מחקר חדש טוען: הישראלים עובדים כל שנה חודש שלם יותר מהאירופים

העובד הישראלי הממוצע עובד בכל שנה חודש שלם יותר מאשר עמיתיו במדינות המפותחות בעולם, כך עולה ממחקר חדש של פורום ארלוזורוב שפרסמנו לראשונה ב"מהדורת היום". הפער הדרמטי נובע משילוב של שבועות עבודה ארוכים במיוחד ומספר נמוך של ימי חופשה, שמציב את ישראל בתחתית דירוג מדינות ה-OECD בכל הנוגע לאיזון בין עבודה לחיים אישיים.

הפער עם מדינות אירופה

• העובד הישראלי הממוצע עובד בכל שנה כ-175 שעות יותר מממוצע ה-OECD - פער השווה ערך לחודש עבודה מלא של כ-21 ימים.
• מכסת השעות השנתית של עובד בישראל עומדת על 2,015 שעות, לעומת ממוצע של 1,840 שעות במדינות ה-OECD. במדינות הייחוס באירופה – הכוללות את גרמניה, צרפת, בריטניה ואיסלנד – הממוצע נמוך משמעותית ועומד על 1,719 שעות בלבד.
• שבוע העבודה הממוצע בישראל עומד על 40.4 שעות, לעומת 34.4 שעות במדינות הייחוס. בבחינת משרות מלאות בלבד, הישראלים עובדים 44 שעות בשבוע לעומת 38.9 שעות באירופה, נתונים המעידים על פערים דרמטיים הנראים כמעט כמו שוק עבודה אחר.
• ישראל נמצאת בתחתית דירוג ה-OECD במספר ימי החופשה: 12 ימים בלבד לעומת ממוצע של כ-30 יום במדינות הארגון. בעוד שברחבי העולם ימי החופשה גדלו, בישראל החקיקה הרלוונטית עודכנה לאורך השנים באופן מצומצם לבד וללא שינוי מהותי עבור כלל העובדים.
• אופן הסדרת שעות העבודה בישראל מבוסס על חקיקה המאפשרת מספר שעות גבוה, עם שבוע עבודה תקני של 42 שעות, שנחשב גבוה בהשוואה בין-לאומית. בניגוד למדינות כמו גרמניה, שבהן השעות נקבעות במשא ומתן קיבוצי שמביא לצמצומן, המודל הישראלי נשען על היתרים לשעות נוספות שמקילים על המעסיקים.
• מספר שעות העבודה השבועיות בישראל כיום דומה למצב שהיה באירופה לפני למעלה מ-40 שנה. למרות מגמת צמצום השעות הקיימת בישראל, הקצב שבו הן מופחתות איטי מאוד: לפי נתוני המחקר, בקצב הנוכחי של השינויים שחלו במשק בעשורים האחרונים, יידרשו לישראל 30 שנה נוספות רק כדי להגיע לממוצע שעות העבודה של ה-OECD.
• כדי להשתוות למדינות הייחוס באירופה יידרשו לישראל כ-70 שנה בתנאים הקיימים. יעדי המדיניות המוצעים במחקר הם הגעה לממוצע ה-OECD, הכולל 40 שעות שבועיות ו-31 ימי חופשה, כדי לשפר את הפריון באמצעות הפחתת עייפות וייעול העבודה ללא שינוי בשכר העובדים.

השלכות בריאותיות וחברתיות

• המחקר מציין כי "שעות עבודה מרובות נקשרו לבעיות בריאות, כמו מחלות לב, דיכאון וסיכון לתאונות". לעומת זאת, הפחתת שעות העבודה משפרת את איכות החיים והבריאות, ובמקרים רבים אינה פוגעת בתעסוקה הודות לשיפור בפריון העבודה – כלומר במידת היעילות וההספק של העובד בכל שעה.
• שעות העבודה המרובות בישראל מעמיקות את הפערים המגדריים ומצמצמות את תעסוקת הנשים. לפי המחקר, אפקט זה חזק במיוחד בישראל בשל שיעור הילודה הגבוה, המקשה על שילוב בין עבודה למשפחה בתנאים של יום עבודה ארוך ושבועות עבודה עמוסים.

עמית בן-צור מנכ"ל פורום ארלוזורוב מבית ההסתדרות: "זה לא רעיון תיאורטי אלא מחקר מבוסס - ישראל נשארה מאחור, עם יותר שעות עבודה ופחות חופשות. זה פוגע בפריון העבודה, בצמיחה ובאיכות החיים. השאלה היא כבר לא האם לקצר את שבוע העבודה, אלא איך עושים את זה נכון. זה האתגר וההבטחה הכלכליים והחברתיים הכי גדולים של ישראל לשנים הקרובות".