באוצר מזהירים: זה כמה שיעלה לנו ביטול הרפורמה בשירותי הכשרות
החקיקה לביטול הרפורמה בכשרות שמקדמת הממשלה עברה בכנסת בקריאה ראשונה • תחשיבים של משרד האוצר שחשפנו ב"מהדורה המרכזית" מגלים: המהלך יעלה לציבור 150 מיליון שקלים בשנה בהעסקת אלפי משגיחי כשרות - ועוד 600 מיליון שקלים בשנה בתוספת ליוקר המחיה • החקיקה שנועדה לפייס את החרדים תחזיר את הכשרות למונופול בלעדי של הרבנות הראשית • ש"ס: לחוק אין כל עלות תקציבית

החדשות בקצרה:
- הקואליציה מקדמת ביטול של רפורמת הכשרות בניסיון לפייס את הסיעות החרדיות.
- באוצר חישבו שביטול הרפורמה יעלה לציבור 750 מיליון שקלים בשנה.
- המהלך ידרוש העסקת 3,500 משגיחי כשרות ב-150 מיליון שקלים בשנה.
- הוצאות הכשרות של המסעדות והמלונות יזנקו ב-600 מיליון שקלים בשנה.
תחשיבים של משרד האוצר שחשפנו הערב ב"מהדורה המרכזית" מגלים את המחיר הכבד שישלם הציבור הישראלי על השינוי במערכת הכשרות שמקדמת הממשלה: כ-750 מיליון שקלים בשנה. החקיקה, שעברה אתמול בקריאה ראשונה בכנסת, מקודמת על רקע המשבר בין הקואליציה לסיעות החרדיות, ובניסיון לרצות אותן ולהרוויח עוד חודש בשלטון.
לפי משרד האוצר, הסכום מורכב באופן הבא:
- 600 מיליון שקלים בשנה: העלות המוערכת של התוספת שמסעדות ובתי מלון יידרשו לשלם עבור תעודות כשרות - ושתגולגל לצרכנים.
- 150 מיליון שקלים בשנה: עלות ההעסקה של כ-3,500 משגיחי כשרות, שיהפכו לעובדי מדינה.

מה הרפורמה שהחקיקה מבקשת לבטל?
החקיקה החדשה בתחום הכשרות שמקדם שר המשפטים יריב לוין בכובעו כשר לשירותי דת מבטלת למעשה את רפורמת הכשרות שהובילו השר לשירותי דת לשעבר מתן כהנא ושר האוצר אביגדור ליברמן בתקופת ממשלת בנט-לפיד. הרפורמה המקורית ביקשה לשבור את המונופול של הרבנות הראשית בתחום ולהוביל לירידה בעלויות הכשרות.

במסגרת הרפורמה של כהנא, תאגידי כשרות פרטיים יכלו לקבל רישיון ולהעניק תעודות כשרות - תוך שהרבנות הראשית עוברת מתפקיד של ספק שירות בלעדי לתפקיד של רגולטור: הרבנות קובעת את הסטנדרטים ההלכתיים, והגופים הפרטיים מתחרים ביניהם על מתן השירות לעסקים. לפי האוצר, התחרות בתחום הייתה צפויה להוזיל את עלויות הכשרות בעשרות מיליוני שקלים בשנה.
החקיקה החדשה שמקדם לוין הולכת בכיוון ההפוך: הכשרות תחזור לשליטה בלעדית של הרבנות הראשית, כל רבני הערים יוכפפו לה, אלפי משגיחי כשרות יועסקו על ידי המועצות הדתיות בכספי ציבור והאפשרות לספק כשרות חלופית תבוטל.
"צעד לאחור במאבק ביוקר המחיה"
לטענת תני פרנק, מנהל מרכז יהדות ומדינה במכון הרטמן, הממשלה "לא מסתפקת בהחזרת המצב לקדמותו" אלא גם מעבירה את העסקת אלפי משגיחי הכשרות למועצות הדתיות - "מה שיעמיס גם על קופת המדינה בתקופה של מלחמה ומשבר כלכלי".
גם איגוד המסעדות והברים בישראל יצא נגד החוק, ושיגר מכתב דחוף לראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הכלכלה ניר ברקת. יו"ר האיגוד יקיר ליסיצקי כתב כי מדובר ב"צעד לאחור במאבק ביוקר המחיה", וכי "כל עלות נוספת המוטלת על מסעדה, בית קפה או עסק מזון אינה נשארת אצל בעל העסק - היא מתגלגלת לצרכן הישראלי".

ש"ס: אין לחוק כל עלות תקציבית
מסיעת ש"ס נמסר בתגובה: "אין כל עלות תקציבית לחוק למניעת הונאה בכשרות. מדובר בהצעת חוק ממשלתית שנתמכה על־ידי כלל משרדי הממשלה וגובשה בליווי משרד המשפטים ומשרד האוצר. לאחר שהאוצר העיר את הערותיו והן הוטמעו בנוסח החוק, הוא הודיע באופן חד־משמעי כי אין לחוק עלות תקציבית, כפי שהוצג גם בוועדת השרים לחקיקה ובמסמך רשמי של האוצר. פתאום צצות 'עלויות תקציביות' דווקא כשהחוק מתקדם לקריאה שנייה ושלישית, בניסיון לטרפד את ביטול רפורמת הכשרות ההרסנית של כהנא".
