פרסום ראשון | ועדת הכספים תקדם תשלום שכר לשכירים שנעדרו מהעבודה בתחילת המלחמה

מתווה הפיצויים לעובדים ועסקים במבצע "שאגת הארי" לקראת שינוי דרמטי: יו"ר ועדת הכספים ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד) סיכם עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי כי יקדם תשלום חלף שכר לשכירים שנעדרו מעבודתם בחמשת ימי המלחמה הראשונים עם איראן - כך אנחנו מפרסמים לראשונה ב-N12. מדובר בשינוי משמעותי בהשוואה למתווה החל"ת הנוכחי שאושר לפני פסח בוועדת העבודה, ולפיו עובדים יהיו זכאים לתשלום דמי אבטלה רק אם נעדרו ברציפות ב-10 הימים הראשונים למלחמה.

כזכור, פיקוד העורף הקל את ההנחיות בלחץ משרד האוצר עוד בשבוע הראשון למלחמה, כך שביום חמישי ה-4 באפריל, יכלו עסקים לחזור ולהיפתח. התוצאה היתה שעובדים שכירים רבים חזרו לעבוד - ובעקבות זאת לא עומדים בדרישת המינימום לחל"ת ולכן לא זכאים לתשלום עבור היעדרות בימים הראשונים למלחמה.

לפי אמיתי, המהלך החדש לא מבטל את דרישת המינימום של 10 ימי היעדרות, אלא צפוי להתבצע במקביל לה. "תקופת ההבשלה עדיין תהיה 10 ימים, אבל חמשת הימים הראשונים ישולמו לכולם", הוא אומר. "ביום השישי אנשים הלכו לעבודה. מי שהמשיך לעבוד מקבל שכר, ומי שלא - תהיה לו תקופת הבשלה של 10 ימים".

ברקע ההסכמות עומדת מורת הרוח של המגזר הפרטי מההסכם שנחתם בין הממונה על השכר במשרד האוצר ובין ההסתדרות. לפי הסכם זה,עובדי המגזר הציבורי יקבלו 80%-100% מהשכר עבור 14 ימי המלחמה הראשונים, בלי תלות בשאלה אם עבדו או לא.

"מילביצקי אמר שזה לא יקרה, שלא צריך להיות הבדל בינינו לבין המגזר הציבורי", אומר אמיתי. לדבריו, גם חברים נוספים משורות הקואליציה בוועדת הכספים תומכים במהלך. אמיתי מציין שתשלומי החל"ת לכלל העובדים עדיין מוגבלים לתקרה של 75% משכר מקסימלי של כ-13 אלף שקל, בעוד שלעובדי המגזר הציבורי אין מגבלה כזו. לדבריו, מילביצקי הראה נכונות להגדיל את המגבלה מתקרה של 75% ל-90%.

לטענת אמיתי, הסיכום המתגבש יאפשר תשלום שכר לכלל העובדים שנעדרו בחמשת הימים הראשונים, גם אם הם עובדים בחברות גדולות שמחזור העסקים השנתי שלהן גבוה מ-400 מיליון שקל. לפי נוסח מתווה הפיצויים שהוגש לוועדת הכספים, עסקים בגודל כזה לא צפויים לקבל פיצויים על פגיעה בהכנסות במהלך המלחמה.

ממילביצקי נמסר: "אתעקש על הנושא של תשלום השכר לעובדים שנעדרו בחמשת הימים הראשונים למלחמה ועל תשלום מקדמות באופן מיידי, כמו גם על נושאים נושאים".

הדרישות הנוספות לשינויים במתווה הפיצויים

בנוסף לתשלום לשכירים שנעדרו מעבודתם בימים הראשונים למלחמה מעלים בנשיאות המגזר העסקי מספר דרישות נוספות: "הדבר החשוב לנו ביותר עם סיום המלחמה הוא לקבל מיד מקדמות שיצילו את העסקים, אחרת נראה את הכסף רק ביוני", מחדד אמיתי. לדבריו, מדובר בסוגיה של חיים ומוות עבור עסקים רבים וגם סביבה מתגבשות הסכמות מול יו"ר ועדת הכספים.

דרישה נוספת שלפי אמיתי עדיין נמצאת בדיונים היא הגדלת סכומי הפיצויים שישולמו לעסקים קטנים ועצמאים בעלי מחזור שנתי מקסימלי של 300 אלף שקל בשנה. במקביל דורשים בנשיאות להגדיל את הפיצויים המקסימליים לשאר העסקים במשק, ולמצוא חישוב שיעניק פיצוי על פגיעה בהכנסות גם לעסקים בעלי מחזור שנתי של יותר מ-400 מיליון שקל.

"נתניהו כל הזמן מדבר על חוסן המלחמה, אבל מה הוא עושה?", אומר אמיתי. "חוסן זו מילה יפה, אבל אין כרגע כלום. צריך סיוע כלכלי, הקלות באשראי, יציבות רגולטורית, גידול בהשקעות, תמיכה בתעסוקה - שום דבר מזה לא קורה. לעלות למסיבת עיתונאים ולהגיד שהמשק זקוק לחוסן זה לא מספיק. אין לנו לא חוסן ולא ודאות, ואלו שני הדברים הכי חשובים במלחמה הזו".