הבנק הפדרלי שינה כיוון והעלה את הריבית בארה"ב: כך נרגיש את זה כאן בישראל

הבנק הפדרלי בארה"ב העלה אתמול (רביעי) את הריבית שלו בפעם הראשונה מאז 2023, אחרי תקופה ארוכה שבה היא דווקא ירדה. ההחלטה הייתה פה אחד ויחסית צפויה, אבל לא מובנת מאליה - והתקבלה למרות לחץ מפורש של הנשיא טראמפ להוריד את הריבית עוד יותר. שינוי הכיוון בריבית האמריקנית צפוי להשפיע במקומות רבים בעולם, כולל כאן בישראל וגם על הכיס האישי שלנו - N12 מסביר למה.

איך העלאת הריבית באמריקה משפיעה על ישראל?

התשובה הפשוטה היא דרך שער החליפין. כפי שמסביר רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי-טפחות, כשהריבית בדולר עולה, בשעה שהריבית בשקל יורדת - הפער ביניהן גדל. פער כזה הופך את הדולר למטבע אטרקטיבי יותר עבור מי שמחפש תשואה על הכסף שלו. התוצאה היא שחוסכים ומשקיעים נוטים להעביר יותר כסף לנכסים דולריים, וזה יוצר לחץ להחלשת השקל מול הדולר.

לדברי מנחם, התופעה לא נעצרת בדולר: "השקל נשחק באטרקטיביות שלו גם לעומת הדולר וגם לעומת האירו" - שני המטבעות שמרכיבים את עיקר סל המטבעות שמשפיע על הישראלי הממוצע.

איך זה הולך להשפיע על הצרכן הישראלי?

שקל חלש יותר אומר יבוא יקר יותר. חלק ניכר ממה שישראלים קונים - כולל נתח לא קטן ממוצרי המזון - מגיע מחו"ל, כך שכל ירידה בערך השקל מתורגמת בסופו של דבר למחיר גבוה יותר על המדף. "זה מסייע ליצואנים התעשייניים ופוגע ביבואנים", מסכם מנחם - כלומר בעוד שיצואנים ישראלים דווקא נהנים משקל חלש יותר, לעסקים שמייבאים סחורה מחו"ל זה פשוט עולה יותר כסף, והם נוטים לגלגל את העלייה הזו לכיסי הצרכנים.

האם זה ימנע מבנק ישראל להוריד שוב את הריבית?

לדברי מנחם, לא בהכרח באופן מוחלט, אבל זה עשוי להאט את הקצב. בנק ישראל כבר הוריד את הריבית ארבע פעמים מתחילת השנה, ובחודשים האחרונים בקצב מהיר יחסית - שלוש הורדות רצופות. אבל ככל שהשקל נחלש, גדל גם החשש מאינפלציה מיובאת, ומרחב התמרון של בנק ישראל מצטמצם בהתאם. "אני חושב שזה יכול להשפיע על קצב ההורדה, או אפילו לעכב אותה לכמה חודשים", אומר מנחם. מה שכמובן אומר שגם ההקלה הנוספת בתשלומי המשכנתאות תחכה.

מועד ההחלטה הבאה של בנק ישראל הוא 21 באוקטובר, שבוע בלבד לפני הבחירות לכנסת, ולצידה תפורסם גם תחזית כלכלית מעודכנת. מנחם מציין שייתכן שבנק ישראל יימנע ממהלך של הורדת ריבית סמוך כל כך למועד הבחירות - מה שלדבריו גם כך דוחף את האפשרות להורדה נוספת רק לתחילת 2027.

לדברי מנחם, התחזית המעודכנת שפרסם אתמול הפד לגובה הריבית בסוף 2027 - מ-3.75% בתחזית מיוני, ל-4.25% בתחזית העדכנית - מסבכת עוד יותר את בנק ישראל, שכן המשמעות היא הרחבה עוד יותר של הפער בין שתי הריביות. "לבנק ישראל יהיה יותר קשה להוריד ריבית מאשר חשב קודם לכן", הוא אומר.

האם בנק ישראל עלול להידחף דווקא להעלות את הריבית?

"אני לא רואה את זה כתרחיש סביר", אומר מנחם על האפשרות להעלאת ריבית מקומית, לפחות בזמן הקרוב. הוא מונה שתי סיבות לכך: ראשית העלאת ריבית עלולה לחזק יותר מדי את השקל ולדחוק את בנק ישראל לחזור ולרכוש דולרים כפי שעשה בעבר. שנית, לדבריו קשה להצדיק העלאת ריבית כשהאינפלציה השנתית עומדת על 1.5% בלבד.

מה המשמעות של כל זה עבור החוסכים?

מי שמחזיק בנכסים דולריים חלק מהחיסכון שלו - פיקדון, קרן השתלמות או תיק השקעות - יכול כרגע ליהנות מתשואה גבוהה יותר מזו שמציעים נכסים מקבילים בשקלים, הודות לפער הריביות. עם זאת, יש כאן גם סיכון: אם בסופו של דבר השקל יתחזק, חלק מהיתרון עשוי להתאזן ואפילו להתהפך.

לדברי מנחם, האפקט מגיע גם לחוסכים שלא עושים דבר: הגופים המוסדיים שמנהלים את החיסכון של הציבור שוקלים בעצמם את פער הריביות בהחלטות ההשקעה שלהם.

למה הפד בכלל העלה את הריבית עכשיו?

לפי הפד, האינפלציה בארה"ב עדיין גבוהה מדי - בין השאר בגלל התייקרות האנרגיה בעקבות המלחמה באיראן והתעריפים שהטיל טראמפ על יבוא לארה"ב. יו"ר הפד קווין וורש הסביר במסיבת עיתונאים שהאינפלציה הייתה "גבוהה מדי, למשך זמן רב מדי", ושהוועדה המוניטרית רצתה לוודא שהיא אכן בדרך חזרה ליעד של 2%.

בפד גם חוששים שאם המחירים הגבוהים יימשכו, הציבור האמריקני עלול להתרגל אליהם ולצפות להם גם בעתיד - כפי שקרה בתקופת הקורונה. אז, הפד חשב שעליית המחירים היא זמנית אך היא נמשכה והחריפה עד שבבנק התעוררו באיחור והחלו להעלות את הריבית, מה שהוביל גם לגל של עליות ריבית בשאר העולם, כולל בישראל.