טראמפ פרסם, המניה טסה – ואז כולם גילו שמישהו עשה קופה

תארו לעצמכם שאתם קונים מניות של חברה קטנה ולא מאוד מוכרת, ושבועיים לאחר מכן הממשלה מוציאה הודעה שהיא מתכוונת לרכוש ממנה ציוד במאות מיליוני דולרים. נשמע כמו פנטזיה של כל משקיע, נכון? זה בדיוק מה שקרה בחשבון ההשקעות של דונלד טראמפ. דוחות פיננסיים פדרליים שנחשפו לאחרונה מראים כי ב-10 בפברואר ביצע טראמפ רכישת מניות מסיבית, בשווי של בין מיליון לחמישה מיליוני דולרים, בחברת "אקסון אנטרפרייז" (Axon Enterprise). אם השם לא אומר לכם הרבה, מדובר בחברה ששולטת בכ-90% משוק מכשירי הטייזר בארצות הברית ומייצרת גם מצלמות גוף ותוכנות משטרתיות מתקדמות.

העסק הופך למעניין באמת כשמסתכלים על מה שקרה בדיוק שבועיים לאחר מכן. ב-24 בפברואר, רשות האכיפה וההגירה האמריקאית (ICE) פרסמה הודעה רשמית על כוונתה לחתום על חוזה ענק לחמש שנים בשווי 220 מיליון דולר. הרשות ביקשה להצטייד בכ-17,800 מכשירי טייזר חדשים, לצד כמות בלתי מוגבלת של מחסניות ואימונים - מהלך שיותר מפי ארבעה את מלאי הנשק הקיים שלה. אמנם המודעה הממשלתית לא נקבה במפורש בשמה של חברת אקסון, אך מומחי רכש ושיטור שבדקו את המפרט הטכני הבהירו מיד כי הדרישות, כמו טווח פגיעה של 45 רגל ו-10 חצים מונחים, "תפורות" אך ורק לדגם ה-Taser 10 החדש של החברה.

התזמון המושלם הזה הדליק מיד נורות אדומות אצל מומחי אתיקה בארצות הברית, במיוחד לאור העובדה שמניית אקסון זינקה ביותר מ-34% בשבוע שלאחר פרסום הודעת המכרז של רשות ההגירה. לפי ההערכות, אם טראמפ אכן רכש מניות ברף העליון של הדיווח, הרווח שלו "על הנייר" הגיע במהירות למאות אלפי דולרים. ג'ורדן ליבוביץ', סגן נשיא בארגון שמירת האתיקה CREW, הסביר כי החשש המרכזי אינו בהכרח הוכחה למעשה פלילי, אלא עצם העובדה שנשיא קונה מניות בחברה שעסקיה צפויים לשגשג ישירות כתוצאה מהמדיניות ומסמכויות האכיפה של הממשל שלו עצמו.

מצד הבית הלבן והקמפיין של טראמפ מיהרו להדוף את הביקורת וכינו את העניין "נרטיב שחוק" של היריבים הפוליטיים. הדוברת אנה קלי מסרה כי נכסיו של טראמפ מוחזקים בנאמנות עיוורת המנוהלת על ידי ילדיו, וכי מי שמבצע את פעולות המסחר בפועל הן חברות ניהול השקעות עצמאיות לחלוטין ללא מעורבותו, ולכן אין כאן שום ניגוד עניינים. מעבר לכך, החוק האמריקאי מעניק לנשיאים פטור ייחודי מחוקי ניגוד העניינים הפליליים שחלים על שאר עובדי הממשל, מה שהופך את האירוע בעיקר לבעיה תדמיתית ואתית קשה ולא לעבירה פלילית ברורה.

הסיפור הזה מתרחש בזמן שחברת אקסון עושה מאמצים כבירים כדי להעמיק את אחיזתה בתוך משרדי הממשל בוושינגטון. החברה, ששוויה מוערך בכ-35 מיליארד דולר, השקיעה בשנה החולפת סכום שיא של כ-2.5 מיליון דולר רק על לובינג (שדלנות) פוליטית כדי לקדם חוקים ותקציבים שיחייבו את סוכנויות הממשל להצטייד במצלמות גוף ומכשירי שיטור. בנוסף, החברה גייסה לאחרונה מנהלת בכירה לשעבר מחברת הטכנולוגיה הביטחונית הפופולרית "פלנטיר" כדי שתוביל את הרחבת החוזים מול הממשל הפדרלי, והתוצאות כבר נראות בשטח עם דוחות כספיים ששברו שיאי הכנסות ברבעונים האחרונים.

עבור אקסון, מכשירי הטייזר הם רק כרטיס הכניסה, כשהפרס האמיתי הוא מערכת היחסים הטכנולוגית ארוכת הטווח שנלווית אליהם. מומחי אבטחה מסבירים כי ברגע שסוכנות ממשלתית קונה אלפי מצלמות ומכשירים, היא הופכת לתלויה בשרותי ענן, מערכות ניהול מידע, בינה מלאכותית ותוכנות מעקב שמספקת החברה. ארגוני זכויות אזרח כבר מביעים דאגה עמוקה מהעובדה שרשות ההגירה שוקעת עמוק יותר ויותר לתוך המערכת הדיגיטלית של אקסון, שיכולה לשלב בזמן אמת צילומים ממצלמות גוף, רחפנים ואפילו מצלמות ביתיות, ובכך להעניק לסוכני הממשל מפת מעקב חיה ומדויקת על הנעשה בשטח במהלך מבצעי אכיפה וגירוש הגירה מסיביים.

נכון לעכשיו, החוזה המדובר של רשות ההגירה עוד לא נחתם באופן רשמי ונראה שהוא תקוע בעיקר בשל תג המחיר הגבוה וטלטלות פוליטיות בצמרת המשרד לביטחון המולדת, שכללו את פיטוריה של השרה הקודמת קריסטי נואם. החברה עצמה סירבה להגיב לשאלה האם קיימה דיונים מוקדמים עם אנשי הממשל או הבית הלבן לפני פרסום המכרז, ובסופו של דבר, בהעדר הוכחות חותכות לקיומו של מידע פנים, הציבור נותר בעיקר עם סימן שאלה גדול ותזמון אחד מושלם שהניב הרבה מאוד כסף.