החנות שנפגעה כבר שלוש פעמים: "מה שקורה כאן קטן עלי. זה צ'יפס"

הסטטיסטיקה אומרת שהברק לא מכה פעמיים באותו מקום. המלחמה הזאת מוכיחה שוב ושוב שהסטטיסטיקה טועה. ברחוב גיסין בפתח תקווה נפגע בדיוק אותו מקום שלוש פעמים. פעם על המדרכה ליד הכביש, פעם ליד צינור הגז, ופעם במרחק שני מטר בלבד מהחנות. ו', שמנהל במקום חנות נוחות, לא מתרגש. הוא לחם בלבנון, שירת בעזה, ומבחינתו הפגיעות בפתח תקווה הן לכל היותר מטרד שמחייב ירידה מהירה לחניון.

המקום עצמו עבר גלגולים. פעם היה כאן שוק קטן של פירות וירקות, אחר כך מוסך לשטיפת מכוניות. היום זו חנות נוחות שמוכרת הכל, מסיגריות ועד חיש גד ולוטו. בעין בלתי מזוינת אי אפשר לראות שום סימן לפגיעות, אפילו לא שבר במדרכה. "חמש דקות אחרי הפגיעה הגיע לכאן ראש העיר רמי גרינברג, ויום למחרת הכל תוקן", אומר ו'. במלחמה הקודמת לא היה כאן ולו פגיעה אחת.

ו' מתאר את הרגעים עצמם בקור רוח. "כששומעים התרעה, סוגרים ויורדים לחניון למטה. אתה שומע שריקה, פיצוצים, ואז שקט. צריך לשים לב לא לצאת מיד כשנשמע שקט, כי אחרי כמה שניות מגיע הבום שעושה פיצוצים באוזניים". בפעם השנייה, הוא מספר, הפגיעה הייתה סנטימטרים מצינור הגז. "אם היה פוגע, כנראה לא היינו כאן עכשיו".

מי שחושב שאחרי שלוש פגיעות הלקוחות יברחו, טועה. קורה בדיוק ההפך. תוך כדי השיחה נכנסים ויוצאים אנשים בתנועה שוטפת. "מאז הפגיעות יש דווקא יותר תנועה", אומר ו'. "אנחנו מוכרים המון סיגריות, ואנשים מעשנים יותר במלחמה. חוץ מזה, הסופרמרקטים מלאים, ופה אפשר למצוא כמעט הכל בלי הצפיפות".

ולגבי החשש שהפעם הבאה תהיה רצינית יותר, ו' מבהיר שהוא לא מוטרד. "צריך פשוט ללכת אחרי ההוראות. התרעה, הולכים למרחב מוגן, ויוצאים רק כשמותר". הוא שותק רגע ואז שואל: "רשמת על ראש העיר שלנו?".