שוב ושוב ושוב: האנשים שאיבדו את העבודה כבר שלוש פעמים מתחילת המלחמה

החדשות בקצרה:

• שירות התעסוקה בדוח על הפגיעה התעסוקתית החוזרת בעיתות חירום.
• 71% מהנשים שנפלטו מהעבודה ב"שאגת הארי" נפגעו גם במשברים קודמים.
• מחצית מהנשים שנפלטו מהמשק כבר נפגעו בעבר שלוש פעמים לפחות.
• קבוצות נוספות שנפגעו: צעירים מתחת לגיל 34 וחרדים.
• בשירות התעסוקה ממליצים: לעבור למודל חל"ת גמיש או חל"ת זוגי.

שוק העבודה הישראלי לומד לעכל מהר יותר ובקלות יותר את הזעזועים שיוצרים רגעי חירום כמו מבצעי "שאגת הארי" ו"עם כלביא" - אבל דוח מיוחד שמפרסם היום (ראשון) שירות התעסוקה, מצביע על קבוצה לא מבוטלת של ישראלים שההאצה בקצב ההתאוששות הזה לא מנחמת אותם. מדובר באנשים שנפלטו שוב ושוב ושוב ממעגל העבודה ברבים מהמשברים שחווה המשק בשש השנים האחרונות, ובמיוחד מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023.

בשירות מבהירים: לא מדובר "רק" באנשים מחתך אוכלוסייה דומה, אלא באותם אנשים ספציפיים ממש. התוצאה עבורם היא פגיעה משמעותית ומצטברת בהכנסה, בחסכונות ובזכויות הסוציאליות - וסביר שכתוצאה מכך גם ברמת החיים.

מי הישראלים שנפגעים כל פעם מחדש?

• 71% מהנשים שנפלטו ממעגל העבודה במהלך "שאגת הארי" נפלטו ממנו לפחות באירוע חירום נוסף בשש השנים האחרונות.
• מחצית מהנשים שנפלטו משוק העבודה ב"שאגת הארי" כבר נפלטו בעבר לפחות שלוש פעמים נוספות באירועי חירום, ויותר משליש מהן נפלטו ארבע פעמים.
• 78% מהמטפלים האישיים שנפלטו משוק העבודה ב"שאגת הארי" נפלטו גם באירוע חירום נוסף אחד לפחות בשנים האחרונות.
• בקרב עובדי מכירות, 75% ממי שנפלטו משוק העבודה ב"שאגת הארי" נפלטו לפחות באירוע חירום נוסף.

מעבר לנשים ולמשלחי היד שמופיעים בנתונים, שירות התעסוקה מציינים גם צעירים עד גיל 34 כמי שנפגעים שוב ושוב במשברים. זאת בעיקר כי שיעורם גבוה יותר במקצועות שכרוכים בעבודה מחוץ לבית ובמפגש ישיר עם קהל, כמו מסעדנות, מסחר ושירותים - ענפים שמושפעים במיוחד מהגבלות פיקוד העורף בעת חירום.

קבוצות נוספות שנוטות לפגיעה תעסוקתית חוזרת הן הורים לילדים מתחת לגיל 18, ובמיוחד אימהות, וכן חרדים ובעיקר נשים חרדיות, ששיעורן גבוה בענפי הטיפול והחינוך.

העבודה מהבית מגינה - אבל לא תמיד

שלא במפתיע, הדוח מעלה שהיכולת לעבוד מהבית מקטינה משמעותית את הסיכון להיפלט ממעגל העבודה בעת משבר: ככל שיכולת העבודה מרחוק במשלח יד מסוים גבוהה יותר - כך קטן הסיכון שעובדים בו ייפגעו תעסוקתית בעת חירום.

עם זאת, גם כשהאפשרות לעבוד מרחוק קיימת, היא לא מגינה על כולם באותה מידה. בשירות התעסוקה מציינים שאצל הורים לילדים קטנים, ובמיוחד אימהות, ה"חיסון" הזה נחלש: כשמערכת החינוך נסגרת בעת חירום, נטל הטיפול בילדים נופל ברוב המקרים על האם - גם אם משלח היד שלה מאפשר לה תיאורטית לעבוד מהבית.

ההמלצה: לאמץ מודל חל"ת חדש

על רקע הממצאים, בשירות התעסוקה ממליצים לזנוח את מנגנון החל"ת הגורף שננקט במשברי השנים האחרונות, ולעבור למודל גמיש יותר. לטענת השירות, חל"ת מלא וגורף מגדיל את מספר היוצאים ממעגל העבודה בלי לפצות על הפגיעה הכלכלית בקבוצות החשופות ביותר, בדגש על הפגיעה בצבירה הפנסיונית וביכולת ההשתכרות העתידית. בכך, שירות התעסוקה מבליט עמדה שראשיו העלו כבר במשבר הקורונה ושארגוני מעסיקים וגופי חברה אזרחית העלו שוב ושוב בשנות המלחמה.

שירות התעסוקה מציע שתי חלופות מרכזיות לשיטת החל"ת הגורף:

• חל"ת חלקי, שיאפשר לעובד להמשיך לעבוד במשרה חלקית בעת משבר לצד השלמת הכנסה מהמדינה.
• חל"ת זוגי משותף, שיאפשר להורים לחלק ביניהם את ימי החל"ת במקום שרק אחד מהם יצא לחל"ת.

ההמלצה על חל"ת זוגי נראית כהכרה במגבלות השיטה הקיימת: כיום ההגנה מפיטורים על הורה שנעדר מהעבודה כדי להשגיח על ילד עד גיל 14 (או עד גיל 21 לילד עם צרכים מיוחדים) שהמסגרת החינוכית שלו נסגרה בעת חירום, ניתנת להורה אחד בלבד - ולא מבטיחה לו שכר. במצב זה רק הורה אחד יכול היה לצאת לחל"ת בכל תקופת החירום, ולפי שירות התעסוקה, ברוב המקרים האישה הייתה זו שמוותרת על העבודה.

"הממצאים החוזרים מלמדים שאין עוד מקום להמתין למשבר הבא", מסרה מנכ"לית שירות התעסוקה עו"ד עינבל משש. "עלינו לפעול כבר עכשיו לבחינה מחודשת של רשתות הביטחון הקיימות, ולשקול אימוץ מודלים מתקדמים של חל"ת גמיש. זוהי הדרך לבנות חוסן כלכלי ותעסוקתי אמיתי לכלל אזרחי ישראל, הן בעת משבר והן לאחריו".