השירות הבסיסי שאתם משלמים עליו יותר מהשכן שלכם - והיוזמה שמנסה לתקן את זה

משרד האנרגיה והתשתיות הודיע היום (שני) על תוכנית להגברת התחרות בשוק הגז הביתי, מה שמכונה גם גז בישול. לפי המשרד, חברות הגז גובות מחירים שונים מאוד מלקוח ללקוח - והתוצאה עשויה להיות שדיירי בניין אחד משלמים מחירים שונים מאוד מהבניין הצמוד להם, בלי שיהיה להם מושג שהם משלמים יותר מהשכנים.

המהלך החדש שעליו הודיע משרדו של השר אלי כהן (הליכוד) נועד לשדרג את יכולת ההשוואה של הציבור ולהוריד את החסמים שמנעו עד כה נדידה בין ספקים בשוק הגז הביתי. כמה כל זה שווה לכם בחשבון החודשי? האמת שגם לפי נתוני המשרד עצמו - לא כל כך הרבה, אבל כנראה שעדיין שווה כמה דקות של בדיקה.

מה כוללת תוכנית משרד האנרגיה?

תוכנית המשרד משלבת בין קידום צעדים שיטילו חובות חדשות על ספקי הגז ועל קבלנים שמחברים בניינים חדשים לספקי הגז, ובין צעדים רכים יותר. חלק מהחובות החדשות דורשות התקנת תקנות או חקיקה, ולכן גם לוחות הזמנים עבור כניסתן לתוקף לא ברורה. לדברי שר האנרגיה אלי כהן, כל המהלכים הנדרשים יבוצאו בשלושת החודשים הקרובים.

אלו המהלכים הכלולים בתוכנית:

• קידום מהלך לחייב ספקי גז שיוצאים מבניין למכור את הציוד לספק החדש במחיר מפוקח באופן שימנע פגיעה בלקוח.
• קידום מהלך שיחייב את הספק לשמור את המחיר שסוכם עם הלקוח למשך שנה לפחות.
• קידום הטלת חובה על ספקים שמעלים מחירים להעניק הודעה מוקדמת של 60 יום מראש ללקוחות, שבמהלכם הם יוכלו להתמקח או לעבור למתחרה.
• קידום הטלת חובה על קבלנים של בניינים חדשים לבחון מספר הצעות מחיר לפני חיבור הבניין לספק גז ולבחור בהצעה הזולה ביותר.
• מחשבון השוואה משודרג שזמין באתר המשרד, ומאפשר לראות את המחיר הזול ביותר באזור מגוריכם.
• פרסום חודשי של נתוני המחירים שמציעים ספקי הגז בכל אחת מ-12 הערים הגדולות בישראל.

כמה באמת אפשר לחסוך כאן?

בואו נתחיל בפרופורציות: לפי נתונים שפרסם משרד האנרגיה בעצמו במרץ אשתקד, משק בית ממוצע מוציא לכל היותר 65 שקל בחודש על גז בישול - וגם המספר הזה כולל עלויות ציוד ותשתית. כלומר: ההוצאה בפועל על הגז עצמו נמוכה מזה. כשמסתכלים על זה ככה, פוטנציאל החיסכון מקבל פרופורציה נכונה יותר: מדובר בחיסכון אמיתי אבל לא מהפכני.

לפי משרד האנרגיה, המחירים שגובים ספקי הגז השונים משתנים בין יישוב יישוב. ועדיין, הממוצע שסיפק המשרד עבור 12 הערים הגדולות ממחיש את פערי המחיר - וגם את הסכומים שבהם מדובר:

• מי שמחובר למכל גז קבוע משותף לבניין: משלם בין 63 ל-130 שקל לחשבונית דו-חודשית - פער של 67 שקל, שמצטבר לכ-400 שקל בשנה.
• מי שמחובר למרכזייה עם מכלים (בלונים גדולים משותפים): משלם בין 74 ל-190 שקל לחשבונית - פער של 116 שקל, שמצטבר לכ-700 שקל בשנה.
• מי שקונה בלונים בנפרד: פער המחירים עבור בלון של 12 ק"ג עומד על 92 שקל למכל, ועבור בלון של 48 ק"ג על 215 שקל למכל.

סקר המחירים החודשי העירוני הראשון שפרסם משרד האנרגיה הביא כדוגמה את ירושלים: הפער בין הספק הזול לספק היקר ביותר בעיר עומד על 91 שקל לחשבונית דו-חודשית עבור מי שמחובר למרכזייה משותפת בבניין - חיסכון של עד 550 שקל בשנה. עבור מי שקונה בלוני גז בנפרד הפערים דומים.

אבל כל ההשוואות האלו הן בין הקצוות, ואם אתם לא לקוחות של הספק היקר ביותר, החיסכון שלכם מן הסתם קטן יותר. כאן מחשבון ההשוואה של משרד האנרגיה באמת יכול להיות שימושי כדי לבדוק את זה.

האנרגיה מושקעת במקום הנכון?

עידוד תחרות והורדת מחירים הם תמיד מהלכים מבורכים, אבל אפשר לתהות אם לא ניתן היה להשיג תוצאות מוצלחות יותר בדרבון הציבור לנטוש את השימוש בגז בישול לטובת כיריים חשמליות. לפי נתונים שפרסם המשרד עצמו לפני כשנה, הבישול בגז יקר ב-37% מבישול בכיריים מסוג אינדוקציה. על רקע זה, שיעור הישראלים שרוכשים כיריים חשמליות עלה בין 2015 ל-2024 מ-19% ל-35% מסך הרכישות.

במשרד, שכבר קרא בעבר לציבור לעבור לחשמל, מודעים לסתירה האפשרית. מלשכת שר האנרגיה נמסר כי להערכתם השימוש בגז בישול צפוי להמשיך ולהיות נרחב למשך זמן רב, בין היתר בגלל מחירי הכיריים החשמליות מסוג אינדוקציה. כלומר כל עוד הישראלים לא נוטשים את הכיריים הישנות במשרד מזהים שם הזדמנות.