לשכת עורכי הדין דורשת לסגור את הסטארטאפ שמבטל לכם דוחות

כמעט כל נהג בישראל מכיר את הרגע המרגיז הזה שבו הוא חוזר לרכב ומוצא על השמשה פיסת נייר מקומטת שבינה לבין צדק צרכני אין שום קשר, או פותח מעטפה מהעירייה שמבשרת על קנס בגין נסיעה בנת"צ שבוצעה חודשים קודם לכן. רובנו מקללים בשקט, משלמים את מאות השקלים וממשיכים הלאה, פשוט כי אין לנו את הזמן או את הידע המשפטי הדרוש כדי להתעמת עם המנגנון המשומן של הרשויות המקומיות.

דוד פופוביץ', יזם טכנולוגי שהחליט שנמאס לו להיות פראייר, פיתח פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית בשם LoFrayer במטרה להחזיר את הכוח לידי האזרח הקטן מול מה שהוא מכנה מכונות הכסף של העיריות. המערכת סורקת את הדוח בשניות, מזהה פגמים טכניים, ומצליבה נתונים עם מאגר עצום של תקדימים משפטיים וערעורים קודמים כדי לייצר מכתב ערעור מקצועי ומנומק לגמרי בחינם, כאשר המשתמשים משלמים סכום סמלי של 35 שקלים רק עבור שירות המשלוח והטיפול הבירוקרטי בדואר רשום דיגיטלי.

אלא שכעת, חזון הליגל-טק השאפתני הזה נתקע בקיר בטון רגולטורי ישן, לאחר שהוועדה להגנת המקצוע של לשכת עורכי הדין שלחה ליזם מכתב רשמי ואולטימטום דרמטי בן שלושה ימים בלבד להוריד את האתר לצמיתות, אחרת יוגש נגדו צו מניעה בבית המשפט בגין הסגת גבול המקצוע.

בלשכת עורכי הדין משוכנעים כי מדובר במעשה פלילי מובהק וטוענים כי איתור כשלים טכניים או חילול מכתב ביטול לעירייה מהווים פעולה משפטית ויעוץ משפטי, אשר על פי סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין מותרים אך ורק לעורכי דין מוסמכים. בשיחה שקיימנו עם עו"ד יוסף ויצמן, יו"ר הוועדה להגנת המקצוע והמשנה לראש לשכת עורכי הדין, הוא מבהיר כי החוק הקיים אינו מכיר בהקלות המבוססות על גובה הסכום ומדגיש כי אין הוא מוכן לקבל את הטענה שהדבר מותר רק משום שאף אזרח שפוי לא ישכור עורך דין באלפי שקלים כדי להילחם בדוח של 250 שקלים.

עו"ד ויצמן לא ממש ענה לנו על השאלה: "למה שאזרח שקיבל קנס של 250 שקלים ישתמש בשירותיו של עורך דין שיעלה לו פי 3-4 יותר?" אלא התעקש כי כל ייעוץ משפטי חייב להינתן אך ורק באמצעות עורך דין. לדבריו, ברגע שיש פלטפורמה שמזמינה את הציבור לבוא, לשלם, ולקבל פלטפורמה משפטית שמייעצת איך לערער על דוח - זו עבירה ברורה על החוק.

הוא אומנם מסכים שחלק גדול מהחוקים הישנים אינם מותאמים לעידן הבינה המלאכותית ואולי שווה לתקן את החוק, אך מבהיר שנכון לעכשיו הסעיף מאוד ברור, וכיושב ראש הוועדה תפקידו הוא להגן על החוק הקיים ולדרוש להפסיק את הפעילות הזו מיד מתוך חובה קטגורית להגן על שלטון החוק ולא משיקולי שכר טרחה.

כאשר התעמתנו עימו לגבי האבסורד שבדבר, ותהינו מדוע הלשכה אינה תובעת את ענקיות הטכנולוגיה כמו גוגל או אנתרופיק, שהרי כל אזרח יכול להיכנס באופן עצמאי לג'מיני או לקלוד ולבקש ניסוח של מכתב ערעור מדהים על בסיס אותם מודלים בדיוק, הוא ענה כי למשנתו, החוק מתיר לכל אדם לייצג את עצמו בכל ערכאה, והוא רשאי לחלוטין להתייעץ באופן פרטי עם השכן, עם סבתא שלו או עם כלי AI חופשי ללא שום מניעה חוקית. הבעיה של הלשכה מתחילה אך ורק כאשר קם גורם עסקי שלישי באמצע, שמציע פלטפורמה מסחרית ייעודית, גובה כסף מהלקוח, ומציג את השירות כחלופה המעניקה הגנה משפטית לצרכן.

מנגד, פופוביץ' מסרב להתקפל ומצהיר כי מדובר במאבק עקרוני על עתיד החדשנות בישראל. במכתב המענה הרשמי ששלח ללשכה הוא טוען כי המערכת אינה מעניקה יעוץ משפטי פרסונלי ואין בה שום מגע יד אדם, אלא מדובר במחולל טכנולוגי קשיח שבו המשתמש עצמו הוא העורך הבלעדי של הנתונים וההחלטות.

פופוביץ' טוען כי הלשכה מנסה להגן על מונופול ישן וגילדות סגורות על חשבון הכיס של הצרכן, במיוחד בתקופה כלכלית קשה שבה המדינה נמצאת במלחמה כבר שלוש שנים ויוקר המחיה שובר שיאים. הוא מדגיש כי אם המיזם שלו ייסגר, הדבר יגדע לחלוטין את הסיכוי של תעשיית ה-LegalTech לצמוח בישראל וימנע פיתוח של מאות מיזמים דומים שיכולים להנגיש שירותים חיוניים ולספק סיוע משפטי נגיש לציבור הרחב.

בינתיים, המאבק הזה עובר לרשתות החברתיות, לקהילה הטכנולוגית והעסקית בישראל. פופוביץ' פנה בקריאה דחופה לקהילת ההייטק בלינקדאין במטרה למצוא משרד עורכי דין מוביל שיסכים לייצג אותו בפרו-בונו לטובת האינטרס הציבורי, כדי לייצר תקדים משפטי היסטורי שיקבע כי הקדמה והבינה המלאכותית אינן יכולות להיות חסומות על ידי חוקים משנת 1961 שלא חזו את מהפכת המחשוב.

בעוד הלשכה מתעקשת על מילוי דווקני של החוק היבש, הצרכנים והיזמים מביטים בציפייה דרוכה אל עבר בית המשפט, בתיק עקרוני שעשוי להכריע האם הטכנולוגיה תורשה להמשיך להילחם עבור האזרח הקטן או שמא נאלץ כולנו להמשיך לשלם עירונית ולשתוק.

עוה"ד יניב לנקרי מפירמת לנקרי ושות בא כוחה של חברת הסטארט אפ בתגובה: "נדמה שהפעם ועדת הגנת המקצוע של הלשכה טיפסה על אילן גבוה במיוחד בכך שהיא לא הותאמה כלל ועיקר לעידן הבינה המלאכותית. אין שום מניעה חוקית להפעיל את המיזם המבורך ומרשתי ערוכה לשכנע גם את בית המשפט בנדון ככל שתוגש עתירה. איום הוועדה בתלונה במשטרה הינו איום ריק ופסול מיסודו, ועם כל הכבוד לא מצאנו עילה חוקית לכך. המשך יבוא".