"שר האוצר החליט לגזול ממני את המענק": בעלי העסקים שהמדינה לא מוכנה לפצות

בעלי עסקים שנפגעו כלכלית מהשפעות מבצע "שאגת הארי" טוענים שמשרד האוצר פיתח שיטה לחמוק מתשלום פיצויים: "שר האוצר החליט לגזול ממני את המענק", טוען מייקי, בעלים של בית קפה ותיק בתל אביב שנענה לקריאות השר סמוטריץ' והפעיל את העסק שלו עם פתיחתו החלקית של המשק כשבוע מתחילת הלחימה נגד איראן.

הכעס של מייקי ובעלי עסקים אחרים נובע מדרישה חדשה שהוכנסה למתווה הפיצויים הנוכחי, שלא היה במתווה הקודם של מבצע "עם כלביא": שיטת חישוב שבוחנת את הירידה בהכנסות באופן דו חודשי עבור החודשים מרץ-אפריל 2026 במשולב, במקום לבחון כל חודש בפני עצמו. ביסוס ההשוואה על הכנסות שני החודשים נעשה אף שהפסקת האש בין ארה"ב לאיראן נכנסה לתוקף ב-8 באפריל - כך שההשוואה כוללת שלושה שבועות של פעילות כלכלית בהמשך אותו חודש, ללא הגבלות הלחימה.

מתלונות של בעלי עסקים שהגיעו לחדשות 12 עולה כי שיטת החישוב של המתווה הנוכחי מונעת מהם קבלת פיצוי עבור הפגיעה שנגרמה להם על חודש מרץ - החודש הראשון והעצים יותר של הלחימה. "המדינה אומרת לי 'אתה תספוג את ההפסד'", זועם מיכאל, מנהל מסעדה בתל אביב.

במשרד האוצר טוענים לעומת זאת כי שיטת החישוב הדו חודשית רלוונטית יותר לרוב העסקים בישראל. במשרד אף אומרים כי חישוב הזכאות לפיצוי על בסיס השוואה של חודש מול חודש היה חוסך כסף לקופת המדינה ומוביל לכך שעסקים אחרים היו מקבלים פיצוי נמוך יותר.

"רק עבור מרץ זה הפסד של 600 אלף שקל"

מתווה הסיוע לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" אושר סופית בכנסת בשבוע שעבר, לאחר עיכוב משמעותי שגרר ביקורת מצד המגזר העסקי. בבסיס המתווה, שדומה למתווי הפיצויים הקודמים שגיבשה המדינה, עומדת זכאות עסקים לקבל פיצויים עבור ירידה של 25% ויותר במחזור העסקאות במהלך המבצע.

בעקבות לחץ שהפעיל המגזר העסקי, המתווה הסופי שאושר לאחר דיוני ועדת הכספים כולל מספר שיפורים בהשוואה להצעה המקורית שהציג משרד האוצר. השיפור העיקרי היה קיצור תקופת הזכאות לקבלת פיצוי עבור היעדרות מהעבודה לחמישה ימים בלבד - דבר שאפשר תשלום חלף שכר למי שחזר לעבודה עם פתיחתו החלקית של המשק.

למרות השיפורים, עדיין נותרו לא מעט בעלי עסקים שטוענים שהם נופלים בין הכיסאות. בהם כאלו שהיו זכאים לפיצוי לפי תנאי המתווה הקודם - אך ששינוי שיטת החישוב והפיכתה לדו חודשית משאיר אותם בחוץ.

"בחודש מרץ ספגנו פגיעה של 27% בהכנסות, והיינו זכאים לפיצויים במתווה אם זה היה מרץ על מרץ", מספר אריאל, מנהל מתחום הלוגיסטיקה. "אבל בגלל שחודש אפריל היה בסדר בגלל כניסתה לתוקף של הפסקת האש - אנחנו לא מצליחים להראות פגיעה של 25% בהכנסות עבור כל החודשיים. אז עכשיו אנחנו מפסידים גם את הפיצוי עבור חודש מרץ". ולדבריו מדובר באובדן של פיצוי משמעותי: "רק עבור חודש מרץ מדובר בהפסד של 600 אלף שקל", הוא אומר, "זה לא היה ככה במבצעים קודמים".

