יותר מחודש למלחמה: מי המרוויחים הגדולים ממנה?

המלחמה נגד איראן וחיזבאללה נמשכת כבר יותר מחודש, בתים נהרסים, עסקים נסגרים וציבור העובדים נדרש להסתדר עם שכר חודשי מצומצם - אבל בתוך כל הכאוס יש גם גופים במשק שלא רק שורדים אלא אפילו מרוויחים. בחלק מהפעמים, על חשבון הציבור. "העולם מחולק לשלושה: מי שמרוויח מהמצב, מי שעמיד לו, ומי שניזוק ממנו", אומר יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר של בורסת תל אביב.

רשתות השיווק: כשאין לאן לברוח, המחיר עולה

המרוויחות הראשונות הן אלו שהישראלי פוגש בכל פעם שהוא עושה קניות: הוא לא נוסע לחו"ל, נשאר בבית, מוציא יותר בסופרמרקט - ומקפיד פחות על המחיר. "הצרכן נשאר בארץ ומפצה את עצמו בצורה כזו או אחרת", אומר פגוט. ורשתות השיווק יודעות את זה: הדוחות הכספיים האחרונים של החברות עבור 2025 כבר מראים אינדיקציות ראשונות לעליות מחירים, וברבעון הראשון של 2026 התמונה צפויה להתבהר עוד.

המנגנון הזה מוכר, ראינו אותו כבר בתקופת הקורונה: השמיים סגורים, השילוח הימי סובל מקשיים והתחרות על המחיר נפגעת - וברשתות מנצלים את המצב לעליות מחירים. גם המדינה, אגב, מרוויחה בשקט: כל עלייה במחיר בקופת הסופר מגדילה את הכנסות המדינה מהמע"מ, שכזכור עלה ב-1% בתחילת 2025.

הבנקים: מרוויחים בזמן שהציבור נפגע

אחרי כמעט שנתיים ללא שינוי, בנובמבר האחרון בנק ישראל הוריד את הריבית, ואז בחודש ינואר הוריד אותה במפתיע שוב. התחזיות היו להורדת ריבית נוספת בחודש מרץ - ואז החלו להופיע ענני המלחמה. ציפיות האינפלציה זינקו ולדברי פגוט, ההורדה הבאה נדחתה לכל הפחות להודעה הבאה בסוף מאי, אם לא מעבר לכך. ובינתיים הבנקים מרוויחים.

ריבית גבוהה שתקועה במקום פירושה הכנסות גבוהות יותר מהריבית. משלמי המשכנתאות שציפו להקלה בדמות ירידה בתשלום החודשי, ממשיכים לשלם יותר. גם החזרי ההלוואות שצמודות לריבית נותרות גבוהות - מה שאומר שהבנקים גורפים יותר. במקביל העלייה בציפיות האינפלציה מגדילה את הכנסות הבנקים מנכסים צמודי מדד. ובקיצור: מול כל מי שנפגע מכך שהריבית לא יורדת - ניצב בנק שמרוויח.

התעשיות הביטחוניות: המלחמה כהדגמת יכולות

התעשיות הביטחוניות של ישראל נהנות מביקוש שלא היה להן זה שנים. "אירופה נתפסה עם המכנסיים למטה בכל מה שקשור לתקציבי ביטחון", מציין פגוט. חברות הרחפנים והמל"טים, שרבות מהן עדיין פרטיות, מוכיחות את יכולותיהן תוך כדי לחימה, וזה פותח להן דלת ללקוחות נוספים.

כאן הרווח לא בא על חשבון הצרכן הישראלי אלא מתקציבי ביטחון, כולל של מדינת ישראל. פגוט מעריך שגם כשהמלחמה הנוכחית תסתיים הביקושים לא ייפסקו, אלא אף צפויים להתגבר.

אנרגיה ותשתיות: המצוקה משתלמת

מרוויחות נוספות מהמלחמה הן חברות האנרגיה, ובהן החברות שמחזיקות במאגרי הגז הגדולים. לדברי פגוט, המחסור בגז טבעי כתוצאה מהמלחמה במפרץ הפך את הגז לנכס אסטרטגי. גם יצרניות החשמל הפרטיות וחברות האנרגיה המתחדשת מרוויחות מהמצוקה בתחום האנרגיה. עם זאת, ההשפעה על הצרכן הישראלי מינורית יחסית. מחירי הדלק בארץ פחות תנודתיים מבמדינות אחרות, בין היתר בגלל רכיב המס הגבוה שמרסן את הרגישות לשינויים בשוק הנפט העולמי.

לצד ענף האנרגיה פגוט מציין כמרוויחות בהמתנה את חברות התשתיות. המלחמה אומנם עצרה פרויקטים, אבל כשהיא תיגמר צפוי גל פרויקטים חדש.

חברות התעופה: כואבות עכשיו, ירוויחו אחר כך

חברות התעופה הישראליות סובלות כרגע מהשמיים הסגורים, אבל לא לזמן רב: לדברי פגוט, כמו בסבבי הלחימה הקודמים מאז אוקטובר 2023, כשהשמיים ייפתחו חברות התעופה הזרות לא ימהרו לחזור - והחברות הישראליות ייהנו מחלון הזדמנויות של בלעדיות. תחרות מצומצמת יותר פירושה כרטיסי טיסה יקרים יותר על חשבון הנוסעים.

ומי מפסיד?

ענף הנדל"ן למגורים נכנס למלחמה כשהוא כבר חלש: ריבית שלא יורדת, קונים שמחכים לירידת מחירים, ופרויקטים שקשה לקדם בתנאי לחימה. פגוט מעריך שחברות קטנות בענף יידחפו למיזוגים ורכישות. הביקוש הטבעי לדיור יחזור, אבל לא עכשיו. במקביל, הנדל"ן המסחרי - קניונים, מרכזים עסקיים - סופג מכה כפולה: פדיונות נמוכים מצד אחד, וריבית גבוהה שפוגעת בשווי הנכסים מצד שני. רשתות הביגוד נמצאות באותה סירה: כשאנשים לא יוצאים מהבית הם גם לא קונים בגדים.