"אנחנו מתקרבים למשכורות שמשלמים בארה"ב": השילוב הנפיץ שמאיים על ההייטק

ההייטק הישראלי חזר לשיאים שלא ראה זה שנים: הדוח השנתי של רשות החדשנות שמתפרסם היום (ראשון) מסכם את 2025 בגיוסי הון של כמעט 15 מיליארד דולר, אקזיטים בשווי מצטבר של 84 מיליארד דולר - ולראשונה אחרי עשור גם חזרה למגמת צמיחה במספר הסטארטאפים החדשים. ועדיין, מתחת לשורה התחתונה החיובית מצטיירת תמונה מטרידה לגבי עתיד הענף שתרם בשנה החולפת כמחצית מצמיחת המשק.

"ההייטק הישראלי נמצא היום בצומת דרכים", אומר מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין. "מצד אחד, ישראל ממשיכה לייצר חברות פורצות דרך. מצד שני, חלק מהפעילות, מהעובדים ומהכסף זז החוצה מישראל. זאת אולי לא מגמה שמרגישים ביום אחד, אבל לאורך זמן היא עלולה לשחוק את היתרון היחסי שעליו נבנתה אומת הסטארטאפ".

האיום המיידי והמוחשי ביותר שעליו מצביעים אנשי הרשות הוא דווקא לא מדיני או ביטחוני - אלא שער הדולר. "בניגוד לאיומים אחרים תיאורטיים, כאן זו ממש מציאות", אומרת הכלכלנית הראשית של רשות החדשנות רחל קופר-באר, "זה לא משהו שעשוי להשפיע - זו פגיעה ישירה בכיס".

ההסבר פשוט וכבר שמענו אותו כמה וכמה פעמים בשבועות האחרונים: חברות הייטק מוכרות שירותים ומגייסות הון סיכון בדולרים, ומשלמות משכורות בשקלים. כשהדולר נחלש, ההון שלהן שווה פחות ומספיק לפחות זמן. לפי חישוב שביצעה הרשות, הירידה משער דולר של 3.70 שקלים ל-3.45 שקלים לבדה הפחית את התוצר שתרם ההייטק למשק ב-2025 ב-21 מיליארד שקל - אחוז שלם מהתוצר של המשק כולו בשנה שעברה. והיום הדולר כבר בסביבה של 2.9-2.8 שקלים.

"חברות שהסתמכו על שער מסוים נאלצות במהירות גבוהה מאוד להיערך מחדש", מסבירה קופר-באר. "זה משפיע בצורה חריפה על הזמן שיש להן עד שהן נדרשות לגיוס הון נוסף".

תהליך התבגרות - או מגמה מדאיגה?

הבעיה היא שהתרסקות הדולר לא מגיעה בחלל ריק: היא פוגשת ענף שנמצא כבר בתהליך שקט ועקבי של העברת פעילות לחו"ל, שהדוח הנוכחי מצמיד נתונים חדשים להיקפו. לדברי בין, בדיקת הרשות מצאה שמאז 2019 - עוד לפני משבר הקורונה - העבירו חברות ההייטק הישראליות כ-6% מהפעילות שלהן לחו"ל.

המטריד ביותר הוא שנראה שמדובר בתופעה מבנית: "חשבנו שנראה קפיצה [בהוצאת משרות לחו"ל] סביב הקורונה, סביב המלחמה, סביב המצב הפוליטי", אומר בין. "בפועל לא ראינו קפיצות. אנחנו רואים משהו מתון שנמשך כל הזמן, מאז 2019". לדבריו, "משרות שלכאורה יכלו להיווצר בישראל - נוצרו במקום אחר".

בין מסביר את המגמה הזו בשני גורמים משלימים. הראשון קשור דווקא לתופעה החיובית של התבגרות והתפתחות חברות ההייטק הישראליות - תהליך שגורם לכך שמצטברת אצלן יותר עבודת תחזוקה שוטפת של הטכנולוגיה הקיימת לצד הצורך בפיתוחים חדשים. ובמקום לשכור מפתחים ישראלים יקרים בשביל עבודת התחזוקה הזו, הן מעדיפות לפי בין לשכור מפתחים זולים יותר בהודו או במזרח אירופה.

סיבה שנייה היא רצון לפתח יתירות עסקית, ודאי על רקע אי הוודאות שמאפיינת את ישראל בשנים האחרונות. המשקיעים והלקוחות של החברות הישראליות רוצים לדעת שאם מרכז פיתוח בישראל מתקשה לתת שירות, יש מרכז במקום אחר שיוכל להמשיך לעבוד.