ההחלטה לבצע את בדיקת הזכאות לפיצוי לפי השוואה של שני החודשים מרץ-אפריל מול התקופה המקבילה במקום חודש בודד, נומקה בהצעת החוק המקורית ב"חוסר הוודאות בנוגע להמשך המערכה הצבאית והיקף השפעתה". יתרה מכך, הנוסח המקורי של ההצעה ציין במפורש כי "ככל שבמהלך הליכי החקיקה יוצגו נתונים המעידים כי הפעילות הכלכלית בחודש אפריל לא נפגעה באופן משמעותי, תקוצר התקופה לחודש מרץ בלבד" - ניסוח שממנו ניתן היה להבין כי ההחלטה על השוואה דו חודשית עתידה להשתנות שכן הפסקת האש נכנסה לתוקף כבר עם תום השבוע הראשון של חודש אפריל, ב-8 בחודש.

התוצאה של הכללת שלושה שבועות של פעילות כלכלית שגרתית בתוך תקופת ההשוואה הנדרשת לבחינת הזכאות לפיצוי היא שעסקים רבים נותרו בחוץ: "בחודש מרץ הייתה לי ירידה של 40% בהכנסות. לעומת זאת, באפריל המחזור היה דומה לזה של שנה שעברה - כך שהממוצע שלי הוא בערך ירידה של 21% ירידה עבור החודשיים", אומר מיכאל.

"היה נכון יותר להשאיר את העסק סגור"

המסר שגוזרים מיכאל ובעלי עסקים אחרים מהאירוע הוא שעדיף היה להימנע מפתיחת העסק במקום להתעקש להמשיך להניע את המשק בשעת מלחמה. "פרדוקסלית, היה נכון יותר מבחינתי לסגור את העסק בחודש מרץ - ואז לא הייתי צריך לשלם את המשכורות ששילמתי. המדינה הייתה משלמת חל"ת והייתה משתתפת איתי בהוצאות השכירות. ואת הסחורה לא הייתי מזמין. בפועל, הפסדתי הרבה כסף".

"באופן כללי אני בעד לעבוד כשאפשר ולא לסגור, לתת לגלגלי העסק להסתובב", אומר גם מייקי. אלא שלדבריו, "לפי המתווה היה עדיף לי לא לפתוח את העסק". לטענת מייקי, ההחלטה לפתוח את העסק עם פתיחתו החלקית של המשק התבססה על ההנחה שיהיה מענק לעסקים.

"אני עסק שמדווח על הכנסות מדי חודש. בחודש מרץ הייתה לי ירידה של בערך 35% בהכנסות, והייתי בטוח שאקבל מענק. באפריל הייתה ירידה זניחה ולא בניתי על שום מענק. אני משלם לא מעט מיסים למדינה, אני אדם ישר. ואז הגיע שר האוצר וקבע מתווה שדורש ירידה של 25% בהכנסות גם במרץ וגם באפריל. אני מבין את המניע שלו: לגזול ממני את המענק שמגיע לי עבור חודש מרץ", הוא מוסיף.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "מתווה הפיצויים נועד להבטיח המשכיות עסקית בתקופת המשבר. אם עסקים התאוששו וחזרו לפעילות מיד עם סיום הלחימה באופן שהוריד אותם מתחת לסף הפגיעה המינימלי, הם לא אמורים לקבל פיצוי במסגרת המתווה.

"משום שדוחות המע"מ מדווחים במרבית העסקים בישראל באופן דו חודשי, לא ניתן להפריד את חודש מרץ וחודש אפריל בבחינת שיעורי הירידה במחזור. יתרה מכך - חישוב חד חודשי היה מזיק למרבית העסקים בישראל, שכן במצב הנוכחי מי שנפגע ביותר מ-25% על פני כל התקופה יקבל פיצוי כפול, על חודש מרץ ועל חודש אפריל, למרות שלא בהכרח נפגע בחודש אפריל".