ברקס לרשות המיסים: משרד האוצר מוריד את הצעת חוק מיסוי הסייבר מסדר היום

סערת המיסוי החדשה שטלטלה את ענף ההייטק הישראלי בימים האחרונים זוכה למקלחת מים צוננים מצד הגורם המוסמך בירושלים. לאחר שרשות המסים חשפה תוכנית דרמטית שמטרתה "לקשור" את בוגרי יחידות העילית הטכנולוגיות כמו 8200 וממר"ם למערכת המס הישראלית למשך עשור שלם, במשרד האוצר ממהרים להבהיר כי מדובר ברעיון בוסרי שנמצא במרחק שנות אור ממימוש. באוצר מדגישים כי הנושא כלל לא הובא לבחינתם הרשמית, ובכך מספקים צפירת הרגעה זמנית ליזמים הצעירים ולמשקיעים הזרים שחששו מפגיעה אנושה במנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה הישראלית.

הדרמה החלה כאשר מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ', הציג טיוטת חוק שאפתנית לפיה המדינה תגדיר כל חברה או פטנט שיקימו בוגרי יחידות טכנולוגיות בעשור הראשון לשחרורם כתושבי ישראל לצורכי מס - גם אם בחרו לרשום את החברה בחו"ל או לבצע רילוקיישן מלא. הרציונל מאחורי היוזמה נעוץ בתסכול הגובר במסדרונות הרשות מבריחת חברות וקניין רוחני למקלטי מס דוגמת מדינת דלאוור בארה"ב. ברשות המסים טוענים כי המדינה משקיעה משאבי עתק בהכשרת המשרתים, אך בסופו של דבר אקזיטים של מיליארדי דולרים, בדומה לעסקת הענק ההיסטורית של חברת Wiz, מניבים לקופת המדינה פירורים בלבד בשל תכנוני מס מורכבים.

הציפייה ליצירת "חוזה חברתי" כפוי עוררה מיד התנגדות חריפה ואמוציונלית מצד מומחי מס וראשי תעשיית ההייטק, שכינו את המהלך דרקוני, מפלה ולא חוקתי. מומחים משפטיים הזהירו כי הצעה כזו פוגעת אנושות בזכויות יסוד המעוגנות בחוקי היסוד של ישראל, ובהן חופש העיסוק וחופש התנועה, תוך שהיא עומדת בסתירה מוחלטת לאמנות מס בינלאומיות. מעבר לכך, בענף עלה החשש כי הטלת מגבלות נוקשות כאלה עלולה להשיג את התוצאה ההפוכה ולפגוע במוטיבציה של מלש"בים מבריקים להתגייס ליחידות הטכנולוגיות, מחשש שיסנדלו את עתידם העסקי עוד לפני שהספיקו לחגוג עשרים.

גורמים בכירים במשרד האוצר מסרו ל-mako: "ההצעה לא עומדת על הפרק בשלב זה. כשתוגש ההצעה היא תיבחן, אך בינתיים היוזמה הזו תצטרך לעבור עבודת מטה סדורה – דבר שלא נעשה עד כה, לפחות לא במשרד האוצר. ברור לכולם שהיוזמה הזו לא תבשיל לכדי חקיקה בכנסת הקרובה".

במשרד האוצר מודים אמנם כי קיים היגיון מסוים בבחינת התשואה שהמדינה מקבלת על השקעות העתק שלה במוסדות ציבוריים ובצה"ל, אך מסבירים כי הדרך לפתרון העיוות רחוקה מלהיות פשוטה. לטענתם, סוגיית חובתו של אזרח שרכש את כישוריו במסגרת שירותו הצבאי ראויה לבחינה במגוון היבטים רחב - חברתי, מוסרי וכלכלי - ולאו דווקא דרך הפריזמה הנישתית והקשוחה של דיני המיסוי. באוצר סיכמו והדגישו כי ככל שבהמשך הדרך תתגבש עבודת המטה לכדי המלצות מעשיות, הדבר ייעשה באופן סדור, פומבי ושקוף לשמיעת כלל העמדות בתעשייה, עוד לפני שההחלטה תגיע להכרעה המורכבת על שולחן החקיקה של הכנסת.