משרד האוצר: שכר משרתי הקבע הצעירים בצה"ל עלה ב-10% בשנה

החדשות בקצרה:

• משרד האוצר פרסם היום את דוח השכר במערכת הביטחון לשנים 2024-2023.
• שכר משרתי הקבע הצעירים בצה"ל עלה ב-17% בתוך שנתיים והגיע ל-13,845 שקלים.
• השכר הממוצע בגופים החשאיים, המוסד והשב"כ, עומד על 32,225 שקלים.
• שווי הפנסיה התקציבית הממוצעת לקצין צה"ל מוערך בתשעה מיליון שקלים.
• אלפי אזרחים חדשים הצטרפו לצה"ל בתפקידי מודיעין, סייבר וטכנולוגיה.
• פערי השכר המגדריים התרחבו בשל תוספות לחימה הניתנות לתפקידי שטח.

ישראל נמצאת כבר קרוב לשלוש שנים במלחמה הארוכה ביותר בתולדותיה - עובדה שהעמידה את מערכת הביטחון בפני צורך גובר בכוח אדם, ולא רק בכמות אלא גם בסוג: יותר לוחמים, יותר אנשי טכנולוגיה ומודיעין, ויותר שעות פעילות ולחימה. זה קורה במקביל לפולמוס ציבורי ופוליטי מתמשך על הקושי לגייס כוח אדם נוסף מקרב צעירי החברה החרדית. דוח השכר שפרסם היום (רביעי) אגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, לשנים 2024-2023, מבטא את ההשלכות הכספיות של התהליך הזה.

למה עלה שכר הצעירים בצה"ל?

• השכר הממוצע של משרתי הקבע הצעירים בצה"ל עלה ב-17% בתוך שנתיים ועמד ב-2024 על 13,845 שקלים - מתוכם עלייה של 10% רק בשנה האחרונה, השינוי החד ביותר מבין כל גופי הביטחון באותה שנה.
• העלייה בשכר המשרתי הקבע הצעירים קשורה לתוכנית הרב-שנתית של צה"ל לשנים 2027-2023, שמעניקה דגש על תגבור ללוחמים ולצעירים, וגם לעלייה הזמנית ברמת הפעילות והלחימה בזמן המלחמה.
• למרות העלייה החדה, מדובר עדיין בשכר הנמוך ביותר במערכת הביטחון - שכן אלה משרתים צעירים יחסית וחסרי ותק, לעומת בעלי תפקידים בכירים או ותיקים בגופים אחרים.

הפער בין הגופים השונים

• ביחידות הסמך, ובהן הועדה לאנרגיה אטומית, נרשם השכר הממוצע הגבוה ביותר במערכת הביטחון - 34,315 שקלים, ואחריהן הגופים החשאיים (המוסד והשב"כ) עם 32,225 שקלים והמכון למחקר ביולוגי עם 31,932 שקלים. הפער נובע בעיקר מהוותק הגבוה של העובדים בגופים אלו ומדרישות ההכשרה המקצועית הייחודית.
• השכר הממוצע במשטרת ישראל עמד על 20,562 שקלים, בצה"ל (ממוצע כולל) על 18,756 שקלים ובשירות בתי הסוהר על 18,889 שקלים. תוספות שכר משמעותיות שניתנו במשטרה ובשב"ס מאמצע 2024 צפויות להשתקף רק בדוח השכר של השנה הבאה.

אלפי אזרחים חדשים נכנסו לצה"ל

• מספר האזרחים עובדי צה"ל (אע"צים) גדל בתוך שלוש שנים מכ-6,600 לכ-8,000 עובדים בשנת 2024, בעיקר בתחומי המודיעין, הסייבר והטכנולוגיה. הגידול, לפי הדוח, נובע ישירות מהצרכים שיצרה המלחמה.
• לצד זה, מערכת הביטחון ממשיכה להתמודד עם קושי לגייס כוח אדם נוסף מקרב צעירי החברה החרדית - נושא שנמצא במוקד פולמוס ציבורי ופוליטי מתמשך, וחלק מהרקע לכך שהצבא נשען יותר ויותר על ערוצי גיוס אזרחיים כמו האע"צים.
• הקליטה המואצת הובילה גם לירידה בגיל הממוצע של העובדים, מ-50 בשנת 2021 ל-44 בשנת 2024, ולעלייה בשכרם הממוצע מ-21,800 שקלים ל-25,700 שקלים - בין השאר בזכות הסכם שכר שנחתם ב-2024 ובזכות שעות עבודה נוספות רבות שבוצעו לאורך המלחמה.

פנסיות ופערי שכר מגדריים

• שווי קצבת הפנסיה התקציבית לקציני צה"ל עומד על תשעה מיליון שקלים בממוצע, כשגיל הפרישה הממוצע הוא 45 והקצבה החודשית הממוצעת עומדת על 20,019 שקלים. הדוח מתריע כי קיים חשש מפני התכנסות הגמלה הממוצעת ליעד שנקבע בחוק שירות הקבע לקראת 2025.
• שיעור הנשים במערכת הביטחון ממשיך לעלות - הן כשליש ממשרתי הקבע בצה"ל ו-41.2% מהעובדים במכון למחקר ביולוגי - אך פערי השכר המגדריים דווקא התרחבו קלות ב-2024, בעיקר בשל תוספות רמת פעילות ולחימה שניתנות לתפקידי שטח שבהם רוב גברי.