האם נמצאה השיטה להמר על מנייה ש"תתפוצץ"?

האם ניתן לחזות את עתידה של מניה מבלי לדעת או לפתוח ולו דוח כספי אחד? בעולם שבו המשקיעים נאחזים במספרים, גרפים ומאזנים, מחקר חדש ופורץ דרך מטיל פצצה ומציע זווית הסתכלות שונה לחלוטין.

פרופ' אייל אקהאוס מהמכללה האקדמית רמת גן בחן קרוב לשני עשורים של דיווחים על מניית "טבע", ומצא כי המפתח לתנודות המחיר אינו טמון רק בשורת הרווח, אלא במצב הרגשי המשתקף בכתבות הכלכליות. המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Big Data and Cognitive Computing, חושף שמונה "פרופילים רגשיים" סמויים שמצליחים להסביר את תנודות השוק בדיוק גבוה פי חמישה מהשיטות המקובלות כיום.

בימים של תנודתיות גבוהה וחוסר ודאות גלובלי, היכולת לקרוא "בין השורות" של הדיווחים הופכת לקריטית. רוב המשקיעים נוטים להניח כי חדשות חיוביות יובילו לעליית שערים, אך המציאות המורכבת שגילה פרופ' אקהאוס מראה כי לא הסנטימנט השטחי הוא שקובע, אלא הדפוס הרגשי העמוק והאופן שבו השוק מפרש אותו.

לצורך המחקר נותחו 3,843 כתבות פיננסיות מסוכנויות הידיעות "בלומברג" ו"רויטרס" שנכתבו בין השנים 2018-2000. הבחירה לעצור את איסוף הנתונים לפני פרוץ מגפת הקורונה הייתה מכוונת, במטרה לנטרל רעשי רקע של אירועים חריגים ולבחון את הדינמיקה האורגנית והשגרתית של השווקים לאורך זמן.

בתחילת הדרך השתמש החוקר בכלים סטנדרטיים המעניקים לטקסט ציון רגשי מספרי (Valence Score), המודד את עוצמת הטון. כצפוי, נמצא קשר מסוים בין טון הכתבות למחיר המניה, אך הוא הצליח להסביר רק כ-10% מהשינויים בשטח. פריצת הדרך הגיעה כאשר פרופ' אקהאוס הפעיל אלגוריתם מתקדם שמיפה "פרופילים רגשיים סמויים" בתוך הטקסטים – דפוסים מורכבים שהעין האנושית ומערכות הניתוח הפשוטות נוטות לפספס.

השיטה החדשה חשפה תמונה מרתקת: לצד פרופילים צפויים של "סיקור חיובי-עליות" או "סיקור שלילי-ירידות", נחשפה גם "מלכודת האופטימיות". במקרים אלו, למרות שהכתבות היו חיוביות מאוד, השוק הגיב דווקא בירידות חדות.

ההסבר למלכודת הזו, לפי פרופ' אקהאוס, טמון בפסיכולוגיה של המשקיע. אופטימיות יתרה בכותרות עלולה לעורר חשד וסקפטיות, ולהתפרש כניסיון "לייפות" מציאות מורכבת או כסימן לכך שהחדשות הטובות כבר מגולמות במחיר והגיע הזמן לממש רווחים. התוצאות של המודל החדש היו חריגות בעוצמתן: רמת הדיוק בחיזוי תנודות המניה זינקה ל-47% – כמעט מחצית מהשונות במחיר הוסברה על בסיס השפה בלבד.

פרופ' אקהאוס מבהיר כי הוא אינו מתיימר לומר שהסנטימנט הוא הגורם היחיד בשוק, שכן הוא לא ניתח מאזנים או נתונים פיננסיים יבשים. עם זאת, הוא מדגיש כי השפה היא זו שמשקפת את הרגשות והתפיסות שמניעים את המשקיעים לפעולה. הממצאים מהווים קפיצת מדרגה משמעותית בתחום החיזוי הפיננסי, שכן האלגוריתם ניתן ליישום על כל חברה בעלת נפח סיקור תקשורתי משמעותי.

המסקנה העיקרית העולה מהמחקר היא שבשוק ההון לא רק המספרים מדברים, אלא גם הסיפור שנרקם סביבם, ואם הסיפור הזה נשמע טוב מדי – ייתכן שדווקא אז כדאי למשקיעים להתחיל להיזהר.