עוד 40 מיליארד שקל - לפני איראן: הדרישה החדשה של מערכת הביטחון

במשרד הביטחון דורשים תוספת של 45-40 מיליארד שקל לתקציב 2026: הדרישה צפויה לעלות בשיחה משותפת שמתוכננת להיום (שני) בין נציגי המשרד, המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) ואנשי האוצר עם ראש הממשלה נתניהו. בישיבה צפויים להשתתף גם שרי הביטחון והאוצר ישראל כ"ץ ובצלאל סמוטריץ'. במשרד האוצר צפויים להתנגד לדרישה.

קבלת הדרישה החדשה של משרד הביטחון תגדיל את תקציב המשרד לשנה הנוכחית ל-188-183 מיליארד שקל - גבוה בהרבה מ-112 מיליארד השקלים בהצעת התקציב המקורית לשנת 2026. בשלב זה עומד תקציב הביטחון המאושר על 143 מיליארד שקל לאחר תוספות בגין מבצע "שאגת הארי", ובמשרד דורשים להוסיף אליו עשרות מיליארדים נוספים.

הדרישות החוזרות ונשנות של משרד הביטחון לעוד ועוד תוספות תקציביות יוצרת בפועל מציאות מתמשכת של תקציב מדינה פיקטיבי: מאז 2023 הממשלה לא עומדת בתקציב המדינה שהיא מאשרת בעקבות דרישות חדשות מצד משרד הביטחון והצבא שחורגות מהמסגרת שאושרה מראש, וזאת בגיבוי ראש הממשלה.

התוצאה היא חוסר יכולת של הממשלה לעמוד בשורה של מדדים שהיא מתחייבת להם במסגרת התקציב, שמשפיעים גם על השירות לאזרחים וגם על מצבה של המדינה בשווקים הבין-לאומיים. כך, התוספות לתקציב הביטחון מכתיבות קיצוצים רוחביים בתקציבי משרדי הממשלה - שפוגעים בשירות לאזרח.

במקביל, פריצת יעדי הגירעון שנה אחר שנה פוגעים במעמד המדינה מול חברות דירוג האשראי ומביאים לכך שהמדינה נאלצת לשלם ריביות גבוהות יותר על הכספים שהיא לווה - מה ששוב משאיר פחות כסף למימון השירותים הציבוריים.

מספר המילואימניקים הפעילים הוכפל

בכירים במערכת הביטחון מנמקים את הדרישה החדשה בראש ובראשונה בהוצאות רצועת הביטחון החדשה שמחזיק צה"ל בשטח דרום לבנון. רצועה זו כוללת כ-550 קמ"ר - יותר מפי שניים מהשטח שבו מחזיק צה"ל ברצועת עזה, ובצבא טוענים שהעלויות זינקו בהתאם. חלק ניכר מעלויות אלו הוא הגידול במספר המילואימניקים בגיוס פעיל, שהוא יותר מכפול מהתכנון הנקוב בסיכום התקציבי. במערכת הביטחון מציינים כי נדרש תקציב נוסף גם למימון הוצאות השיקום שגדלו.

התוספת החדשה בגובה 45-40 מיליארד שקל עדיין אינה מיועדת לכסות על ההוצאות שיידרשו במקרה של התחדשות החזית עם איראן, חזרה ללחימה בהיקף מלא בלבנון או פעילות עצימה ברצועת עזה. אם אחד או יותר מבין תרחישים אלו אכן יתממשו - במשרד הביטחון צפויים לדרוש סכום נוסף, שיביא את תקציב הביטחון ל2026 ליותר מ-200 מיליארד שקל.

במשרד האוצר סבורים שהדרישה התקציבית החדשה של משרד הביטחון נובעת בין היתר מניהול לקוי של התקציב הקיים, ובכלל זה ניהול בזבזני של כוח האדם וגיוס משרתי המילואים. עוד טוענים באוצר שמשרד הביטחון למעשה "מגלגל" בור תקציבי של עשרות מיליארדי שקלים בהתחייבויות עבר, שפשוט מועברות מתקציב לתקציב. "אלו סיפורים חדשים לחוב ישן", אמר בכיר באוצר לחדשות 12.

במערכת הביטחון אומרים שהפעילות המבצעית משפרת את מצבה הכלכלי של המדינה. בין השאר טוענים שם שגידול בהכנסות המדינה עשוי להביא לכך שהתוספת התקציבית הנוכחית לא תדרוש עדכון של יעד הגירעון או פתיחה מחודשת של התקציב.

במשרד האוצר ובבנק ישראל פחות אופטימיים, סבורים שהגדלת תקציב הביטחון תכביד על הכלכלה המקומית ותחייב בסופו של דבר קיצוצים משמעותיים בשירותים החיוניים לציבור - או הגדלה של נטל המס.