"שבועות בודדים מקריסה מלאה": האזהרה של הנגיד הפלסטיני, המשמעות עבור ישראל - והסיבה

החדשות בקצרה:

• נגיד רשות המטבע הפלסטינית הזהיר כי הרש"פ נמצאת שבועות מקריסה מלאה.
• הסיבה לקריסה: כוונת בנקים ישראליים לנתק קשרים עם הבנקים ברשות.
• המהלך ינתק את הקשר הכלכלי של הרשות עם העולם ויפגע באספקת מזון ודלק.
• בנק הפועלים קבע את 1 באוקטובר כתאריך לניתוק הקשר עם הבנקים ברשות.
• נציגי גורמים בין-לאומיים קראו להתערבות דחופה כדי למנוע את המשבר.

"הרשות הפלסטינית נמצאת שבועות בודדים מקריסה מלאה", הזהיר נגיד רשות המטבע הפלסטינית יחיא שנאר בכנס דחוף שנערך בשבוע שעבר ברמאללה. שנאר, שתפקידו מקביל לנגיד בנק מרכזי, טען כי "הצעדים הישראליים" דוחפים את הכלכלה הפלסטינית לעבר קריסה, שעלולה לפגוע בביטחון המזון ובאספקת שירותים חיוניים לתושבי הרשות. הרקע לאזהרה החריפה של שנאר הוא איום שנישא באוויר כבר כמה שנים אך כעת הפך לממשי מתמיד: ניתוק המערכת הבנקאית הפלסטינית מהבנקים הישראליים - מה שהלכה למעשה ינתק את הקשר הכלכלי של הרשות הפלסטינית עם העולם.

למעשה, הבנקים הפועלים ודיסקונט הודיעו למשרד האוצר ולבנקים פלסטיניים על כוונתם לנתק את היחסים, לאחר שמשרד האוצר נמנע כבר תקופה ארוכה מגיבוש פתרון חלופי. שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי הזהיר בעבר מההשלכות של מהלך כזה: לדבריו, קריסה כלכלית של הרשות הפלסטינית "תוביל להסלמה ולייאוש גובר, ואנשים נואשים עושים דברים נואשים" - אזהרה שנועדה להבהיר לישראלים את הסכנה במימוש תסריט הבלהות, ודאי על רקע ההסלמה הביטחונית ביהודה ושומרון בתקופה האחרונה.

"עלול להסלים במהירות למשבר כלכלי והומניטרי"

נתונים שהציגה רשות המטבע הפלסטינית בכנס שערכה ברמאללה ממחישים את עוצמת התלות של הכלכלה הפלסטינית בישראל: כ-90% מהיצוא הפלסטיני מיועד לישראל, 60% מהיבוא הפלסטיני מקורו בישראל וגם שאר היבוא עובר דרכה. לפי רשות המטבע, הבנקים הישראליים עיבדו בשנה החולפת עסקאות תיווך פלסטיניות בסך 51 מיליארד שקלים.

לטענת הנגיד הפלסטיני שנאר, ניתוק מוחלט של הקשרים הבנקאיים "יגיע הרבה מעבר למגזר הפיננסי", ועלול "להסלים במהירות למשבר כלכלי והומניטרי". לדבריו, שיבוש בשרשראות האספקה עלול לגרום למחסור בדלק, באנרגיה ובמצרכי מזון בסיסיים, במקביל לעליית מחירים, אבטלה ועוני גוברים - וזאת על רקע משבר תקציבי חמור ממילא, הנובע מהחזקת כספי המיסים הפלסטיניים בידי ישראל.

לפי הודעת רשות המטבע, בכנס שערכה נכחו נציגים של גורמים בין-לאומיים רבים, בהם נגיד הבנק המרכזי של ירדן, מנכ"ל קרן המטבע הערבית, נציג של קרן המטבע הבין-לאומית ויועץ בכיר מטעם האו"ם - מה שנועד ללמד שהדאגה מתרחיש הקריסה הכלכלית חורגת מגבולות הרשות הפלסטינית עצמה. המשתתפים באירוע ציינו כי "החלון לפעולה אפקטיבית מצטמצם במהירות", והדגישו את הצורך בהתערבות דחופה ומתואמת כדי לשמר את הקשר של המערכת הבנקאית הפלסטינית עם המערכת הפיננסית העולמית.

סימנים ראשונים לכך שהבנקים הפלסטינים מנסים למצוא חלופות לתלות הבנקאית בישראל כבר ניכרים בשטח: בנק פלסטין, מהבנקים המרכזיים ברשות, הוסיף לאחרונה לאפליקציה שלו אפשרות להתנהל גם בלירה מצרית, בדירהם אמירותי ובלירה טורקית - צעד טכני שאינו מהווה ויתור רשמי על השקל או הדולר, אך משקף את הניסיון לגוון את מרחב הפעולה.

