התעשר ב-10 מיליארד דולר ביום אחד, ומעביר 40% מזה לעובדים

בתעשיית השבבים האסייתית יודעים שההון האנושי שווה הרבה ומוכנים לשלם מיליונים למי שמוכן להתנייד מהמתחרה. מלחמת הכישרונות הזאת כבר מזמן אינה מתנהלת רק במעבדות ובפסי הייצור. היא מתנהלת גם בתלוש השכר. בקוריאה הדרומית, בונוס שנתי של מאות אלפי דולרים לעובד הפך לחלק מהתחרות בין היצרניות הגדולות: ב-SK הייניקס, שמקצה לעובדים עשירית מהרווח התפעולי השנתי, ההערכות מדברות על תגמול ממוצע של כ-477 אלף דולר לעובד השנה. בסמסונג דווח במקביל על תמריצים בחטיבת הזיכרון שהגיעו למאות אחוזים מהשכר השנתי - פער שעורר כעס בקרב עובדים בחטיבות אחרות.

הכסף הגדול לא הצליח לעצור את תנועת העובדים. בתוך חודשים ספורים עברו לפי הדיווחים כ-200 עובדים מסמסונג ל-SK הייניקס, המתחרה הקטנה יותר, שהצליחה לתפוס את ההובלה בשוק זיכרונות ה-HBM המשמשים את מאיצי הבינה המלאכותית.

כעת גם סין נכנסת למרוץ, ובסכומים גדולים הרבה יותר. ז'ו יימינג, המייסד ויו"ר יצרנית שבבי הזיכרון הסינית CXMT, התחייב להקצות 767.9 מיליון מניות לתוכניות תגמול לעובדי החברה. בזמן פרסום התשקיף זו כבר הייתה התחייבות גדולה, אבל לאחר שמניית CXMT זינקה ב-466% ביום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי, שווי החבילה תפח לכ-5.6 מיליארד דולר.

מנהל שכבר עבר את גיל 50 ומוותר על ארבעה מכל עשרה סנטים שצבר, ביום שבו הפך למיליארדר בסדר גודל אחר, מסמן משהו על מחירם של מהנדסי הזיכרון בענף אבל זה גם מראה על נדנבנות, על יכולת לחלוק את העושר הרב שמגיע מהחשיפה לענף הכי חם בשנים האחרונות עם הדרגים שלמטה, אלה שתרמו בפועל והביאו את החברה למקום אליו הגיעה.

הפרטים הקטנים מרסנים מעט את המחווה. הכסף יתחיל לזרום בתוך שלוש שנים ויתחלק אחר כך על פני עשור, והחברה נמנעה מלפרט אילו מבין 19,298 העובדים שהיו לה בתום 2025 ייכללו בתוכנית. במקביל קיבל ז'ו על עצמו הגבלה בת עשר שנים על מימוש אחזקותיו, צעד חריג בקרב חברות הנסחרות ביבשת סין. ההנפקה עצמה גייסה כ-8.6 מיליארד דולר והייתה הגדולה באסיה השנה, והסתיימה בזינוק של 470% ביום אחד שהפך את CXMT לחברה בעלת השווי הגבוה ביותר בבורסות סין, כ-3.3 טריליון יואן, מעל הבנק התעשייתי של סין.

הביוגרפיה מסבירה חלק מההתנהלות. ז'ו עזב ב-2018 את החברה הציבורית הראשונה שהקים, ג'יגה דיוויס, והצטרף למיזם של עיריית חפיי שהפך לימים ל-CXMT. כבר אז הוא ויתר על משיכת שכר עד שהמפעל רב-המיליארדים יגיע לרווחיות. גופים בבעלות השלטון המקומי בחפיי החזיקו יחד יותר מ-30% מהמניות ערב ההנפקה, והקרן הממשלתית הענקית שהוקמה כדי לקדם עצמאות סינית בייצור מוליכים למחצה החזיקה קצת מעל 8%. דפוס דומה נראה לאחרונה גם אצל מייסד MiniMax מתחום הבינה המלאכותית, שהעביר מניות אישיות שלו לעובדים הוותיקים.

