התוספת לנטו שהמוני ישראלים ייראו מחר בתלוש השכר שלהם - והסיבה

המוני שכירים במשק צפויים לראות כבר מחר (שישי, 1 במאי) תוספת של עשרות עד מאות שקלים לתלוש השכר החודשי שלהם. הסיבה לכך היא ריווח מדרגות מס הכנסה שאושר במסגרת תקציב המדינה לשנת 2026 ומשנה את גובה השכר שעבורו יש לשלם את מדרגות המס האמצעיות. המהלך, יוזמה שקידם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', נתקל בהתנגדות הגורמים המקצועיים כבנק ישראל בשל עלותו הגבוהה והעיתוי השנוי במחלוקת על רקע הוצאות המלחמה.

משמעות הריווח היא ששיעורי המס לא השתנו, אבל הסכומים שמהם מתחילים לשלם שיעור מס גבוה יותר עלו - וזה אומר שיישאר לכם יותר בנטו בסוף החודש.

בפועל, זה אומר שמי שמשתכר בין 16,150 שקל ל-19,000 שקל, ישלם מעכשיו מס הכנסה של 20% על כל שקל מהשכר ברוטו בטווח ההכנסה הזה - במקום מס של 31% כפי ששילם עד כה.

במקביל, מי שמשתכר בין 22,440 שקל ל-25,100 שקל, ישלם על כל שקל מהשכר בטווח ההכנסה הזה מס של 31% - במקום מס של 35% כפי ששילם עד עכשיו.

מה התוספת לנטו, תכל'ס:

• מי שמשתכרים עד ל-16,150 שקל ברוטו בחודש: אין שינוי בנטו.
• מי שמשתכרים 17,000 שקל ברוטו בחודש: יקבלו תוספת של 93 שקל בנטו.
• מי שמשתכרים 18,000 שקל ברוטו בחודש: יקבלו תוספת של 203 שקל בנטו.
• מי שמשתכרים 20,000 שקל ברוטו בחודש: יקבלו תוספת של 313 שקל בנטו.
• מי שמשתכרים 23,000 שקל ברוטו בחודש: יקבלו תוספת של 336 שקל בנטו.
• מי שמשתכרים 25,100 שקל ברוטו ומעלה בחודש: יקבלו תוספת של 420 שקל בנטו.

משום שהחוק נכנס לתוקף באופן רטרואקטיבי החל מינואר השנה, תלוש השכר של חודש אפריל צפוי להיות גדול במיוחד, בגלל התוספת גם עבור שלושת החודשים הראשונים של השנה. כמה גדול יותר? התוספת לנטו החודשי שחישבנו קודם כפולה פי ארבע - תוספת עבור כל אחד מחודשי העבודה מתחילת השנה.

חלק מהמעסיקים הספיקו להכניס את השינויים לתלושי השכר כבר עבור המשכורת של חודש מרץ, שנכנסה בתחילת אפריל. מי שהמעסיק שלהם טרם הספיק לעשות זאת, יקבלו את התוספת עכשיו, רטרואקטיבית.

סימני שאלה לגבי ההיגיון הכלכלי של המהלך

קידום המהלך שאת פירותיו ייראו העובדים הישראלים בימים הקרובים היה שנוי במחלוקת ונתקל בהתנגדות מצד חלק מהגורמים המקצועיים. כך, בהודעה שפרסם בנק ישראל בחודש שעבר, בעקבות החלטת הממשלה להגדיל תקציב 2026 על רקע הוצאות המערכה המחודשת נגד איראן, צוין כי ראוי "להפחית חלק מהתקציבים הקואליציוניים והתוספות התקציביות שאושרו השנה ולהימנע מריווח מדרגות המס והרחבת הפטור ממע"מ על יבוא אישי".

באוצר העריכו כי הצעת החוק תביא לאובדן הכנסות של 4.5 מיליארד שקל ב-2026 ואובדן נוסף של 5.5 מיליארד שקל בשנה בשנים הבאות. לפי האוצר, החוק צפוי להשפיע על 30% מציבור העובדים בעשירוני ההכנסה 8 עד 10. שווי ההטבה לעובד נאמד בעד כ-5,000 שקל בשנה.

במהלך הדיונים ביוזמה בוועדת הכספים של הכנסת תהו הח"כים על בחירת המדרגה שהחל ממנה יחול החוק, שמותירה את מי שנכללים במדרגות המס הנמוכות יותר מחוץ למעגל הזכאים להטבה. במקביל תהו חלק מחברי הוועדה אם על רקע המלחמה והעיתוי הכלכלי המורכב, זו העת הנכונה לקדם בכלל את המהלך, לנוכח העלויות הגבוהות שלו.

באוצר השיבו כי הבחירה נבעה משיקולי תועלת כלכלית, לפיהם יש לתת קדימות להורדת מיסים על עבודה על פני חלופות אחרות. לטענת האוצר, חלופות אחרות היו עלולות להוביל לצמצום שעות עבודה ולפגיעה בצמיחת המשק ובשוק התעסוקה. באוצר הוסיפו כי ניתן לרווח גם את מדרגות המס הנמוכות, אך הדבר לא ישפיע על מקבלי הכנסות אלו שרובם לא מגיעים לחבות המס.

במכון המחקר פורום ארלוזורוב מבית ההסתדרות מתחו ביקורת על הצעת החוק במהלך הדיונים. בין היתר העלו בפורום את התהייה אם נכון להעניק הטבת מס בעלות של כ־5 מיליארד שקל בשנה בתקופה של מלחמה ואי־ודאות תקציבית, בשעה גם משרד האוצר עצמו הבהיר כי תוספות לתקציב הביטחון צפויות לבוא על חשבון ההוצאה האזרחית.