איחוד האמירויות בראש דירוג המיליונרים, אבל 41% מתושביה מחפשים דרך לברוח

בעלי ההון הגדולים בעולם כבר לא בוחרים מדינה אחת לגור בה. הם רוכשים אזרחויות ותושבות בכמה מדינות במקביל, מפזרים השקעות בין יבשות ובונים מה שנקרא "פורטפוליו ריבוני": מערך של זכויות, דרכונים ואינטרסים עסקיים שנועד להגן עליהם מפני זעזועים גיאופוליטיים. בחמשת החודשים הראשונים של 2026 בלבד קיבלה פירמת הנלי ושות' (Henley & Partners) בקשות מ-86 אזרחויות שונות במסגרת 47 תוכניות הגירה באמצעות השקעה, ויותר מ-28% מהמבקשים כבר מתגוררים מחוץ למדינת האזרחות שלהם.

דוח הגירת העושר הפרטי 2026, שפרסמה הנלי ושות' היום (שלישי), מציג לראשונה מדד תחרותיות בתחום ניידות ההון, שמדרג מדינות לפי יכולתן למשוך הון בין-לאומי, לשמר אותו ולתמוך בו. המדד נבנה על בסיס 12 ממדים, ובהם מיסוי, שלטון חוק, איכות חיים, מסלולי הגירה למשקיעים, יציבות גיאופוליטית וניידות הון. הנלי ושות', הפירמה הגדולה בעולם לייעוץ בתחום תושבות ואזרחות באמצעות השקעה, מפעילה שני סניפים בישראל, בתל אביב ובירושלים.

את הציון הגבוה ביותר במדד קיבלה איחוד האמירויות (85.3 מתוך 100), בזכות יתרונות במיסוי, נגישות למשקיעים, ביטחון אישי וקישוריות בין-לאומית. אחריה סינגפור (79.5), שממשיכה לבסס את מעמדה כמוקד הון מוביל באסיה, וניו זילנד (75.8), שמושכת עניין מחודש מצד משקיעים בזכות רפורמה בתוכנית ויזת המשקיעים שלה.

בקבוצה השנייה נמצאות איי קיימן (74.3), קפריסין (73.5), הולנד (72.8), פורטוגל (72.5), איטליה (72.3) והונג קונג (71.2), לצד שווייץ (70.8), יוון (70.5) ומונקו (70.0).

איטליה היא אחד מסיפורי ההצלחה הבולטים באירופה: משטר מס אחיד לתושבים חדשים, מסגרת מס ירושה נוחה וגישה לשוק האירופי הפכו אותה למגנט לבעלי הון, ומילאנו מתבססת כמרכז בין-לאומי למשרדי משפחה. גם יוון נהנית, לאחר שספרד סגרה את תוכנית הוויזה המוזהבת ופורטוגל הפסיקה את מסלול ההשקעה בנדל"ן. הדוח מלמד שכשמדינה סוגרת מסלול למשיכת הון, הביקוש לא נעלם אלא עובר למקום אחר.

בקצה השני של הטבלה נמצאות מדינות עם אתגרים מבניים מתמשכים: ברזיל (64.2), סין (60.5), רוסיה (58.7), הודו (56.5), איראן (45.8), לבנון (45.5) וניגריה (43.0). סין והודו נותרות מקורות עושר גדולים, אבל פיקוח על תנועות הון, מורכבות מס ואי-ודאות גיאופוליטית דוחפים משפחות אמידות לחפש אופציות בין-לאומיות.

בריטניה, גרמניה וצרפת תחת לחץ

קבוצה של מדינות מערביות שנחשבו תחרותיות מוגדרות בדוח "תחת לחץ": גרמניה (69.7), נורווגיה (69.0), בריטניה (68.3), דרום קוריאה (66.2) וצרפת (65.7).

בריטניה מדגימה את המגמה בצורה חדה. ביטול משטר הנון-דום, שינויים במיסוי ירושה וסגירת ויזת המשקיעים הובילו לעלייה של 15% בבקשות מבעלי כתובת בריטית בין 2024 ל-2025. בריטניה טיפסה ממקום 20 בשוקי המקור של הנלי ב-2018 לחמישייה הראשונה בשנים האחרונות, ואזרחים בריטיים מהווים כיום כמעט מחצית מהמבקשים בעלי כתובת בריטית, לעומת 8% בלבד ב-2018.

גם גרמניה וצרפת חוות עלייה בביקוש. הנלי רשמה עלייה של 16% בפניות מגרמנים בין הרבעון הרביעי של 2025 לרבעון הראשון של 2026, וצרפת טיפסה ממקום 40 ברשימת מדינות המקור ב-2024 למקום 15 ב-2026.

הפרדוקס האמריקאי

ארצות הברית קיבלה ציון של 62.3 בלבד, נמוך מגרמניה ומבריטניה, אף על פי שהיא מנוע יצירת העושר הגדול בעולם. מיסוי על בסיס אזרחות, מורכבות רגולטורית וזמני עיבוד ארוכים של בקשות הגירה מרחיקים יותר ויותר אמריקאים אמידים.

מספר הבקשות שהוגשו להנלי מאזרחים אמריקאים הוכפל ב-2025, והמגמה נמשכת גם ב-2026. רק 7% מהבקשות מגיעות מאמריקאים שחיים מחוץ לארצות הברית, כלומר הביקוש מגיע כמעט כולו מתושבי המדינה עצמם. כמחצית מהבקשות מופנות לתוכניות באירופה, ויותר מרבע לאמריקה הלטינית ולאיים הקריביים.

על אף המתיחות באזור המפרץ, איחוד האמירויות השיגה את הציון הגבוה ביותר במדד (85.3). אלא שהפירמה רשמה עלייה של 41% בפניות מתושבי האמירויות בין הרבעון הרביעי של 2025 לרבעון הראשון של 2026, ועלייה של 29% בבקשות לתושבות או אזרחות חלופית. רוב הביקוש מגיע מיזמים ומשפחות בין-לאומיות שמשתמשים באמירויות כבסיס פעילות, לא ממי שמבקשים לעזוב.

"מה שאנחנו רואים הוא מעורבות גוברת סביב חוסן ותכנון חירום, לא רילוקיישן", אומר דומיניק וולק, ראש חטיבת הלקוחות הפרטיים בהנלי ושות'. "הסיפור של איחוד האמירויות ב-2026 הוא סיפור של פיזור ואופציונליות, לא של נטישה".

"ההון הנייד ביותר בעולם מקבל כיום החלטות בין מדינות באותו אופן שבו קרנות עושר ריבוניות בונות תיקי השקעות, באמצעות פיזור בין שיטות ממשל ואזורי אקלים גיאופוליטיים, כדי להגן מפני זעזועים שאיש לא מסוגל לחזות במלואם", אומר ד"ר פראג קאנה, מייסד ומנכ"ל AlphaGeo.

"במשך רוב המאה האחרונה יכלו ממשלות להתייחס לתושביהן העשירים ביותר כנכס יציב, המעוגן בעסקים ובקשרים משפחתיים. ההנחה הזו הופכת במהירות לפחות ופחות נכונה", אומר דניאל שמיילין, מנהל הנציגות הישראלית של הנלי ושות'. "מדינות מתחרות כיום לא רק על הון, אלא גם על יזמים, משקיעים ובעלי כישורים שמניעים צמיחה כלכלית, חדשנות ותעסוקה".