הרקע לכל זה הוא שוק זיכרון שיצא מאיזון. מחירי החוזים של רכיבי DRAM טיפסו ברבעון הראשון של 2026 בכ-90% עד 95% ביחס לרבעון שקדם לו, ברבעון השני נוספו עליהם עוד 58% עד 63%, ולרבעון השלישי מעריכים בענף עלייה מתונה יותר של 10% עד 15%. הפער בין הביקוש להיצע נאמד בכ-4.9% ב-DRAM ובכ-5.1% ב-HBM, הרמות הגבוהות שנרשמו מאז 2011. מדובר בגל התייקרויות שמגיע כבר לצרכן הסופי.

לכתבות נוספות ממדור גלובל בביזפורטל - לחצו כאן

ארבע יצרניות מחזיקות כמעט את כל השוק

חלוקת השוק מסבירה למה מהנדס זיכרון מנוסה שווה היום סכומים כאלה. ברבעון הראשון של השנה החזיקה סמסונג כ-38.6% מהכנסות ה-DRAM בעולם, SK הייניקס כ-28.8% ומיקרון כ-22.4%. שלושתן יחד מגיעות לכ-89% מהשוק. CXMT, הרביעית בגודלה, טיפסה לכ-7.7% לעומת כ-3% בשנה שעברה, וזו הסיבה שבייג'ינג מתייחסת אליה כאל פרויקט לאומי לכל דבר.

כושר הייצור של זיכרון רוחב פס גבוה, הרכיב שמאכיל את מאיצי הבינה המלאכותית, נמכר כבר עד סוף השנה. SK הייניקס מובילה בקטגוריה עם נתח שנע סביב מחצית מהשוק וזכתה בכשני שלישים מהזמנות דור ה-HBM4 של אנבידיה, שמזמינה זיכרון רוחב פס גבוה בהיקפי שיא, מה שהפך את החטיבה הזו לרווחית ביותר בענף.

הצמיחה של CXMT מתרחשת תחת מגבלות. וושינגטון דורשת רישיון ליצוא ציוד וידע לייצור DRAM ברמת דיוק של 18 ננומטר ומטה מאז 2022, והרחיבה מאז את ההגבלות גם לזיכרון רוחב פס גבוה. משרד ההגנה האמריקני סיווג את החברה כגורם בעל זיקה צבאית, וברשות היצוא נבחנת הכללתה ברשימה השחורה. יצרנית שמתקשה לרכוש את הציוד המתקדם בעולם נשענת על ההון האנושי שלה כדי לצמצם פערים, וזה בדיוק מה שחבילת המניות אמורה לקנות.

גם בישראל השוק הזה יש כמה חברות שנוגעות בתחום ומכיוונים שונים. ויביט ננו, חברת השבבים הישראלית שמפתחת זיכרון ReRAM, חתמה השנה על הסכמי רישוי עם onsemi ועם טקסס אינסטרומנטס, גייסה עשרות מיליוני דולרים בבורסה האוסטרלית, ולקוחות ראשונים שלה כבר הוציאו לייצור שבבים שמשלבים את הטכנולוגיה. מהצד הצרכני, מחירי רכיבי DDR5 הוכפלו וההערכות בענף מדברות על הכפלה נוספת עד סוף השנה, בזמן שיצרניות המחשבים הגדולות התריעו על התייקרות של 15% עד 20% במחירי המכשירים שמגיעים גם למדפים המקומיים.

העיתוי הוא שמייצר את הפער האמיתי. הבונוס הקוריאני נכנס לחשבון הבנק בתוך שנה, החבילה הסינית תתחיל להתממש בסוף העשור ותסיים את דרכה בסוף שנות ה-30. מהנדס זיכרון שמקבל היום הצעה מתחרה מחזיק ביד כסף מיידי מול הבטחה ארוכת טווח, ובבחירה שלו תלויה במידה רבה היכולת של סין לצמצם את הפער עם קוריאה בשוק שהפך למרכז העצבים של תעשיית השבבים.

הכתבה המלאה פורסמה במקור בביזפורטל.