רשות המסים לא תאהב לשמוע את זה: הצעד ששווה לכם עד מיליון שקל בפנסיה

מתקרבים לגיל הפרישה הרשמי הקבוע בחוק (67 לגברים, 63 ושלושה חודשים לנשים)? מזל טוב. רגע לפני שאתם ניגשים לממש את החסכונות שצברתם לאורך הקריירה, מחכה לכם צומת קריטי שכל החלטה בו עלולה להיות לכם שווה מאות אלפי שקלים לאורך תקופת הפנסיה: "קיבוע זכויות".

מדובר בהליך חד־פעמי וכמעט בלתי הפיך מול רשות המסים, בו אתם נדרשים לקבוע כיצד לנצל את "סל הפטור" המוענק לכם על ידי המדינה בעת הפרישה - סכום שמגיע לכמעט מיליון שקל (976 אלף שקל, נכון ל־2026).

אז, האם נכון יותר להגדיל את הקצבה החודשית השוטפת, או למשוך סכום הוני חד־פעמי פטור ממס? בכתבה השנייה בסדרה "מחשבים פרישה", נצלול אל האירוע הפיננסי הזה שנקרא "קיבוע זכויות" ונסביר איך להימנע מטעויות שיעלו לכם ביוקר.

מהו הליך קיבוע זכויות? האם הוא חובה?

סל הטבות מס שמגיע לכל אדם המגיע לגיל פרישה, וניתן לנצלו בכמה אופנים: הראשונה היא קבלת פטור ממס על הקצבה החודשית המשולמת מאחד המכשירים הפנסיוניים (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים), השנייה היא פטור ממס על משיכה הונית חד־פעמית עד לתקרה של כמיליון שקל, או פטור ממס על משיכת פיצויים. בין שלוש הדרכים הללו קיימות אינסוף אפשרויות שילוב.

"כשאדם מקבל פנסיה מההסדר הפנסיוני שלו, הכסף חייב לכאורה במס הכנסה מלא (מס שולי)", מסביר שחר קייקוב, מנהל מרכז ליווי פרישה סניוריטי בחברת מגדל ביטוח ופיננסים. "עם זאת, המדינה מעניקה לפורשים שתי מתנות מרכזיות, אך יש ביניהן כוכבית גדולה: מתנה אחת מקטינה את השנייה".

"המתנה הראשונה היא פטור ממס על פיצויי פיטורים. בכל סיום עבודה, אדם זכאי למענק פטור של עד 13,750 שקל (נכון ל־2026) כפול שנות העבודה שלו. אדם שעבד 10 שנים, למשל, יכול למשוך 137,500 שקל פטורים ממס", מסביר קייקוב. "המתנה השנייה היא הטבת מס משמעותית על הקצבה החודשית השוטפת של הפורש".

קייקוב מבהיר כי בהליך קיבוע הזכויות, רשות המסים בוחנת כמה פיצויים פטורים משך העובד במהלך 32 השנים שקדמו לפרישה ומקזזת אותם משווי ההטבה על הקצבה. ככל שנמשכו יותר פיצויים בעבר, כך יקטן סל הפטור שנותר לחוסך.

ההטבה אינה אוטומטית ומחייבת נקיטת פעולה יזומה באמצעות מילוי טופס בשם 161ד והגשתו לרשות המסים. בטופס זה מגדיר החוסך כיצד הוא מבקש לנצל את הטבת המס: בקצבה, במשיכה הונית חד־פעמית (היוון) או במתכונת משולבת. מי שלא פועל אקטיבית, מפספס את ההטבה.

ככלל, קצבה פנסיונית חייבת בתשלום מס מעל רף מסוים, ולכן התהליך רלוונטי בראש ובראשונה למי שעוברים רף זה. עם זאת, המומחים ממליצים גם לזכאים לקצבאות נמוכות לבצע את הקיבוע; המטרה היא למצות את הזכויות לצורך משיכת כספים עתידית וליהנות מפטור ממס.

האם הכסף אובד למי שלא פועל בזמן?

התשובה שלילית. ניתן לבצע את התהליך וליהנות מהזכויות רטרואקטיבית עד שש שנים לאחור. ענת עברי, סמנכ"לית תכנון פרישה ופנסיה בקבוצת קלי, מציינת כי לעיתים אף כדאי להמתין עם קבלת הקצבה: "רשות המסים בוחנת כיום את 15 השנים האחרונות לפני קבלת הקצבה. לעתים שווה להמתין עם קבלת הקצבה ולדחות את הקיבוע כדי שייצא מהטווח של רשות המסים ולא יפגע בסל הפטור. אין צורך לחשוש מאיבוד כסף, שכן את ההטבה ניתן לממש אותה עד שש שנים רטרואקטיבית".

מתי מגיע הרגע הנכון לבצע קיבוע זכויות?

