הדולר שוב מעל 3 שקלים: מה זה אומר ולמה זה קרה?

החדשות בקצרה:

• היחלשות עולם ה-AI ומדד השבבים דחפו את השקל מטה מול הדולר.
• המתיחות הביטחונית וחילופי המהלומות בין ארה"ב לאיראן השפיעו על השוק.
• כלכלנים צופים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בשבוע הבא ב-0.25%.
• התחזקות הדולר מגבירה את הזהירות של בנק ישראל בהורדות הריבית.

הדולר היציג טיפס בשישי האחרון חזרה מעל רף 3 השקלים, לראשונה מאז סוף אפריל. שבירת המחסום הסמלי הזה הגיעה על רקע לחץ שמפעילות חברות ההייטק והתעשיינים על הממשלה להתערב בשוק, ואיתותים מצד בנק ישראל על כוונתו להפחית את הריבית. בפועל, מה שגרם לשקל לרדת מול הדולר לא קשור בכלל לנעשה בישראל וגם פחות למה שקורה במצר הורמוז.

המשמעות של התחזקות הדולר היא התייקרות של כל הוצאה בדולרים: טיסות, חופשות בחו"ל והזמנות באינטרנט מעבר לים. על פניו גם מחירים מיובאים אמורים להתייקר, אלא שכאן מדובר בשינויים יותר ארוכי טווח והצרכן הישראלי עדיין לא זכה להרוויח על הירידה הדרמטית בדולר בהשוואה למצב לפני שנה.

לכל הפחות הצרכן יוכל להתנחם בכך שמחירי הדלק לחודש יולי שפורסמו היום מבטאים ירידה חדה של 32 אגורות במחירו של ליטר בנזין 95 אוקטן בשירות עצמי - הודות לירידה הדרמטית במחירי הנפט על רקע ההתקדמות במגעים בין ארה"ב לאיראן.

הכול בגלל אנבידיה

כדי להבין מה דחף את הדולר חזרה אל מעבר ל-3 שקלים, צריך קודם כול להבין חלק מהגורמים שדחפו את השקל חזק כל כך למעלה. הסקירה השבועית של לידר שוקי הון, שהתפרסמה היום (ראשון), מפנה את האצבע למלאנוקס - חברת הבת הישראלית של ענקית השבבים אנבידיה - שמייצאת בקצב של כ-20 מיליארד דולר בשנה.

אלא שכדי לשלם מיסים, מלאנוקס נדרשת להמיר את הדולרים האלה לשקלים, ובהיקפים כאלו מדובר בפעולה שדוחפת את השקל למעלה. התוצאה היא השפעה הדוקה בין הבום של עולם הבינה המלאכותית (AI) והתחזקות השקל. אלא שהקשר הזה עובד גם לכיוון השני.

בשבוע שעבר מדד השבבים הגלובלי SOX - מבטא חזק של עולם ה-AI - ירד ב-8%. באלטשולר שחם פיננשייל סרביסס ציינו כי גלי ההדף של הירידה הזו הורגשו גם ביפן ובקוריאה. גם מניות הטכנולוגיה בתל אביב ספגו, וביום שישי ירד מדד ת"א טכנולוגיה ב-2.47%. הפעם, החולשה במניות ה-AI הובילה לחולשה בשקל, ודחפה אותו למטה מול הדולר.

אבל ירידת מדד השבבים לא מסבירה את כל התמונה. מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, ציין בסקירתו השבועית שהשקל נחלש בשבוע שעבר לא רק מול הדולר אלא מול כלל המטבעות. זה מצביע על גורם נוסף שפועל ברקע: פרמיית הסיכון הגיאו-פוליטית של ישראל - כלומר, הפיצוי הנוסף שמשקיעים דורשים כדי להחזיק שקלים בתקופת אי-ודאות ביטחונית.

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי-טפחות, תיאר בדיוק את השילוב הזה: "השקל מגיב כרגע בעיקר לאירועים המדיניים והביטחוניים, ומגיב גם לירידות השערים בוול סטריט". לכך יש להוסיף כי באותו סוף שבוע שבו הדולר טיפס חזרה מעל ל-3 שקלים חודשו חילופי המהלומות בין ארה"ב לאיראן לראשונה מאז חתימת הסכם הפסקת אש בין הצדדים. גם הניסיונות לקידום הסדרה בגבול לבנון לא מנטרלים את התחושה שהמתיחות האזורית רחוקה מסיום.

למה באמת צריך לשים לב בשבוע הבא

כעת העיניים נשואות להחלטת ריבית בנק ישראל בשבוע הבא, בציפייה להורדת ריבית נוספת - וזאת דווקא על רקע נתונים בארה"ב שדחפו את השווקים לתמחר עלייה בריבית הפד עד סוף השנה. "אני לא חושב שיש קשר ישיר בין התוצאות בארה"ב וההשפעה שלהן על הריבית שם לבין הסיכוי שבנק ישראל יבחר להוריד ריבית", אומר מנחם.

מנחם, שפריר וכץ מלידר צופים שלושתם כי בשבוע הבא ריבית בנק ישראל תרד ב-0.25%, מרמה של 3.75% ל-3.5%. לדברי שפריר, דווקא היחלשות השקל היא אחת הסיבות לזהירות - שכן דולר יקר יותר מעלה את עלות היבוא ועשוי לעורר את האינפלציה.

מנחם עצמו מדגיש שההחלטה על הריבית עצמה היא כמעט פרט טכני: "מה שיותר חשוב במה שיקרה ב-6 ביולי זה לא הורדת הריבית עצמה, אלא התחזית הכלכלית שבנק ישראל יפרסם" - כלומר, האם הבנק יסמן נתיב ברור של הורדות ריבית לאורך 2027 או שיישאר בגישת המתנה. לדברי מנחם, בשנת בחירות ועם גירעון שנותר גבוה, סביר שבנק ישראל ירצה להיות זהיר.