נזק של עד טריליון דולר: המלחמה הביאה את כלכלת איראן לסף קריסה

הפסקת האש בת השבועיים שגיבשו ארה"ב ואיראן למלחמה במפרץ מתקרבת לסופה ועוד לא ברור אם המגעים להארכתה יבשילו, אך ברקע מסתתר לחץ שקשה להתעלם ממנו: ממדי הנזק הכלכלי האדיר שספגה איראן ב-40 ימי ההפצצות האמריקניות והישראליות הולכים ומתבהרים.

המשטר האיראני טוען רשמית לנזק של 270 מיליארד דולר - אך פקידים בכירים במשטר שצוטטו בניו יורק טיימס אמרו שהאומדנים הפנימיים גבוהים בהרבה, ונעים בין 300 מיליארד דולרים לטריליון דולרים.

איראן אינטרנישיונל, ערוץ טלוויזיה המשדר מלונדון בשפה הפרסית ומזוהה עם מתנגדי המשטר, חישב כי גם לפי הנתונים הרשמיים מדובר בנזק השווה לכ-3,000 דולר לכל אדם באיראן - סכום השווה ליותר משכר ממוצע לשנה שלמה במדינה.

איראן נכנסה למלחמה כשהיא כבר סובלת ממשבר כלכלי משמעותי שהוציא בחודש ינואר המונים לרחובות, אך כעת המצב רק צפוי להחמיר. קרן המטבע הבין-לאומית עדכנה השבוע את תחזית הצמיחה של איראן ל-2026 לצמיחה שלילית של יותר מ-6% וחוזה למדינה אינפלציה שנתית צפויה של כמעט 69%. גם מאמצי השיקום לא נראים מבטיחים: הבנק המרכזי האיראני הזהיר את הנשיא פזשכיאן כי השיקום עשוי לקחת 12 שנה.

הנזק ללב הכלכלי: נפט וגז

• התקיפות הישראליות נגד שמונה מתקנים פטרוכימיים גדולים באיראן שיתקו כ-85% מקיבולת היצוא של המדינה בתחום. לפי איראן אינטרניושנל, הנזקים הסבו למשטר הפסדים מוערכים של כ-50-30 מיליארד דולר.
• תחום הפטרוכימיה מהווה כמעט מחצית מכלל היצוא האיראני שאינו נפט. לפי הדיווח בוול סטריט ג'ורנל, מדובר בכספים המממנים יבוא מזון, תרופות ואספקה בסיסית, כך שעצירתם משמעותה ניתוק עורק חמצן כלכלי קריטי.
• תשתיות האנרגיה נפגעו בכבדות: מתקן אסאלויה בשדה הגז סאות' פארס, בתי זיקוק ומאגרי דלק ספגו מכות קשות, עם הפסדים מוערכים של 15 עד 25 מיליארד דולר נוספים.
• חברת הייעוץ האנרגטי ריסטאד אנרג'י מעריכה את הנזק לתשתיות האנרגיה לבדן בסכום של עד 19 מיליארד דולר.

איום המצור הימי מעצים את הנזק

• המצור האמריקני על תנועה ימית איראנית שבו מאיים הנשיא טראמפ עלול לעלות למדינה כ-435 מיליון דולר ביום, מהם 276 מיליון דולר ביצוא אבוד, העריך מיאד מאלקי, לשעבר אנליסט סנקציות באוצר האמריקני, בריאיון לוול סטריט ג'ורנל.
• לפי הפייננשל טיימס, יצוא הנפט של איראן עומד על כ-1.8 מיליון חביות ביום ומהווה את מקור המטבע הזר העיקרי של המדינה. ללא הכנסות אלו, אין מימון ליבוא ואין מימון לשיקום.
• לפי נתוני לוויין שפרסם הפייננשל טיימס אתמול, מאגרי הנפט של איראן מלאים כבר ב-51%. חברת האנרגיה ווֹרטֶקסה מעריכה שבעוד כ-16 יום הם יגיעו לקיבולת מקסימלית - ואז תיאלץ המדינה לעצור את הקידוח עצמו, מהלך שעלול לגרום נזק בלתי הפיך לשדות הנפט.

