"מחלישים את התמריץ לגיוס": הצעת החוק השנויה במחלוקת שאישרו הח"כים

החדשות בקצרה:

• ועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה את "חוק המעונות".
• החוק יאפשר סבסוד על בסיס תעסוקת האם - גם כשהאב השתמט מגיוס.
• ההצעה אושרה בניגוד להמלצות המקצועיות של משרדי האוצר והמשפטים.
• אגף התקציבים מעריך את עלות החקיקה ב-300 מיליון שקל בשנה.
• למה זה חשוב: הח"כים מנסים לעקוף את הסנקציות נגד משתמטים מגיוס.

ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום (שלישי) לקריאה ראשונה את "חוק המעונות": ההצעה שיזמו ח"כים מיהדות התורה, ש"ס ועוצמה יהודית, תאפשר העברת סבסוד ממשלתי עבור מעונות יום למשקי בית על בסיס תעסוקת האם בלבד - אף שהאבות לא הסדירו חוקית את סוגיית גיוסם לצה"ל. חברי הוועדה אישרו את יוזמת החקיקה בניגוד מוחלט להמלצות הגורמים המקצועיים במשרד האוצר ובמשרד המשפטים, שהזהירו מפני נזקים כלכליים חמורים ומקשיים חוקתיים שמעוררת ההצעה.

חוות הדעת שהגיש אגף התקציבים באוצר מעריכה את עלות החקיקה ב-300 מיליון שקל בשנה: 200 מיליון שקל עבור משפחות שבהן האב חייב בגיוס - ועוד כ-100 מיליון עבור משפחות שבהן האב אינו עובד ואינו חייב בגיוס.

לא מדובר ביוזמה חדשה: הצעת החוק מתגלגלת מאז 2024, והיא נועדה לעקוף את פסיקת בג"ץ שהורתה למדינה להפסיק לסבסד מעונות יום לאברכים חרדים שלא הסדירו את גיוסם - סנקציה שנועדה לתמרץ אותם להתגייס לצה"ל. במקום לפתור את שאלת הגיוס עצמה, הצעת החוק מבקשת לנתק את הזכאות לסבסוד מממצבו התעסוקתי של האב ולבססה על תעסוקת האם בלבד.

מה אמרו הגורמים המקצועיים?

חוות הדעת שהגיש אגף התקציבים באוצר לקראת הדיונים בוועדה כללה ביקורת קשה נגד יוזמת החקיקה:

• ההצעה "חותרת באופן מובהק" תחת שני האתגרים הכלכליים המרכזיים של המשק: שילוב גברים חרדים בשוק העבודה וגיוסם לצה"ל.
• החוק לא רק שאינו מקדם תעסוקה - הוא צפוי לפגוע בה: כשהסבסוד ניתן גם כשהאב יושב בבית, נשמט הרציונל הבסיסי של ההטבה.
• פרדוקס מובנה: ככל שהאב יעבוד ויכניס יותר - כך הסבסוד שיקבל יקטן. כלומר, החוק בנוי כך שהוא מתגמל אי-עבודה.
• ההצעה "צפויה להחליש באופן ניכר את מערך התמריצים הכלכליים לשירות" עבור חייבי גיוס חרדים - שהוגדרו על ידי גורמי צה"ל כבעלי "תרומה מכרעת להגדלת שיעורי הגיוס בשנה האחרונה".

גם הגורמים המשפטיים לא חסכו בביקורת:

• עו"ד נעמה רוט ממשרד המשפטים אמרה כי ההצעה "נעדרת תשתית מקצועית ועובדתית", פוגעת בשוויון ומתעלמת ממצבו התעסוקתי של האב - כולל במקרים שבהם הוא פנוי לטפל בילדים בבית.
• סגנית יועמ"ש ועדת העבודה והרווחה ענת מימון הצביעה בדיון על בעיה מבנית: האב אינו נבחן לצורך הזכאות לסבסוד, אך כן נספר במניין הנפשות לצורך חישוב גובה הסבסוד - הפרדה מלאכותית שמעידה שלא ניתן להתעלם ממצבו התעסוקתי.
• מסמך הרקע המשפטי שהוגש לוועדה הצביע על בעיה מבנית עמוקה: עיגון הקריטריונים בחקיקה ראשית יגרום לכך שהחוק יגבר על כל נוהל ומבחן תמיכה עתידי - כלומר שום שר עבודה לא יוכל לשנות את הכללים בעתיד ללא חקיקה מחדש.
• המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון הזהיר בדיון כי "במידה שמטרת הצעת החוק היא לסתור את פסיקת בג"ץ, יש לנו גם אמירות במישור החוקתי".

המצב שחוק המעונות צפוי להחמיר

חוות הדעת של האוצר מעלה כי החוק החדש, אם יאושר, צפוי להחמיר מצב כלכלי קשה ממילא:

• כיום, כל משק בית חרדי שאינו משתתף בשוק העבודה מחייב העברה של למעלה מ-10,000 שקל בחודש מכיס משלמי המסים - מאזן שלילי כולל של כ-25 מיליארד שקל בשנה.
• הגידול הדמוגרפי הצפוי של האוכלוסייה החרדית יגדיל את הגירעון התקציבי הזה לכ-140 מיליארד שקל בשנה בעתיד - כמעט זהה לעלות הכלכלית המצטברת של שירות המילואים מאז 7 באוקטובר, שעומדת על מעל 150 מיליארד שקל.
• התוצאה הסופית לפי חוות הדעת: ב-2065 תידרש העלאת מסים ישירים של 16% על כלל אזרחי המדינה - רק כדי לשמור על רמת השירותים הציבוריים שהמדינה מספקת היום.

לדרישת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ברגע האחרון נוסף לחוק סעיף שמעניק עדיפות למשרתי מילואים בקבלה למעונות ובגובה הסבסוד. אלא שהתוספת הזו אינה נוגעת כלל בבעיה המרכזית שמעוררת ההצעה: שלילת הסנקציה הכלכלית על חרדים שלא הסדירו את גיוסם - הסנקציה שלפי אגף התקציבים הייתה אחד הגורמים המרכזיים לגידול של למעלה מ-100% בשיעורי הגיוס החרדי מאז החלת ההגבלות.