החות'ים מהדקים אחיזה במצר המפתח: המשמעויות לכלכלה הגלובלית - ולישראל

שורת ההישגים הצבאיים של החות'ים סמוך למצר באב אל-מנדב בימים האחרונים הגבירה דרמטית את השליטה שלהם על צוואר הבקבוק הקריטי לתובלה הימית. הכיבושים החדשים מעניקים למורדים שליטה כמעט בכל הצד התימני של המצר. איך המציאות החדשה מאיימת על הכלכלה העולמית, מי נפגע במיוחד - ואיך זה יגיע לכיס של הצרכן הישראלי? N12 עושה סדר.

מה בעצם השתנה עכשיו?

עוד לפני הכיבושים החדשים יכלו החות'ים לפגוע בספינות במצר, אך בעיקר באמצעות טילים וכטב"מים ששוגרו מרחוק. כעת, עם השתלטות פיזית על האי הפרים שבמרכז המצר, התמונה משתנה. תא"ל (במיל') יובל אילון, חוקר בכיר במכון INSS, יועץ אסטרטגי ובעבר ראש מספן המודיעין של חיל הים, מסביר שהקרבה הפיזית למצר תאפשר עתה לחות'ים לזהות אוניות באמצעי תצפית פשוטים.

"בטווח של 10 ק"מ כבר אפשר לראות את האונייה בעין", אומר אילון. המשמעות היא שאמצעי הגנה ששימשו עד כה אוניות שהסתכנו במעבר במצר, כמו כיבוי מערכות השידור האוטומטיות, כבר לא יסייעו להן.

בנוסף, המרחב הקצר מהמעבר הימי יקל על החות'ים להשתמש באמצעי לחימה זולים בהרבה לתקיפת האוניות בהשוואה לאלו שבהם השתמשו עד כה. "החות'ים הופכים להיות המביא והמוציא, מי שיקבעו מי עובר ומי לא עובר במצר", אומר אילון.

מה משמעות השינוי עבור הכלכלה הגלובלית?

למרות שיפור העמדות הדרמטי של החות'ים, בעולם התובלה הימית מעריכים כי לא צפויה דרמה גדולה. "האמת היא שאין הרבה שינוי ממה שהיה עד כה", אומר ד"ר ורב חובל יגאל מאור, מומחה לגיאו-לוגיסטיקה ומרצה באוניברסיטת חיפה. מאור, בעבר מנהל רשות הספנות והנמלים ובכיר בצים, מסביר שמאז שהחות'ים החלו בשיבושים בסביבת המצר בדצמבר 2023, עולם התובלה הימית התרגל לוותר על המעבר בים סוף ובתעלת סואץ ועבר למסלול הארוך - והזול משמעותית - של הקפת אפריקה.

לדברי מאור, מערכת התובלה הימית כבר התרגלה למצב החדש, ובנתה תשתית של נמלי גישה, הסכמים ולוחות זמנים שמותאמת למסלול של הקפת אפריקה. מסיבה זו, בעולם הספנות לא מיהרו גם כך לחזור ולעבור דרך מצר באב אל-מנדב ותעלת סואץ גם בתקופות שבהן החות'ים הקלו את השיבושים. מכאן, שגם אם החות'ים יעצימו אותם לגובה חדש, עולם התובלה מבוססת המכולות לא צפוי להיפגע.

מי בכל זאת בסכנת פגיעה?

לפי אילון, מי שצפויה להיפגע בצורה החריפה ביותר מהידוק האחיזה החות'ית במצר היא סעודיה, שנקלעה למלכוד כפול. חסימת מצר באב אל-מנדב הצטרפה לחסימת מצר הורמוז, ובשבוע שעבר היא נאלצה לסגור את הצינור ששימש אותה להזרמת נפט לחופי ים סוף ובכך לעקוף את המצרים, לאחר שהצנרת הותקפה כמה פעמים.