הנתונים מראים כי המשרות שהועברו לחו"ל היו בעיקר במחלקות כמו תמיכה טכנית ותפעול. במחלקות אלו שיעור העובדים שהועסקו בארץ מתוך כלל העובדים בתפקידים אלו בהייטק הישראלי ירד בשיעורים של 13.7% וכ-10% בהתאמה. אבל השינוי בשיווי המשקל בין ישראל לחו"ל היה גם במחלקת הליבה של מחקר ופיתוח (6.6%-).

לפי נתוני הרשות, בפעם הראשונה אחרי עשור, שנת 2025 הסתיימה בירידה במספר המועסקים במשרות מחקר ופיתוח בהייטק הישראלי - 3,500 משרות פחות. מספר עובדי המוצר דווקא עלה ב-15 אלף איש.

"זו עשויה להיות הרגל בדלת"

ברשות החדשנות מסכימים שהחיבור בין ענף הייטק שכבר מתחיל לזלוג לחו"ל לבין התחזקות השקל יוצר שילוב נפיץ. "חברה שכבר ממילא התרחבה והקימה מרכז פעילות בחו"ל - כשהיא נמצאת בפני השאלה איפה לגייס את העובד הבא, שער הדולר בהחלט יכול להשפיע", מודה קופר-באר.

התחזקות השקל הופכת את המפתח הישראלי ליקר יותר לא רק בהשוואה למדינות זולות כמו הודו או רומניה. "אם כוח האדם בישראל מתייקר ריאלית - זה כבר מתחרה עם כוח האדם בארה"ב. אנחנו כבר לא מדברים רק על מזרח אירופה, מבחינת שכר אנחנו כבר מתקרבים למשכורות שמשלמים באזורים שונים בארה"ב", היא מסבירה.

"בנסיבות של זעזוע מהיר כמו שקרה עכשיו בגלל שער הדולר - זו עשויה להיות הרגל בדלת, ואנחנו לא יודעים עד לאן זה יתפתח".

"מה שפעם עשה צוות בשנה, אדם עושה בחודשיים"

לתמונה המורכבת הזו נכנס עוד גורם, שמוסיף לחץ נוסף על העובד הישראלי: כלי הבינה המלאכותית (AI) החדשים. בין מציין שאף שמספר העובדים בהייטק הישראלי נותר קפוא על כ-400 אלף כבר כמה שנים - התוצר שהענף סיפק דווקא עלה בשנה האחרונה, ואת הסיבה הוא תולה באימוץ כלי ה-AI. "עובד אחד עושה הרבה יותר כי הוא מפעיל הרבה סוכני בינה מלאכותית", הוא אומר.

"בסקר שעשינו בקרב עובדים בהייטק הם דיווחו שהם רואים עלייה של 50%-100% בפרודוקטיביות מהרגע שהחלו להשתמש בכלי AI". לדברי קופר-באר, "מה שפעם היה עושה צוות פיתוח במהלך שנה, עושה היום אדם אחד בחודשיים". רק שהכלים האלו זמינים מן הסתם לכל מפתח בכל מקום בעולם, כולל כאלו שעדיין עולים פחות.

היכולת להוציא יותר מכול עובד, הזליגה העקבית של ההייטק הישראלי לחו"ל וההכבדה של השקל מסבירים אולי לפחות חלק מגלי הפיטורים הגדולים שחווה לאחרונה הענף. בשבוע שעבר החלה Wix לפטר 20% מהעובדים וגם Rapyd ואמדוקס צפויות לקיצוצי ענק. במקביל גם ענקיות בין-לאומיות כמו מטא, מיקרוסופט ואמזון מפטרות אחוזים עצומים ממצבת העובדים הענקית שלהן.

ברשות החדשנות מדגישים שמוקדם להכריז על משבר. ההייטק הישראלי הוכיח בעבר שהוא יודע להתאושש ממצבים קשים, ונתוני גיוס ההון הגבוהים של 2025 מראים שהאמון של המשקיעים בענף לא נשחק. אבל שילוב המגמות מקשה להעריך אם יציאת המשרות לחו"ל היא שינוי הדרגתי ובריא או נקודת מפנה מסוכנת. "אנחנו לא יודעים עד לאן זה יתפתח", מסכמת קופר-באר.