עבד חודשיים ויקבל 889 אלף שקל: הפקדה לפנסיה שלא הגיעה עלתה ביוקר למעסיקה

מנהל אחזקה עבד כחודשיים בחברת מימון דוד אריזה ושירותים כימיקליים, במאי וביוני 2016. בתלוש של יוני נוכו משכרו ההפקדות לפנסיה על שני החודשים, אבל הכסף לא הגיע לקרן שלו במנורה מבטחים, וביולי הוא כבר לא עבד שם. ארבע שנים אחר כך הפער הקצר הזה עלה לו בקצבת נכות, ובית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע חייב את החברה לשלם לו 889,301 שקל.

הייתה לו קרן פעילה שאליה הופרש כסף במשך שנים, ובחוזה החברה אף התחייבה לבטח אותו מהחודש הראשון. כל עוד ההפקדות רצופות, העובד מבוטח גם לנכות. כשהרצף נקטע וההפקדות התחדשו אצל מעסיק אחר, הקרן התחילה לספור מחדש 60 חודשי אכשרה לגבי מצב רפואי שהיה קיים קודם.

באוקטובר 2020 מצבו הרפואי החמיר והוא איבד את כושר העבודה. מנורה מבטחים קבעה שמחלת המפרקים שלו קדמה לחידוש הביטוח, ומכיוון שחמש השנים עוד לא עברו, הקצבה לא שולמה.

המעסיקה טענה שהעובד עיכב את הסדרת הפנסיה, מסר מידע חסר, ביקש באוגוסט 2016 לבטל את הביטוח ועזב לפני שהשלים שלושה חודשים. לפי החברה, הוא גם מסר בקבלה לעבודה הצהרת בריאות כוזבת. בית הדין קיבל את הטענה האחרונה ומתח ביקורת על התנהלותו, אבל זה לא שחרר את החברה מהחובה להעביר את הכסף.

בית הדין, בראשות סגנית הנשיא רחל גרוס ובהשתתפות נציגי הציבור מזל אברמסון ומרדכי אדרעי, קבע שיש "קשר סיבתי ישיר" בין התנהלות החברה לבין הפגיעה בביטוח של העובד, וכי "האחריות לנזק שנגרם לתובע... רובצת לפתחה של הנתבעת". לפי פסק הדין, החברה ידעה באיזו קרן העובד מבוטח, הייתה בקשר עם הקרן וגם ניכתה את חלקו מהשכר.

על עובד שעוזב לפני שלושה חודשים יש בפסיקה שתי גישות. לפי אחת המעסיק חייב להפקיד בכל זאת, ולפי השנייה הזכאות נולדת רק בתום שלושה חודשי עבודה. כאן זה לא שינה, כי בחוזה החברה התחייבה לבטח מהחודש הראשון ובפועל ניכתה את הכסף. זה גם לא התיק היחיד שבו תקופת האכשרה הכריעה: בתיק אחר, חוסכת שהשלימה 60 חודשים בקרן הפנסיה נשארה בלי קצבת נכות.

העובד תבע קצת יותר ממיליון שקל, ועוד 20 אלף שקל על עוגמת נפש. האקטואר מטעמו הגיע ל-1,005,578 שקל, אבל בדיון התגלו בחישוב טעויות, ובית הדין אימץ את החישוב של האקטואר מטעם החברה. הסכום ישולם בתשלום מהוון אחד, בלי להפחית ממנו את קצבאות הנכות מביטוח לאומי. הדרישה לעוגמת נפש נדחתה, וגם הוצאות משפט לא נפסקו לטובתו, בין היתר בגלל הצהרת הבריאות.

מאז 2008 כל שכיר מגיל 21 וכל שכירה מגיל 20 זכאים לביטוח פנסיוני מקיף, ומאז 2017 ההפרשה עומדת על 18.5% מהשכר: 6% מהעובד, 6.5% מהמעסיק לתגמולים ועוד 6% לפיצויים. עובד בלי קרן פעילה זכאי אחרי 6 חודשים. מי שמגיע עם קרן פעילה זכאי מהיום הראשון, והכסף מופקד רטרואקטיבית אחרי 3 חודשים או בסוף שנת המס, המוקדם מביניהם.

המעסיק צריך להעביר כל הפקדה בתוך 7 ימי עסקים מתשלום המשכורת או עד ה-15 בחודש הבא, המוקדם מביניהם. הפקדה שלא הגיעה כ-30 יום אחרי מועד המשכורת נחשבת הלנת שכר. כסף שנוכה מהשכר ולא הועבר בתוך כ-40 יום הוא כבר עבירה לפי סעיף 25ב לחוק הגנת השכר, עם עונש של עד שנתיים מאסר.

כדאי לבדוק מדי כמה חודשים את האזור האישי באתר הקרן מול התלושים. הניכוי בתלוש מראה רק מה נלקח מהשכר, והאישור שהכסף נקלט מגיע מהקרן, והפקדה שלא הופיעה כחודש אחרי המשכורת כבר מאחרת. מי שעובר בין עבודות צריך לדעת שהקרן ממשיכה לבטח כחמישה חודשים מההפקדה האחרונה, ובתוכם אפשר לבקש הסדר ביטוח שמאריך את הביטוח לנכות ולשאירים עד 24 חודשים. כשחסרה הפקדה פונים קודם לקרן, אחר כך למעסיק בכתב, ואם אין תגובה, למשרד העבודה או לבית הדין. ההתיישנות בתביעות כאלה היא שבע שנים.

הכתבה פורסמה במקור בביזפורטל: עבד חודשיים והמעסיקה תשלם 889 אלף שקל: כך עובדת חובת הפנסיה