N12
פרסומת

הממשלה הוציאה 100 מיליארד שקל יותר מההכנסות - מה זה אומר עבור הכיס שלכם?

הוצאות הממשלה ל-2025 הסתכמו ב-650 מיליארד שקלים לעומת הכנסות של כ-550 מיליארד • המשמעות: פער עצום שהממשלה מממנת בהלוואות ענק שעלו לנו 50 מיליארד שקל בתשלומי ריבית רק בשנה שעברה • החשש: התעלמות מהזינוק בתשלומי החוב יוביל לצורך בהעלאות מיסים וקיצוץ בשירותים לאזרח

יובל שדה
ליאור באקאלו
פורסם:
נתניהו סמוטריץ' יריב לוין
ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' (ארכיון) | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
הקישור הועתק

החדשות בקצרה:

  • הממשלה הוציאה בשנת 2025 כ-650 מיליארד שקל.
  • תשלומי הריבית על החוב קפצו ב-18% ל-50 מיליארד שקל.
  • גביית המסים ב-2025 הייתה גבוהה ב-30 מיליארד שקל מהצפי.
  • הלמ"ס קובעת כי הגירעון האמיתי עומד על 5.2% מהתוצר.

דוח ביצוע התקציב של משרד האוצר לשנת 2025 שמתפרסם היום (רביעי), מציג תמונה פשוטה: הממשלה גבתה כ-552 מיליארד שקלים ממיסים ומקורות אחרים, והוציאה כ-650 מיליארד. הפער - כמעט 100 מיליארד שקלים - הוא הסכום שהמדינה נאלצה ללוות מהשוק כדי לממן את עצמה. בלשון מקצועית קוראים לזה גירעון תקציבי, אבל המשמעות פשוטה: ישראל מסיימת עוד שנה עם חובות שהולכים ומעמיקים.

הסיבה המרכזית להוצאות התופחות היא "המלחמה": מאז 7 באוקטובר 2023 ועד סוף 2025 הוציאה המדינה 231 מיליארד שקלים על לחימה בזירות השונות, והחשבון טרם נגמר. ההכנסות ממיסים ב-2025 הפתיעו לטובה והיו גבוהות ב-30 מיליארד שקלים מהצפי המוקדם של משרד האוצר - אבל גם זה לא הספיק לסגירת הפער.

שטרות שקל
אילוסטרציה | צילום: 123RF‏

לפער העצום הזה של 100 מיליארד שקל, שהוא למעשה הלוואת ענק, יש מחיר שמגולגל בסופו של יום לאזרח: ההוצאה על תשלומי ריבית גדלה ב-18% בשנה אחת וכבר עומדת על כמעט 50 מיליארד שקלים - כסף שהולך כולו לשירות החוב במקום לבתי חולים, כיתות לימוד או כבישים. ככל שהחוב ממשיך וגדל והממשלה לא מצמצמת אותו, כך יגדל הלחץ בשנים הבאות להעלות מיסים ולקצץ בשירותים לאזרח.

  • הממשלה הוציאה 650 מיליארד שקלים ב-2025 - 5% יותר מב-2024, גידול שמשקף בעיקר את הוצאות המלחמה המתמשכות.
  • גביית המיסים עלתה ב-14% לעומת 2024 והגיעה לכ-520 מיליארד שקלים - כ-6% יותר מהתחזיות המוקדמות של האוצר עצמו. הגידול נבע בעיקר ממסי חברות ומיסוי על דיבידנדים, שמשקפים ברובם רווחים גבוהים בתעשיית ההייטק.
  • עלות המלחמה הכוללת מאז 7 באוקטובר ועד סוף 2025 מתבטאת ב-163 מיליארד שקלים להוצאות צבאיות ישירות ועוד 69 מיליארד להוצאות אזרחיות, כולל פיצויים לנפגעי העורף.
  • יחס החוב של ישראל לתוצר המשיך לעלות מתחילת המלחמה והסתכם ב-68.4% מהתוצר, למרות המלצת בנק ישראל לצמצם אותו. הנתון מדאיג כלכלנים מכיוון שככל שהחוב גדל ביחס למה שהמשק מייצר, הדבר מקשה על המדינה לגייס הון נוסף בתנאים טובים ומסכן את היכולת לטפל במשברים הבאים.
פרסומת
פעילות כוחות חטיבה 401 בדרום לבנון
חיילי צה"ל בדרום לבנון | צילום: דובר צה"ל

איך הגירעון בכל זאת ירד?

דוח ביצוע התקציב של האוצר מעלה כי הממשלה "הפתיעה לטובה" וסיימה את 2025 בגירעון של 4.7% מהתוצר לעומת יעד מקורי של 4.9%. השיפור כולו נובע מהזינוק בגביית המיסים ולא מקיצוץ בהוצאות. זה שיפור יפה בהשוואה לגירעון של 6.8% בשנת המלחמה 2024, אבל השיפור הזה מעט מזייף: יעד הגירעון המקורי שהציג שר האוצר עבור תקציב 2025 היה בכלל 4%, והועלה ל-4.3% כשהגיע לאישור הממשלה ועוד לפני שאושר סופית בכנסת.

וגם הנתון של 4.7% שמפרסם האוצר הוא חלקי, כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהיא הגוף שאמון על הפרסום הרשמי של נתוני הצמיחה והגירעון של המשק, מחשבת אותו קצת אחרת. הלמ"ס כוללת בחישוב שלה גופים נוספים כמו הביטוח הלאומי ורשויות מקומיות, ומשתמשת בשיטת חשבונאות שונה - ולכן הגירעון לפיה עומד על 5.2% מהתוצר, כ-110 מיליארד שקלים.