבית לאורך כל ההליך".