הבנק עושה עליכם כסף בשקט - וגם זה רק אם יש לכם מספיק מזל

החדשות בקצרה:

• צוות מיוחד ממליץ להפוך את עמלות ייעוץ ההשקעות בבנקים לשקופות.
• כיום הבנקים מקבלים עמלה של 0.35% שמוחבאת בתוך דמי הניהול.
• המהלך נועד לאפשר לגורמים חוץ בנקאיים להתחרות על הלקוחות.
• סקר שערכו מחברי הדוח: שני שלישים לא מוכנים לשלם ישירות על ייעוץ.

המוני ישראלים "גילו" בשנים האחרונות את עולם ההשקעות בשוק הון, ונכנסו אליו חמושים בעצות מפוקפקות שקיבלו ממשפיענים בטיקטוק ובאינסטגרם. מי שרוצה ייעוץ יותר מקצועי פונה לבנק, ואם הפקיד מחליט שהוא לקוח "כבד" מספיק הוא יקבל ייעוץ ואפילו בחינם - אלא שהחינם הזה הוא רק לכאורה. בפועל, הבנקים מתוגמלים על ידי מנהלי קרנות כדי לדחוף את הלקוחות למוצרים מסוימים, גם אם הם לא אלה שהכי מתאימים להם.

צוות מיוחד של בנק ישראל, רשות ניירות ערך ואגף התקציבים במשרד האוצר בחן מאז פברואר 2024 את הסוגיה, ומפרסם היום (רביעי) את המלצותיו הסופיות שנועדו לשנות את המציאות המטרידה הזו.

האינטרס הסמוי של הבנק

כשלקוח ניגש לבנק כי הוא רוצה להשקיע את כספו בשוק ההון, הוא יופנה לרוב לרכוש קרן נאמנות - סל השקעות שמאגד בתוכו עשרות או מאות מניות בבת אחת. מה שהלקוח לא יודע הוא שהבנק מקבל ממנהל הקרן עמלה שנתית של 0.35% מהכסף המושקע. העמלה הזו מוחבאת בתוך דמי הניהול שהלקוח משלם לקרן עצמה, כך שהיא נסתרת ממנו לחלוטין ואין לו מושג שהבנק מרוויח על חשבונו.

וכאן מתחילה הבעיה. יש שני סוגי קרנות נאמנות: "אקטיביות", שבהן מנהל מקצועי בוחר אילו מניות לקנות ולמכור; ו"פסיביות", שפשוט עוקבות אחרי מדד כמו ת"א 125 או S&P 500. אלא שהבנק מקבל את העמלה שלו רק אם הוא מפנה את הלקוח לקרן אקטיבית.

התוצאה, לפי הצוות שמונה לבדיקת הנושא, היא שליועץ ההשקעות בבנק יש אינטרס מובנה להמליץ ללקוח שיושב מולו על קרן אקטיבית - גם אם קרן פסיבית מתאימה יותר לצרכים שלו.

המשקיעים הקטנים נשלחים לטיקטוק

רוב הלקוחות שפונים אל הבנק כדי להשקיע לא זוכים אפילו לחוויה המפוקפקת הזו. לפי דוח הצוות המיוחד, סף הכניסה לקבלת ייעוץ השקעות בבנקים מתחיל רשמית מ-50 אלף שקל, אבל מטפס בהתמדה. בענף אומרים שבפועל, הבנקים לא מוכנים להקצות יועץ השקעות למי שאין לו לכל הפחות מיליון שקלים לשים בתיק.

הסיבה לסינון בבנקים היא פשוטה: הם מקבלים את העמלה מתיק ההשקעות של כל לקוח שרכש קרן נאמנות - בין שקיבל ייעוץ מהבנק ובין שרכש את הקרן לבדו. בבנקים החליטו שלקוחות עם תיק קטן מדי פשוט לא מצדיקים את השקעת הזמן של היועץ, ולכן לא משרתים אותם.

התוצאה היא שכל אותם משקיעים קטנים שנדחו מהבנק מחפשים עצות להשקעה במקומות אחרים - ולרוב מסוכנים יותר: אותם משפיענים ברשתות החברתיות, שרשות ניירות ערך מנסה להגביל בנפרד.

הפתרון שיפתח את השוק לציבור הרחב

כדי לעקוף את המשוכה של הבנקים, מחברי הדוח החליטו שהפתרון אינו לחייב את הבנקים לשרת את הלקוחות - אלא להפוך את העמלה השנתית לשקופה. במקום שהיא תוחבא בתוך דמי הניהול שגובה קרן הנאמנות, הבנקים יורשו לגבות אותה ישירות מהלקוח, כך שהוא יידע בדיוק על מה הוא משלם, ויוכל להשוות.

ההיגיון המנחה הוא שברגע שהעמלה תהיה גלויה ומנותקת מדמי הניהול - גם גורמים חוץ בנקאיים כמו סוכנים ויועצים עצמאים יוכלו לגבות אותה ישירות מהלקוח ולהתחרות עם הבנקים. התוצאה, לפי מחברי הדוח, תהיה פתיחה לראשונה של שוק ייעוץ ההשקעות לציבור הרחב ולא רק למי שיש לו מינימום של מיליון שקלים להשקעה.

האם זה יספיק?

אז מה הולך לקרות עכשיו אחרי שהדוח פורסם? חלק מהשינויים - בעיקר האפשרות לגבות עמלת ייעוץ שקופה ישירות מהלקוח - יכולים להיכנס לתוקף במהירות יחסית, בהחלטה של המפקח על הבנקים בבנק ישראל בלבד. השינויים המשמעותיים יותר, כמו שינוי מנגנון העמלה על קרנות הנאמנות, מחייבים גיבוש הצעת חוק שתועבר לאישור הכנסת.

אלא שלא בטוח שגם זה יספיק: סקר שנערך במסגרת עבודת הצוות ונכלל במסקנות הסופיות שלו מציין כי שני שלישים מהלקוחות שמקבלים ייעוץ השקעות הצהירו שלא יהיו מוכנים לשלם עליו ישירות. כך שכל עוד הבנקים רק "רשאים" לגבות עמלה ישירה מהלקוחות ולא מחויבים בכך - שום דבר לא מונע מהם להמשיך להסתיר אותה בתוך דמי הניהול ולהשאיר את המצב הקיים על כנו.

לובי 99 ועמותת רווח נקי מסרו בתגובה לדוח: "אף שהצוות מצא כי מודל גביית דמי הניהול הנוכחי פוגע בציבור, הוא מציע לדחות את תיקונו - צעד שאינו דורש חקיקה ותלוי אך ורק בבנק ישראל, שכבר שנים דוחה את הרפורמה לשמחתם של הבנקים, שגבו בשש השנים האחרונות 6 מיליארד שקלים בדמי ניהול מופרכים".