כתוצאה מכך, הממלכה נותרת כמעט ללא מסלול חלופי ליצוא הנפט שלה, ונאלצת לשלוח מכליות למזרח הרחוק במסלול ארוך במיוחד דרך הים התיכון, סביב לאפריקה ורק אז מזרחה.

לצד סעודיה, גם איחוד האמירויות צפוי להיפגע. האמירויות כבר עוקפות את מצר הורמוז בעזרת צינור נפט משלהן שמוציא את הנפט ישירות למפרץ עומאן, אבל מכליות שממשיכות משם לכיוון אירופה דרך תעלת סואץ עדיין חייבות לעבור בבאב אל-מנדב - כך שגם הן נחסמות בפועל.

נפגעת נוספת היא מצרים, שהכנסותיה מתעלת סואץ צנחו ב-80% מאז שהחות'ים החלו לשבש את הכניסה לים סוף והתאוששו מאז חלקית בלבד - בעיקר הודות לגידול במעבר מכליות נפט שניצלו את סגירת מצר הורמוז כדי לעבור דרך ים סוף. אלא שגם ההתאוששות החלקית הזו נמצאת כעת בסיכון, ומצטרפת לחשש כללי מעלייה במחירי האנרגיה העולמיים ככל שיצואני הנפט באזור נאלצים למסלולים ארוכים ויקרים יותר.

מה המשמעות עבור כלכלת ישראל והצרכן המקומי?

לגבי ההשלכות עבור ישראל המומחים חד-משמעיים: ההשפעה כמעט אינה קיימת. לדברי מאור, הסחורות שמגיעות לישראל ממילא מקיפות את אפריקה מאז 2024, בדיוק כמו אלה שמגיעות לטורקיה, ליוון ולשאר מדינות אגן הים התיכון.

מאור מוסיף שגם נמל אילת, השחקן הישראלי היחיד שחשוף ישירות לים סוף, הוא ממילא "שחקן מאוד מאוד משני" בסחר החוץ הישראלי, ומצבו רק החמיר בדיוק בגלל אותם שיבושים מקוריים של החות'ים. "הסחורות שעברו בנמל אילת הן כ-3% ממה שעובר למדינת ישראל", מחדד אילון.

ערוץ ההשפעה העקיף שדרכו הישראלים בכל זאת צפויים להרגיש את הידוק האחיזה החות'י הוא מחירי האנרגיה. מאור מציין שמקורות דלקי המאובנים של ישראל אומנם לא עוברים בהורמוז או בים סוף, אבל כשמחירי האנרגיה הגלובליים מטפסים בעקבות המשבר, גם ישראל צפויה להרגיש זאת.

מה יאפשר לפתור את האתגר החות'י?

הניסיון הסעודי לפתור את הבעיה בכסף כבר נכשל. "ניסו לקנות בכסף את החות'ים, זה לא כל כך צלח", אומר אילון. לדבריו, הפתרון האמיתי דורש כוח קרקעי משמעותי שיסלק את הארגון מהשטח שהוא שולט בו - מה שמעלה שאלה מורכבת ונטולת תשובה ברורה: מי בכלל יספק את הכוח הזה, בשעה שסעודיה ואיחוד האמירויות לא נתפסות כמי שמסוגלות לגייס אותו לבדן, והמערב לא נראה כשש לשלוח כוחות משמעותיים.

אילון מזכיר כשחקן פוטנציאלי את טורקיה, שמחזיקה כבר בנוכחות צבאית וימית משמעותית במרחק נגיעה בסומליה. הוא מציין שסעודיה חתומה על הסכם ביטחוני משולש עם טורקיה ופקיסטן, שעשוי להפוך את ארדואן לשחקן מפתח, גם אם טרם ברור אם יבחר לנצל זאת.

בסופו של דבר, אילון מאמין שהעולם ילמד את השיעור בדרך הקשה: "האקדח של המצרים מונח על השולחן, כל העולם מבין את זה", הוא אומר - וכל עוד לא תתגבש קואליציה בין-לאומית רחבה, הסיכון שאיום דומה יתפרץ במקום אחר רק ילך ויגדל.