לדברי שחר קייקוב ממגדל ביטוח ופיננסים, "הטבת המס אינה מופעלת אוטומטית. בשלב הראשון על הפורש לקבל תלוש פנסיה ראשון, אשר יגיע עם ניכוי מס מקסימלי ומבהיל של 47% (אם הוא עובד במקביל, או לפי המס השולי הרגיל שלו אם אינו עובד). רק לאחר קבלת התלוש ניתן לבצע את הליך הקיבוע מול מס הכנסה. ברגע שמתקבל האישור, מגישים אותו לקופת הפנסיה והיא מבצעת החזר מס ותיקון רטרואקטיבי".

עברי מוסיפה כי "בשנים הקרובות סל הפטור צפוי לגדול בעשרות אלפי שקלים נוספים. המשמעות היא שגם עבור מי שכבר ביצע קיבוע זכויות, המהלך אינו בהכרח סוף פסוק. הפורש יידרש לקבל החלטות נוספות בהמשך הדרך, גם אם כבר קיבע את החלטותיו לגבי הגדלת הפטור בעתיד".

אילו טפסים צריך להכין לפני שניגשים?

עברי מציינת: "המסמכים הנדרשים הם טופס 161ד (בקשה לקיבוע זכויות), תלוש הפנסיה הראשוןשנתקבל מקרן הפנסיה, ואישורי מס ממעסיקים קודמים (טפסי 161 ישנים). הרכיב המורכב ביותר הוא לרוב טפסי ה־161; לאנשים לא תמיד יש אותם בהישג יד, וחמור מכך - רבים אינם מבצעים את ההתחשבנות הנדרשת מול המעסיק ורשות המסים בזמן אמת בעת סיום העסקה".

למה עוד כדאי לשים לב?

המומחים תמימי דעים כי בשל מורכבות העניין, חשוב לבצע מחקר מעמיק ולהיעזר בייעוץ מתאים טרם הגשת הבקשה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא ש־90 יום לאחר ההגשה, לא ניתן להתחרט ולבצע שינויים.

קייקוב ממגדל מציין כי החלטות שהתקבלו עוד לפני הפרישה משפיעות דרמטית על הסל הפטור הזה: "משיכת פיצויים לאורך השנים היא פגיעה כפולה וכואבת: הם גם הקטינו לעצמם את גובה קצבת הפנסיה, וגם פגעו קשות בהטבת המס (הפטור) שמגיעה להם עליה".

עברי מקלי מוסיפה טיפ בנוגע לתזמון: "אל תמהרו לרוץ ולבצע קיבוע זכויות מבלי לבחון צרכים אישיים. לדוגמה, מי שמבצע 'פרישה מדומה' - מקבל קצבת פנסיה אך ממשיך לעבוד במקביל - עשוי להעדיף לשמור את הפטור למענק עתידי, שכן עם פרישתו המלאה הוא יקבל מענק גדול. אלו משתנים שחובה לבחון פרטנית". היא מזכירה גם שהטבת המס אינה עוברת בירושה: "אי־ניצול מתוכנן שלה במהלך החיים יוביל לתשלום מס גבוה ומיותר".

איך עדיף לנצל את הפטור?

הבחירה דורשת בניית תוכנית אישית בהתאם למנעד שיקולים רחב. "הניצול תלוי לעיתים גם במצב הבריאותי", אומר קייקוב. "אם המצב הבריאותי טוב ותוחלת החיים הצפויה ארוכה, לרוב עדיף לנצל את ההטבה כפטור על הקצבה החודשית. אם המצב הבריאותי רעוע, ייתכן שעדיף לבחור באופציה השנייה - משיכת כספים כסכום הוני חד־פעמי (היוון) - כדי שהכסף יישאר בידי החוסך או משפחתו מוקדם ככל האפשר".

מהן הטעויות הנפוצות ביותר?

שחר קייקוב מציין כי הטעות הגדולה ביותר היא פשוטה - חוסר ניצול של ההטבה: "קיים חוסר מודעות בציבור לעצם קיומו של הליף 'קיבוע הזכויות', ואלפי פורשים משלמים מדי חודש מסים כבדים על הפנסיה שלהם בשל כך". טעות נוספת לדבריו היא כאמור משיכת פיצויי הפיטורים שלא לצורך במהלך הקריירה.

נוסף על כך, איבוד טפסים היסטוריים עלול לסבך גם הוא את התמונה. "פורשים רבים לא שומרים את טפסי ה־161 הישנים או את אישורי המס שקיבלו עליהם מהמעסיקים. אמנם כיום המידע מתחיל להופיע באזור האישי באתר רשות המסים, אך ההמלצה היא לשמור תמיד עותק פיזי לכל צרה שלא תבוא", מציין קייקוב.

הידיעה פורסמה במקור באתר גלובס