תעשייה ותעסוקה: אפקט הדומינו

• שני מפעלי הפלדה הגדולים של איראן - מובארקה באֶספהאן וח'וזסטאן סטיל ליד אהואז - נפגעו קשה, לפי איראן אינטרנשיונל, התקיפות שיתקו כ-70% מקיבולת הפלדה הלאומית ויצר הפסדים מוערכים של 10-5 מיליארד דולר.
• הפגיעה בפלדה כואבת במיוחד כי פלדה היא הגלם הבסיסי לשיקום תשתיות, כך שהנזק פוגע ביכולת השיקום.
• כ-12 מיליון משרות - כמעט מחצית מכוח העבודה האיראני - נמצאות בסיכון של פיטורים או השבתה, לפי הערכת הכלכלן האיראני האדי כהאלזאדה שצוטט בוול סטריט ג'ורנל. הנזק למגזר הפלדה לבדו מאיים על 5.5 מיליון משרות, ועוד 1.2 מיליון משרות נוספות נמצאות בסיכון במגזרי הפטרוכימיה ותרופות.
• הפגיעה הכוללת בתוצר מתורגמת לירידה של יותר מ-10% בתמ"ג, המשקפת בין 34 ל-44 מיליארד דולר בפעילות כלכלית שנמחקה השנה, לפי איראן אינטרנשיונל.

האינטרנט: הנזק שהמשטר הסב בעצמו

• ממשלת איראן השביתה את שירותי האינטרנט במדינה מהיום הראשון ללחימה, צעד שנמשך כבר יותר מחמישה שבועות והוסיף נזק כלכלי כבד מעבר להפצצות.
• הנזק הישיר מהשבתת האינטרנט מוערך ב-37 עד 42 מיליון דולר ביום, לפי חבר לשכת המסחר האיראנית אפשין כולהי. נתון זה מצטבר לנזק כולל של עד 2.5 מיליארד דולר לאורך התקופה.
• הכלכלנית האיראנית מסומה טאהרח'אני הסבירה לאיראן אינטרנשיונל שהפגיעה האמיתית עמוקה בהרבה כי היא פועלת בשלוש שכבות בו-זמנית: קריסת הכלכלה הדיגיטלית שמעסיקה 5-4 מיליון איראנים, קריסת פלטפורמות המסחר המקוון, ולבסוף שיתוק של תיאום הייצור והשירותים בכלל המשק.
• המכירות המקוונות צנחו ב-80%, ובורסת טהראן איבדה 450,000 נקודות תוך ארבעה ימים בלבד.

לא רק איראן: גלי ההדף באזור

מעבר לגבולות איראן, המלחמה הותירה חשבון אזורי כבד. ריסטאד אנרג'י מעריכה כי עלויות התיקון של תשתיות האנרגיה בכל אזור המפרץ יגיעו ל-58-34 מיליארד דולר. איראן היא המדינה שתתקשה ביותר להתאושש, כיוון שהסנקציות חוסמות את גישתה לטכנולוגיה ולקבלנים מערביים שדרושים לשיקום.

קטאר מדורגת שנייה בחומרת הנזק, עם פגיעה ממוקדת אך עמוקה במתחם ראס לפאן. ריסטאד מזהירה כי מחסור גלובלי בציוד ובקבלנים יגרום לעיכובים שיורגשו בשוקי הגז ברחבי העולם.

מעבר לנזק הפיזי, הנזק המסחרי לאיראן עמוק לא פחות. פקיד אמירותי בכיר אמר לרויטרס כי הפגיעה שאיראן הסבה למדינות המפרץ יצרה "פער אמון שיימשך עשורים”. בעקבות כך, עסקים איראניים שפעלו מדובאי כבר מתחילים להעתיק פעילותם לעומאן.