החלטה תקדימית: ביהמ"ש אישר תביעה ייצוגית גדולה נגד הבנקים הגדולים

הבקשה לאישור התביעה כייצוגית הוגשה עוד ביוני 2023, והיא עוסקת בבנקים לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי הראשון. בנק הפועלים אינו נכלל בהליך שכן מתנהלת נגדו בקשה נפרדת לייצוגית בנושא שטרם אושרה.

שופט המחוזי שמואל בורנשטין קבע שעשיית הרווח של ארבעת הבנקים במקרה זה מהווה "זכייה שלא כדין" שמצדיקה התערבות של בית המשפט. בהחלטתו כתב בורנשטין שמדובר ב"מספר גדול מאוד של לקוחות (...) בסכומים בהיקפים עצומים (...) ה'שוכבים' כאבן שאין לה הופכין בחשבונות העו"ש". על ההחלטה דווח לראשונה ב"מרקר".

• התקופה שבה עוסקת התביעה: החל מאפריל 2022 עם תחילת העלאת הריבית במשק, ועד מאי 2025, אז נכנס לתוקף תיקון לחוק הבנקאות שחייב את הבנקים ליידע לקוחות בעלי יתרת זכות גדולה באפשרויות השקעה. הפיצוי שאושר מתייחס לתקופה זו בלבד.
• הקבוצה שנפגעה ושחבריה עשויים לזכות בפיצוי: הם כל מי שהחזיקו בחשבון עו"ש באחד מארבעת הבנקים שבמוקד התביעה - ושיתרת הזכות שלהם עלתה על 3,000 שקלים ביום עסקים אחד, או על 1,000 שקל בשלושה ימי עסקים ומעלה במקרה של עסק.
• בכמה כסף מדובר: לפי נתונים שהוצגו בהליך, כ-400 מיליארד שקלים מכספי הציבור מוחזקים בחשבונות עו"ש. מתוכם, לפי בנק ישראל, נכון לאפריל 2024 כ-386 מיליארד שקלים היו שייכים ללקוחות שלא קיבלו עליהם ריבית - ונכון למרץ אשתקד, 211 מיליארד שקלים היו שייכים ספציפית למשקי בית שלא קיבלו עליהם ריבית.

הבנקים טענו בפני השופט שחוזה פתיחת החשבון משאיר את תשלום הריבית לשיקול דעתם הבלעדי, ולכן אין ללקוחות עילת תביעה - אך השופט דחה את הטענה הזו. השופט הביעה ספק לגבי טענות של הפרת חובת תום לב וחובת אמון שהעלו התובעים כסיבה לחיוב הבנקים לשלם ריבית על כספי העו"ש. בורנשטין קבע שאין צורך להכריע בטענות אלו, כי הנושא כבר הוסדר בחקיקה לגבי העתיד.

עמדת הפיקוח על הבנקים, שהוגשה להליך, התנגדה לחייב את הבנקים בתשלום ריבית על יתרות העו"ש, מחשש לפגיעה בתחרות ובמנגנוני השוק. השופט ציין שיש לעמדה הזו משקל, אבל היא לא שוללת מהלקוחות את הזכות לתבוע.

בשלב הזה מדובר רק באישור ניהול התביעה ועדיין לא בפסיקת פיצוי בפועל. הדיון הבא בתיק נקבע לפברואר 2027, וסביר שהבנקים יבקשו לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון.