"מרים ידיים, נתתי את כל מה שיש לי": נוחי דנקנר הוכרז כפושט רגל וינהל מגעים להסדר חוב

בעקבות הדיון שהתקיים הבוקר (רביעי), בית משפט השלום בת"א הוציא צו לפתיחת הליכים לחדלות פירעון נגד נוחי דנקנר, לשעבר בעל השליטה בקונצרן אי.די.בי. השופטת נורית טביב מזרחי קיבלה בכך את בקשת הבנקים, אחרי שדנקנר משך בדיון את התנגדותו לבקשה.

בהתייחסו לבקשת הצדדים לקבל תקופה נוספת להידברות ביניהם, ביהמ"ש קבע, כי הבנקים ודנקנר יהיו רשאים לפנות לממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים עם בקשה לגבי מועד המינוי של הנאמן על נכסיו של דנקנר. הצדדים ביקשו פרק זמן של 30 יום אחרי מתן צו פתיחת ההליכים לצורך ניהול מגעים להסדר.

ההחלטה על הוצאת הצו התקבלה במסגרת הדיון שנערך היום (ד') בבית המשפט בבקשת הבנקים לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות ודיסקונט לפתוח נגד דנקנר בהליכי חדלות פירעון ולהכריז עליו פושט רגל - זאת, לטענתם, אחרי שלא עמד בהסדר החוב המעודכן שהושג איתו בדצמבר 2025. בקשת הבנקים, שהוגשה באפריל האחרון, נידונה בפני השופטת נורית טביב-מזרחי.

עורך דינו של דנקנר, שלום גולדבלט, הודיע כבר בתחילת הדיון כי דנקנר אינו מתנגד לכך שבית המשפט ייתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון. "אנחנו מרכינים ראש ואומרים: אם זה מה ש(הבנקים) רוצים, זה מה שיהיה".

עו"ד גולדבלט ביקש, עם זאת, כי הנאמן שיתמנה לנכסיו של דנקנר לא יתחיל בעבודתו באופן מיידי, וזאת כדי לאפשר זמן נוסף להידברות בין הצדדים. עו"ד רונן מטרי, המייצג את בנק לאומי, לא התנגד לכך.

"אני בחדלות פירעון כבר עשר שנים"

דנקנר אמר לשופטת: "אני למעשה בחדלות פירעון כבר עשר שנים או יותר. כרגע יינתן צו בעניין הזה, ואני מכבד את זה. גם לפני הצו ניסיתי כמיטב יכולתי ועשיתי הכול, כולל מימוש בית המגורים שלי, מענקים ומתנות ממשפחה וחברים. הקמתי חברה (חושן פודטק - ע"ג), שממנה חשבתי שאביא סכומים יפים להסדר וגם עבורי, ולצערי זה לא הסתייע בגלל משקיע ודברים אחרים.

"הסכמתי שבעצם אני מרים ידיים, כי נתתי את כל מה שיש לי, וגם עכשיו אני נכון לתת את כל מה שיש לי. נתתי גם משכון על זכויותיי בעיזבון אבי, שהנכס המרכזי בו הוא בית השנהב. הבנקים טענו שאני משתהה הרבה מאוד שנים במימוש הנכס, אבל איך זה יכול להיות? הוא נפטר רק לפני שלוש שנים, ומאז אני פועל לממש.

"מכאן אני נוסע לפגישה עם קונה ועם עורך דינו למכירת בית השנהב. מזכויותיי בעיזבון לא ייצא לי כלום אלא לנושים שלי. מה שמעניין אותי כרגע זה לסייע במימוש נכסים ולהגיע להפטר הכי מהר שאפשר. זה יכול לקחת שנתיים-שלוש, ואני בחדלות פירעון כבר עשר שנים".

דנקנר בהצהרה לפני הדיון: "עשיתי כמיטב יכולתי"

בהצהרה שפרסם לקראת פתיחת הדיון אמר דנקנר: "פעלתי ללא לאות ועשיתי כמיטב יכולתי, במשך כעשר שנים, על-מנת לפרוע את חובותיי. במסגרת הזאת פרעתי עד היום כ-110 מיליון שקל, כשלצורך זה מכרתי את ביתי וקיבלתי סיוע בסכומים גדולים מאוד בעיקר מבני משפחתי וגם מחברים. בנוסף, נתתי את כל זכויותיי בעיזבון של אבי ז"ל, וגם עכשיו אני נותן את כל מה שיש לי.

"אם יש או אם תהיה לי איזושהי ביקורת או תובנה, כולל כלפי עצמי וטעויות שעשיתי, זה ייאמר בספר האוטוביוגרפי שאני כותב".

דנקנר הוסיף: "אני מכבד את מערכת המשפט ואת ההחלטות השיפוטיות. תמיד נהגתי כך, וכך יהיה גם עכשיו".

הבנקים: דנקנר הפר פעם אחר פעם את התחייבויותיו

בבקשה שהגישו לבית המשפט טענו הבנקים כי לדנקנר ניתנו "הזדמנויות רבות לפרוע את חובותיו לבנק, אך פעם אחר פעם הוא הפר את התחייבויותיו, תוך שהוא מבקש דחיות להסדר החוב שנחתם עמו, בטענות מטענות שונות".

