מחדל התעופה במלחמה: חיילים ומי שקיבלו צו 8 נאלצו לשלם מחירים מופקעים כדי לשוב בבהילות לישראל

"התעופה האזרחית לא הייתה ערוכה כראוי למלחמה ארוכת טווח", כך קבע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדוח שהתפרסם היום (רביעי) - ועוסק במחדל התעופה במהלך מלחמת 7.10 ומבצע "עם כלביא".

לפי הדוח, על אף שהמדינה העניקה לחברות התעופה הישראליות סיוע של מיליארדים מתחילת משבר הקורונה ועד סוף מבצע עם כלביא - היא לא דרשה מהן בתמורה לקבוע הסדרים שבאמצעותן היא תוכל להורות להן כיצד לפעול במצבי חירום עתידיים.

בנוסף, התברר כי מניית הזהב של המדינה בחברת אל על, כלי רגולטורי שאמור להבטיח למדינה אינטרסים לאומיים ורציפות תפקודית בעתות חירום, לא מקנה לה יכולת ממשית להשפיע על תפקוד החברה. כך, ציין המבקר, מניית הזהב אינה מאפשרת למדינה להורות לאל על להפעיל טיסות נוספות בעת חירום ולהגדיל את היצע הטיסות, לקבוע לאילו יעדים תטוס החברה, להתערב בקביעת מחירי הטיסות ללקוחות ולהפעיל טיסות בשבת.

מהדוח עולה: הרשויות לא עשו דבר כדי למתן את עליית המחירים הקיצונית של הטיסות

המבקר מצא כי בתחילת המלחמה באוקטובר 2023, לא היה במשרד התחבורה, ברשות התעופה האזרחית ובמל"ל נוהל לתיעדוף חזרתם של הנוסעים הישראלים השוהים בחו"ל בעת חירום על פי חיוניותם למשק. על כך כתב המבקר: "התברר בתחילת המלחמה כי הראשונים שיכלו לשוב ארצה בטיסות סדירות היו בעלי אמצעים כלכליים שיכלו להרשות לעצמם לשלם את המחיר הגבוה". הוא הוסיף כי דווקא "חיילים ואנשי מילואים שקיבלו צו 8 נאלצו לחפש טיסות ולשלם מחירים גבוהים כדי לשוב בבהילות לישראל".

גם ב"עם כלביא" התברר כי האזרחים הם אלה שנאלצו לשלם את המחיר של התנהלות הרשויות: בימים הראשונים של המבצע, משרד התחבורה ורשות התעופה האזרחית לא הנחו באופן יזום את הנוסעים כיצד לפעול או מסרו מידע על אופן החזרה האפשרית לישראל ועל מועדה. התנהלות זו הובילה לכך שאזרחים שנתקעו בחו"ל נאלצו לשאת בעלויות כספיות גבוהות כדי להצליח לחזור ארצה.

המבקר מצא כי הרשות להגנת הצרכן, שיכלה למתן את עליית מחירי הטיסות באמצעות הגדרת הטיסות כשירות חיוני וכך באופן חוקי החברות לא יכלו להעלות את מחירי הטיסות באופן חריג - לא עשתה כן. זאת, על אף ששנה לאחר המלחמה, בספטמבר 2024, זמן ארוך כשלעצמו, התריעה בפני משרד האוצר כי יש חשש שחברות התעופה שהמשיכו להפעיל טיסות לישראל ניצלו את מצב החירום כדי להעלות את מחירי הטיסות.

המבקר מצא גם כי משרד התחבורה לא פעל כדי למתן את עליית המחירים הקיצונית של נוסעים שטיסתם בוטלה, בכך שלא הפעיל סעיף בחוק שהיה יכול לסייע בזה.

כשל חמור: הסחבת בהקמת שדה תעופה נוסף

אנגלמן כתב כי הוא "רואה בחומרה את התנהלותן של רשויות המדינה, ובהן משרד התחבורה ומנהל התכנון, במשך שנים, שהתבטאה בחוסר היכולת לקבל החלטה היכן ומתי להקים" את שדה התעופה שישלים את פעילותו של נתב"ג. זאת, על אף שעברו 28 שנים מאז החלטת הממשלה לבנות שדה כזה ולמרות כמה דוחות של המבקר בעניין.

בהתייחסו לשדה התעופה "רמון", הוא כתב כי אינו נחשב ככזה שמשלים את נתב"ג, אלא ככזה שמיועד למקרי חירום. ואולם, לפי המבקר, גם במהלך המלחמה לא השתמשו בו לצרכים אזרחיים – ולכן הוא לא מספק את המענה הדרוש. כלומר, לא רק שבעת שגרה אין שדה תעופה נוסף לבן גוריון על אף שצריך כזה מבחינת כמות הנוסעים - אלא שגם בחירום אין שדה תעופה שייתן מענה לאזרחים. המבקר מזהיר כי "בעת פגיעה בנתב"ג או עם התגברות של ירי טילים לאזור נתב"ג, אין לישראל דרך מוצא מהמדינה, ושדה תעופה משלים עשוי לשמש כשדה חלופי לנתב"ג במצבים רבים".

כמו כן, מתברר כי לרשות החירום הלאומית אין בכלל תרחיש למלחמה ארוכת טווח כמו מלחמת 7.10 ולאופן שבו זה עשוי להשפיע על ענף התעופה. גם עד למועד סיום הביקורת, מרץ 2025 - מצא המבקר שלא גובשה תוכנית כזו.

מחסור בעובדים זרים בעקבות המלחמה

לצד משבר התעופה, הדוח חשף כשלים חמורים בניהול כוח האדם הזר בידי המדינה. המחסור בעובדים, במיוחד בענף הבנייה, גרם לפגיעה כלכלית קשה:

• בנק ישראל העריך את אובדן התוצר בענף הבנייה ברבעון האחרון של 2023 בלבד ב-56 מיליארד ש"ח
• נכון ליוני 2025, עדיין קיים מחסור של כ-37,000 עובדים בענף הבנייה
• במשך תשעה חודשים מתחילת המלחמה, לא היה גורם ממשלתי מתכלל שריכז את הטיפול בחסמים להבאת עובדים

המבקר התריע כי "פגיעה או קריסה של ענף הבנייה בשל מחסור בידיים עובדות עלולה להשפיע על המשק כולו. המחסור בעובדים בענף השיפוצים אף עלול להביא להעסקת עובדים פלסטינים לא חוקיים" - והדגיש: "מבצע 'שאגת הארי' הוא תמרור אזהרה נוסף - על משרדי הממשלה הרלוונטיים להיערך באופן שוטף לאיומים של מחסור בכוח אדם".