המנגנון שבשורש הבעיה - ואיומי השר

בשורש הבעיה נמצא הסדר שנקבע במסגרת הסכם פריז, שנחתם בין ישראל לרשות הפלסטינית ב-1994 כנספח להסכמי אוסלו. ההסדר קובע כי הבנקים הפלסטיניים זקוקים לבנק ישראלי שישמש עבורם כמתווך, יבצע את ההעברות הבנקאיות לחו"ל ובכך יאפשר את המסחר השוטף מול העולם.

התיווך הזה נקבע כחלק מהאינטרס הישראלי לפקח על העברות הכספים אל ומתוך השטחים הפלסטיניים במטרה לצמצם את הסיכון להלבנת הון ומימון טרור. כתוצאה מכך, הבנקים הישראליים שמספקים את השירות חשופים לסיכון משפטי, בגלל החשש שישמשו כצינור להעברת כספים למטרות אלו בדיוק. כדי להגן עליהם, מדינת ישראל מעניקה לבנקים כתבי שיפוי שקובעים כי היא זו שתישא באחריות המשפטית במקרה של תביעות או קנסות בחו"ל - פתרון שנועד להיות זמני בלבד, עד למציאת הסדר קבע.

ב-2018 נראה היה שהסדר קבע כזה צפוי להתממש, לאחר שממשלת נתניהו החליטה על הקמת חברה ממשלתית ייעודית שתחליף את הבנקים בתפקיד המתווך. בפועל, החברה מעולם לא החלה לפעול. במקום זאת, עם כניסתו של בצלאל סמוטריץ' למשרד האוצר, הונהגה שגרה חדשה: סמוטריץ' איים כבר כמה וכמה פעמים לבטל את מנגנון השיפוי לבנקים הישראליים - מהלך שמימושו יביא להפסקת פעילות התיווך ולקריסת המערכת הבנקאית הפלסטינית.

למרות האיומים, שרי הממשלה אישרו כל פעם מחדש את הארכת המתווה. כך קרה גם החודש: השרים אישרו את המשך המתווה עד לסוף השנה, תוך מתיחת ביקורת על המהלך והיעדרותו של סמוטריץ' מההצבעה.

"בלבד שהמדינה תישא באחריות ובסיכונים"

לבנקים הישראליים, כך נראה, נמאס מהריטואל הזה. לפי גורמים במערכת הבנקאית, בנק הפועלים ובנק דיסקונט עדכנו את משרד האוצר כבר לפני כמה חודשים כי בכוונתם להפסיק לספק לבנקים הפלסטינים את שירותי התיווך. לדברי אותם גורמים, ההחלטה מבוססת על הערכת סיכונים מחודשת ואינה פתאומית - אלא מגיעה לאחר התרעות של שנים כי בכוונתם לעשות זאת. מסמכים שהגיעו לחדשות 12 מעלים כי בבנק הפועלים אף קבעו תאריך ספציפי לניתוק הקשר: 1 באוקטובר השנה.

מבנק דיסקונט מסרו לחדשות 12 כי "הבנק נענה במשך שנים לבקשות המדינה להמשיך ולהעניק את שירותי הקורספונדנציה באופן זמני, עד לגיבוש פתרון קבוע. הבנק מכיר בחשיבות הנושא ובצורך בפתרון קבוע. לצד זאת, לנוכח התגברות הסיכונים הכרוכים במתן השירותים, הבנק הביא את עמדתו בפני הגורמים המוסמכים". עוד נמסר כי הצעת הבנק לסייע בהיבטים התפעוליים בתקופת המעבר עומדת בעינה, "ובלבד שהמדינה תישא באחריות ובסיכונים, כפי שהתחייבה לעשות". בבנק הפועלים הגיבו כי הנושא בבדיקה.

באוצר טוענים כי מתווה השיפוי הוארך עד סוף 2026, לאחר תקופה שבה הוארך בפעימות קצרות של שבועיים בכל פעם. לפי גורמים באוצר, ההארכה הנוכחית תאפשר לבנקים להמשיך לספק את השירות בטווח הקצר - אם כי מועד הסיום שנקבע חל אחרי מועד הבחירות הצפויות, כך שההתמודדות עם הסוגיה עשויה בפועל לעבור להכרעת הממשלה הבאה. עד כה, איומי הממשלה ושר האוצר לבטל את השיפוי לא מומשו - בין השאר על רקע לחץ בין-לאומי כבד על ישראל.