לדברי הבנקים, "כעת, משמוצו כל האפשרויות מול החייב, ולא נראה כי יש ביכולתו לעמוד בהתחייבויותיו, נראה כי הדרך היחידה, שתשמור בצורה המיטבית על האינטרסים של נושיו ויתר בעלי העניין, היא פתיחה של הליך חדלות פירעון נגד החייב".

בבקשת הבנקים תואר כיצד מאז שנחתם עם דנקנר הסדר החוב המקורי ב-2016, הם העניקו לו ארבע דחיות בתשלומים: ביולי 2017, ביוני 2019, באוגוסט 2020 וביולי 2023. הבנקים ביקשו אפוא מבית המשפט למנות נאמן לנכסי דנקנר, וטענו כי זו הדרך "שתיטיב עם כלל הנושים ותסייע למיקסום פירעון חובותיו לנושיו".

החזיר 110 מיליון שקל מתוך 180 מיליון

החוב של דנקנר לבנקים נבע ברובו מערבויות שהעניק להלוואות עבור החברות שבאמצעותן שלט באי.די.בי, ועמד על כ-510 מיליון שקל. לפי הסדר החוב המקורי מלפני עשור, דנקנר אמור היה לפרוע 180 מיליון שקל מתוך סכום זה, ואת היתר להחזיר מהכנסות עתידיות עד סוף ימיו. עד היום החזיר דנקנר כ-110 מיליון שקל.

לפי הסדר החוב המעודכן שנחתם בין הצדדים לפני כחצי שנה, דנקנר התחייב לשלם לבנקים סכום מיידי של 5 מיליון שקל, לשעבד את כל זכויותיו בצוואת אביו המנוח יצחק דנקנר ז"ל ולהעניק לבנקים זכות למנות מפקח חיצוני שילווה את מכירת הנכס המרכזי בצוואה - בית השנהב בירושלים. לפי הערכת הבנקים, שווי הזכויות של דנקנר בנכס נע בין 90-150 מיליון שקל.

ואולם דנקנר לא הצליח לעמוד בתשלום חובותיו מעבר לסכום ראשוני של כ-2.5 מיליון שקל, והבנקים פנו כאמור לבית המשפט בבקשה לפתוח בהליכים נגדו.

דנקנר: "אין בידי לעמוד בלוח הסילוקין"

בתגובה שהגיש לבקשת הבנקים טען דנקנר כי לנוכח הפעולות שנקט עד היום, כולל שיעבוד הזכויות בעיזבון אביו, אין הצדקה לפתוח נגדו בהליכי חדלות פירעון. במקום זאת, דנקנר הציע לפנות ל"הליך של הידברות בפני הממונה על הליכי חדלות פירעון או ליישוב סכסוך או גישור בפני שופט בדימוס, אשר יסייעו לצדדים בגיבוש תוכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב כולל, הוגן ויעיל ביחס לכלל הנושים".

עוד כתב דנקנר בתגובתו כי "חרף הקשיים, פעלתי פעם אחר פעם לגיבוש הסדרי תשלום עם נושיי - עדות ברורה למאמצים הכנים ולמחויבותי העקבית לפרוע את חובותיי. ואולם בדיעבד, הניסיון לפרוע חוב עתק, ההולך ותופח בשל רכיב הריבית, נדמה כניסיון של סיזיפוס לגלגל סלע במעלה ההר".

לדבריו, "כיום, בהיותי בן 71, שוב אין בידי לעמוד בלוח הסילוקין שנקבע מול נושיי בקשר לרכיב החוב הקבוע".

דנקנר הסביר כי בחר מלכתחילה שלא לפנות להליכי פשיטת רגל, שהיו כבר מסתיימים לדבריו בשלב זה, אלא בחר "בדרך המורכבת והמאומצת יותר" ופעל לגיבוש הסדר חוב "מאתגר, מתוך ניסיון כן ואמיתי לעמוד בהתחייבויותיי".

הוא אף תיאר כיצד אביו, שנפטר ב-2023, החליט לכלול אותו בצוואתו, בניגוד לעצות שקיבל. זאת, לדברי דנקנר, מתוך רצון לסייע בפירעון החוב שעליו הוסכם בהסדר בגובה 180 מיליון שקל. לגבי רכיב ההכנסות העתידיות, דנקנר ציין כי רכיב זה "למרבה הצער לא התממש מעולם".

הבנקים הגיבו אז לדברי דנקנר וכתבו לבית המשפט כי הם עומדים על בקשתם לפתיחה בהליכי חדלות פירעון. הם ציינו כי "אין מקום ליתן יחס מיוחד לנוחי דנקנר אל מול חייבים אחרים במצבו, שדרך המלך לטיפול בעניינם הוא מתן צו פתיחת הליך ומינוי בעל תפקיד".

הבנקים גם הבהירו כי יהיו מוכנים לשקול את הצעת דנקנר לקיים הידברות, אך זאת רק לאחר שבית המשפט יאשר לפתוח בהליכים, ובתנאי שההידברות לא תפגע או תעכב את התקדמות ההליכים לחדלות פירעון.

הידיעה פורסמה לראשונה באתר גלובס